חשש שצמח בעקבות המלחמה: למה נשים מפחדות לעזוב את הבית האלים?

לקראת היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים שיצוין ב־25 בנובמבר, משרד הרווחה מפרסם היום (שני) נתונים חדשים לשנת 2025. הנתונים מציגים תמונה מורכבת: עלייה משמעותית בפניות לסיוע, לצד ירידה בהגעה למקלטים לנשים נפגעות אלימות בתקופת מלחמה.

במוקד 118 התקבלו בשבעת החודשים הראשונים של השנה 1,420 פניות בנושא אלימות נגד נשים. מדובר בעלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2024. בסך כל הפניות בנושא אלימות במשפחה נרשמה עלייה של 2%. בתחום האלימות כלפי ילדים נרשמה קפיצה של 38%.

מרכזי אלומה, שהפכו בשנתיים האחרונות לאחד מכלי הסיוע המרכזיים של המשרד, רשמו עלייה של מאתיים ארבעים וחמישה אחוז בפניות. מאוגוסט 2024 ועד יולי 2025 זינק מספר הפניות מ-62 ל-214. במשרד מייחסים את העלייה להנגשת הסיוע, האפשרות לפנות מבלי לפתוח תיק ברווחה וליכולת לשמור על אנונימיות. מרכז שלישי נפתח בראשון לציון בנובמבר האחרון ומרכז נוסף ייפתח בקרוב בבאר שבע.

לצד העלייה בפניות לשירותים בקהילה, נרשמה ירידה במספר הפניות למקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן. לדברי גורמי המקצוע, הסיבות כוללות חשש לעזוב את הבית בתקופת מלחמה, ופיתוח מואץ של שירותים קהילתיים שנותנים מענה בתוך המסגרת הביתית. המשרד מפעיל כיום שבעה עשר מקלטים ברחבי הארץ, בהם מקלטים ייעודיים לאוכלוסייה הדתית ולאוכלוסייה הערבית.

שואפים לשבור מחסומים

משרד הרווחה מפעיל 175 מרכזים למניעת אלימות במשפחה. מתוכם 59 בחברה הערבית ו-5 בחברה החרדית. בשנת 2024 טופלו בהם 12,010 אנשים - מדובר בירידה של כ-10%, שנובעת בעיקר מקושי באיוש משרות בתקופת המלחמה. המרכזים מעניקים טיפול זוגי, פרטני, קבוצתי ומשפחתי לנשים, גברים וילדים.

משנת 2025 פועלת תכנית "סיירת מיכל" בשיתוף פורום מיכל סלה. במסגרת התכנית, 332 נשים קיבלו סל הגנה אישי הכולל מיגון בית, לחצן מצוקה וחיבור ישיר לחברת אבטחה. המיזם נועד לאפשר לנשים בסיכון להישאר בבית תוך קבלת הגנה רציפה.

ביחידה לאמצעי פיקוח אלקטרוניים התקבלו 120 פניות מבתי המשפט. 70 מהן הגיעו להערכת מסוכנות ורובן הצביעו על מסוכנות גבוהה. 35 אמצעי פיקוח הוטלו בפועל. במקרים שבהם לא הוטל פיקוח, הסיבות כללו משיכת תלונה, מעצר של החשוד או חסם משפטי. בתחום רישיונות הנשק התקבלו 48 פניות לבחינת מסוכנות - 4 מהן הבשילו לשלילת רישיון.

המשרד מפעיל קמפיינים רחבים להגברת מודעות, לזיהוי מצבי סיכון ולעידוד פנייה לעזרה. הקמפיינים מותאמים לקבוצות שונות ובהן החברה הערבית והחברה החרדית. חלקם בשיתוף יוזמות נוספות ובהן קווים אדומים ופורום מיכל סלה. הדגש הוא על נגישות, הדרכה ושבירת מחסומים שמונעים פנייה.