תמונה עגומה של המציאות החברתית־כלכלית בישראל: לפי דוח הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי לשנת 2024, 27.1% ממשקי הבית, כ־968 אלף משפחות, ובהן 2.8 מיליון נפשות, חיות באי־ביטחון תזונתי, וברובם המוחלט של משקי הבית מדובר בחסמים כלכליים. אף שמדובר בשיפור לעומת 2023 (30.8%), שיעור זה גבוה משמעותית מהממוצע במדינות ה־OECD.
הפגיעה אינה שוויונית: 58% מהחברה הערבית, כרבע מהחברה החרדית, ויותר משליש מתושבי ירושלים והצפון נמצאים באי־ביטחון תזונתי.
31.7% מהילדים בישראל חיים במשקי בית שאינם מצליחים להבטיח מזון יציב ומספיק, נתון נמוך מעט מהשנה שעברה, אך עדיין מהגבוהים בעשור האחרון. בקרב בני הגיל השלישי המצב מעט טוב יותר, אך עדיין 22.8% מהזקנים סובלים מהתופעה הקשה.
לפי מינהל המחקר בביטוח הלאומי, חלק מהשיפור ב־2024 נובע מהמלחמה: עשרות אלפי מפונים שהועברו לבתי מלון קיבלו ארוחות מסודרות, מה שהקטין זמנית את שיעור החסך התזונתי.
הדוח מדגיש כי מדובר לא רק בבעיה חברתית אלא גם כלכלית. במשקי הבית בחמישון התחתון, כמעט מחצית מהמשפחות (47.6%) סובלות מאי־ביטחון תזונתי, לעומת פחות מ־10% בחמישון העליון. המשמעות: פגיעה בפריון העבודה, קושי להשתלב בשוק התעסוקה, עלייה במחלות כרוניות ובהוצאות הבריאות, והעמקת התלות בקצבאות הרווחה.
לפי גורמי המקצוע, כל ירידה של נקודת אחוז אחת באי־ביטחון תזונתי עשויה לחסוך למשק עשרות מיליוני שקלים בשנה.
קריאת השכמה
צביקה כהן, מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי: "החברה הישראלית צריכה לשאוף ולפעול ביתר שאת כדי לצמצם באופן מהותי ומשמעותי את אי־הבטחון התזונתי בקרב ילדים ובקרב הזקנים במדינה. חברה מתוקנת לא יכולה להרשות לעצמה פערי שוויון שמתבטאים בעלייה בצורך לנגישות למזון בריא, ועלינו לעשות הכל כדי לשפר את המצב הקיים.
"דוח זה של הביטוח הלאומי הוא כלי שמשקף לקובעי המדיניות את המצב באופן כזה שהם יוכלו לפעול בהתאם לכלים שברשותם לטובת הביטחון התזונתי של תושבי ישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו