"נקודת המבט השתנתה": לקראת יום המודעות העולמי לאוטיזם, אשר יחול מחר (רביעי) ויצוין בשורת אירועים ברחבי העולם והארץ, מיזם מרגש קורא לאפשר לילדים על הרצף לראות הצגות ולצרוך תרבות שמתאימה במיוחד להם.

פסטיבל "מקומות שמורים", שצפוי להתקיים בחול המועד פסח זאת הפעם השביעית, יעסוק השנה בנושא "חלומות" ויאפשר מופעים מונגשים לקהל האוטיסטי. הוא ייפתח ב-15 באפריל ועד ל-17 באפריל, חול המועד פסח, במרכז תרבות מנדל ביפו.

״אמהות לילדים עם צרכים מיוחדים מגדלות ילדים בתוך בושה, הסתרה, סטיגמות, פחדים, אבל הכי גרוע - בתוך אפליה מתמדת, בתוך עוול״, אומרת היום אור אלתרמן ברנע, עיתונאית לשעבר ואמא לילד על הרצף, שהינה אחת ממייסדות הפסטיבל.

״הילדים שלנו נדרשים להתאים את עצמם, להיות בשקט, להקשיב לכללים, ׳להתנהג יפה׳, להתכופף ולהצטמצם - עד שהם נשברים או נעלמים. וגם אנחנו, הרבה פעמים דורשות מהם להתגמש ולהתאים את עצמם, אבל אנחנו לא עושות את זה עבורם״, היא טוענת.

ההבנה שהדברים לא חייבים להיראות כך, גרמה לה לקום ולפעול בנושא. ״הבנתי שנקודת המבט חייבת להשתנות, וזה גם מה שאנחנו מראות בפסטיבל: המציאות לא חייבת לבוא בדרישות שהן בלתי אפשריות, כמו לשבת בשקט בחושך, על כיסא, בלי לדעת מה הולך לקרות. אפשר לעשות שינויים והתאמות - ואז פתאום מה שהרגיש בלתי אפשרי, הופך לאפשרי״.

מרחב בטוח

אלתרמן ברנע, אשר החליטה יום אחד ש"נשבר" לה מזה שהילד שלה מודר מאירועי תרבות, החלה ליצור יחד עם שרון גבריאלוב "מרחב בטוח" לו ולכל האוטיסטים - ילדים ובוגרים כאחד.

״בפסטיבל שלנו, כל תגובה היא טובה, וכל התנהגות מתקבלת בברכה. זו לא רק אמירה, הילדים מרגישים חופשיים ובטוחים להיות מי שהם, ופתאום ילדים שלא הצליחו לשרוד הצגה רגילה יותר מחמש דקות - נהנים מהצגות של 45 דקות, ומבקשים לבוא שוב״, היא מדגישה.

לדבריה, מופעי הבידור הם זכות בסיסית עבור כל ילד.ה, ולכן היה חשוב לה לאפשר מופעים רגישים ונגישים לכל קהל - שבהם כמעט כל התנהגות היא מקובלת.

תאורה רכה, וויסות עצמת הקול ומרחבים שקטים

במסגרת הפסטיבל, ישנן התאמות כמו תאורה רכה, ויסות של עוצמת הקול, אפשרות לתנועה חופשית במהלך ההופעות, ומרחבים שקטים למנוחה - אשר הופכים יחדיו את הפסטיבל למודל ייחודי בארץ ובעולם.

במסגרת הפסטיבל, מוצגים בין היתר מופעים של שירה גפן ושרון קנטור, ערב מיוחד של ׳מועדון הלבבות השבורים׳ (במסגרתו יעלו אוטיסטים לספר על חייהם דרך טקסט, שיר או אפילו סטנדאפ), יתאפשר סיור בבלומפילד ואף ייערך ערב סיפורים למבוגרים בלבד.

״הפסטיבל הוא לא רק אירוע תרבותי, אלא מהפכה אמנותית וחברתית שמובילה שינוי עמוק בתפיסת הנגישות בעולם התיאטרון״, מסכמת אלתרמן ברנע. ״זהו פסטיבל שלם שמותאם כולו לצרכים של ילדים ומבוגרים אוטיסטים, מתוך הכרה בזכותם לחוות אמנות ללא חסמים וללא פשרות״.