"חייבים להילחם על כל נפש פגועה": כ-33 אחוז מפצועי צה״ל הם מתמודדי נפש

אגף השיקום במשרד הביטחון חשף היום (ראשון) נתונים חדשים בכל הנוגע לתגובות נפשיות ומקרי אובדנות בקרב פצועי צה״ל. בין היתר, התברר כי מתוך 78,000 פצועי צה״ל, 26,300 מוגדרים נכון להיום כמתמודדי נפש (33%).

בתדרוך המשותף של אגף השיקום יחד עם נט״ל וארגון נכי צה״ל, נמסר כי 7,300 מתוך פצועי "חרבות ברזל" הם מתמודדי נפש, ו-19,000 הם פצועים ותיקים מתמודדי נפש.

״מניסיון של שנים, לקראת חג הפסח ויום הזכרון זאת תקופה מאתגרת במיוחד עבור הפצועים, ולכן חשוב שיידעו שהם לא צריכים להתמודד עם זה לבד״, אמרה לימור לוריא, ראש אגף שיקום נכים במשרד הביטחון.

לדבריה, המענה הקיים בימים אלה באגף השיקום, כולל:
קו חירום בשיתוף עם נט״ל, לסיוע ותמיכה נפשית בקרב פצועים. השירות ניתן באופן אנונימי ונגיש גם למשפחותיהם של פצועי צה״ל, בכל שעה ביום. מאז המלחמה ולאור הצטרפות מסיבית של מתמודדי נפש חדשים, אגף השיקום הגדיל את המענה בעזרת שלושה בתים מאזנים בנוסף לבית הבטוח הפעיל (ועוד שלושה נוספים שיחלו החודש) - עבור מי שאינו מעוניין באשפוז.

בנוסף, נוספו 1,100 מטפלים אישיים מאז מלחמת ׳חרבות ברזל׳, ובקרוב צפויים לעלות לאתר פרטי הקשר שלהם. צוותי מת״ן (צוות התערבות בשעות משבר) ערוכים למקרים של חשש לאובדנות או חשש למצוקה נפשית. במסגרת זו, האגף מפנה ניידות עם אנשי מקצוע לפי הצורך.

בשיתוף עם ארגון נכי צה״ל, 10 חוות שיקומיות יהיו פתוחות בקרוב לכלל הציבור, כולל בני המשפחה של פצועי צה״ל.
•אפליקציית ׳המדריך ל-PTSD׳ זמינה לסיוע לפצוע/ה ולבני משפחתם.

״אנחנו חייבים להילחם על כל נפש פגועה של הגיבורים שלנו״, אמר היום עידן קלימן, יו״ר ארגון נכי צה״ל: ״מתחילת המלחמה, יחד עם אגף השיקום, הקמנו חוות חוסן שמיועדות גם למי שעוד לא מוכר כנכה צה״ל. בנוסף, הוקם אגף ייעודי לפוסט טראומה, וכל בתי הלוחם פתוחים לפצועי צה״ל גם בחגים. זה נושא מאוד רגיש וטעון והמטרה שלנו היא להגיע לכל פצוע/ה שחווים קושי נפשי״, קלימן מסר היום.

״כיום ישנם אלפים שזקוקים לעזרה נפשית, וזה מורגש במיוחד בתקופה שלפני החגים״, הוסיפה אפרת שפרוט, מנכ״לית עמותת נט״ל. ״לכן, חשוב שכולנו נהיה עירניים לפצוע/ה שנמצאים בסביבתנו, ונשים לב לכמה סימנים מזהים למצוקה רגשית חריפה ו/או סיכון מוגבר לאובדנות: סימנים רגשיים (שינויים חדים במצב הרוח, ייאוש, חוסר תקווה, תחושת היעדר משמעות, עצב והבעת רצון למות), סימנים התנהגותיים (׳פתיל קצר׳, עצבנות, סף תסכול נמוך, עוררות יתר, קושי בתפקוד היומיומי, התבודדות והסתגרות) וסימנים פיזיים (חוסר אנרגיה, שינה מרובה, הזנחה עצמית, שינויים בתיאבון)״, היא מפרטת.

לדברי שפרוט, במצב מהסוג הזה מומלץ לפעול כך: ״קודם כל, חשוב להקשיב ללא שיפוטיות. חשוב לדבר על תקווה, לשמור על ערוץ תקשורת פתוח, להיות כל הזמן בקשר ולהציע לפנות לעזרה. כיום ישנו קו סיוע של ׳נפש אחת׳ *8944 הפעיל בכל עת ומציע שיחה עם אנשי מקצוע״.