אישה נוספת נרצחה אתמול (רביעי) ברמלה, והיא הקורבן ה-29 השנה לאלימות על רקע מגדרי. הנתונים שמפרסמות שדולת הנשים בישראל ונעמת מצביעים על מגמה עיקשת וקשה לצד כשלים מערכתיים של משרדי הממשלה בטיפול בתופעה.
אירוע ירי לרכב ברמלה אישה כבת 40 נרצחה // דוברות המשטרה
המספרים הקשים
מאז תחילת 2025 נרצחו 29 נשים, בממוצע, אחת בכל תשעה ימים. ברוב המקרים השנה, מדובר ברצח בידי בן זוג או קרוב משפחה. גיל הנרצחות הממוצע הוא 46, ולכל אחת מהן שני ילדים. 45% מהקורבנות השנה הן ערביות. חרף היקף התופעה, רק 48% מהתיקים מפוענחים ואצל נשים ערביות שיעור הפענוח צונח ל־8% בלבד, לעומת 81% בקרב נשים יהודיות.
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל נרצחו 65 נשים, וב־41% מהמקרים נעשה שימוש בנשק חם עלייה חדה לעומת התקופה שקדמה למלחמה.
כשלי המערכת
דוח מבקר המדינה שפורסם ביולי 2025 מצביע על חוסר במדיניות אחידה וחוסר תיאום בין המשרדים. למרות עשרות שנים של פעולה ממלכתית, לא הוקם מערך לאומי או אזורי, אין מערכת נתונים מרכזית, התקציב עומד על 60% בלבד מהנדרש (כ155 מתוך 250 מיליון ש"ח) וגם אינו מנוהל בתקנה ייעודית.
רק 3.6% מהתקציב יועד למניעה ראשונית, בעוד עיקר המשאבים מופנים לטיפול אחרי שהאלימות כבר התפרצה. גם תיקון 18 לחוק למניעת אלימות במשפחה שנועד לשפר את ההכשרות והתקנים יושם חלקית בלבד: רק רבע מהתקנים אוישו, ו-7% בלבד מהשופטים השתתפו בהכשרות.
הפערים המרכזיים
נשק חם: מתוך 180 אלף רישיונות שהונפקו מאז המלחמה, אין הצלבת מידע בין אגף כלי הירייה למשרדי הרווחה, הבריאות והביטוח הלאומי. כך נשק עלול להגיע לידיים מסוכנות.
פיקוח טכנולוגי: החוק המאפשר צמיד אלקטרוני למפרי צווי הגנה נכנס לתוקף באוגוסט 2024 אך יושם באופן שולי בלבד. נשים מאוימות מדווחות כי לא הן, לא עורכי הדין שלהן ולא השופטים שמולן היו מודעים לאפשרות הזו.
מערכת הבריאות: מזה שבע שנים ממתין תזכיר ממשלתי שיאפשר לאנשי צוות רפואי לדווח על חשד לאלימות במשפחה, אך הוא תקוע.
עו"ד גלי עציון, מנהלת מחלקת ייעוץ וחקיקה בנעמת, מספרת ל"ישראל היום": “זה לא שהמשרדים לא פועלים בכלל, אבל הם בטח לא פועלים מספיק. המלחמה החריפה את הבעיה המדינה מתרכזת בביטחון חיצוני ולא בביטחון האישי של נשים. אין תיאום, אין מדיניות אחידה. דוגמה בולטת היא הנשק: מצד אחד חלוקה מסיבית של רישיונות, מצד שני היעדר הצלבת מידע. זה מתכון לפגיעה פטלית. גם בנושא הפיקוח הטכנולוגי אין מיצוי, לא נעשה קמפיין לאומי. אנחנו מנסות כבר שנים לקדם תיקון לחוק כדי להגדיר אלימות במשפחה כולל אלימות כלכלית, רגשית וטכנולוגית אבל נתקעות מול קיר. בלי תוכנית לאומית סדורה, הקטסטרופה רק תגדל".
מנכ״לית שדולת הנשים, טל הוכמן מוסיפה: ״רק אתמול התרענו בעצרת דחופה על העלייה באלימות ורצח נשים בישראל, והבוקר אנחנו מתבשרות על רצח נוסף מחוץ לגן הילדים ברמלה. הרוצח הנתעב ירה, חדר את רכבה של רכבה של הנרצחת ופגע גם בשני ילדיה".
"הכתובת הייתה גם כאן על הקיר", מציינת הוכמן. "היא ניצלה בעבר -פעמיים- מניסיונות רצח כנגדה שביצעו קרובי משפחתה, ואף הוצע לה להתפנות למקלט רק בחודש שעבר וסירבה. מתחילת שנת 2025- 29 נשים נרצחו על רקע מגדרי. רובן המוחלט בידי משפחתן. אין פתרונות פלסטר לרצח נשים, אנחנו דורשות תכנית ממשלתית מתוקצבת, שתיתן מענה לנשים מאויימות בסיכון גבוה ותפתח מענים ממוקדים לנשים ערבית נפגעות אלימות ולחוסר האמון במשטרה. אנחנו קוראות לקבינט הביטחוני לכינוס חירום עוד לפני החג, תקופה בה יש עלייה באלימות כלפי נשים אפשר להציל את הנרצחת הבאה".
בין הדרישות המרכזיות של הארגונים: קמפיין הסברה והכשרה לשופטים על פיקוח אלקטרוני, חובת בדיקות רקע נפשיות ורווחתיות לכל מבקש רישיון נשק, קידום מיידי של תיקון לחוק זכויות החולה לדיווח על אלימות והרחבת טיפול ייעודי במשרתי כוחות הביטחון ובני משפחותיהם.
למרות הנתונים המזעזעים כמעט אישה אחת בכל תשעה ימים, משרדי הממשלה לא מיישמים את הפתרונות שכבר קיימים. כל רצח נוסף, כמו זה שהתרחש הבוקר ברמלה, הוא תזכורת אכזרית לכך שהפער בין החלטות הממשלה לבין הביצוע בשטח עולה בחיי נשים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו