בשנת 2023 היו 68,197 אנשים מוכרים על הרצף האוטיסטי בישראל, כך על פי נתונים שפורסמו הבוקר (שני) בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
באותה שנה, שיעור השכיחות של אנשים על הרצף האוטיסטי בכלל האוכלוסייה היה 7.0 לכל 1,000 נפשות. כלומר, 1 מתוך 142 אנשים הוכר על ידי רשויות המדינה כאדם עם מוגבלות על הרצף האוטיסטי.
מכלל האנשים על הרצף האוטיסטי בשנת 2023, היו כ-51.8 אלף גברים (76.0%) ו-16.4 אלף נשים (24.0%). השיעורים ל-1,000 לגברים ולנשים היו 10.8 ו-3.4, בהתאמה.
יותר ממחצית מהמקרים - בילדים עד גיל 17
לפי נתוני הלמ"ס, כ-55.9 אלף מהמאובחנים היו ילדים עד גיל 17 (82.0%), כ-91% היו יהודים (ואחרים) ורק כ-9% היו ערבים. בקרב זכרים יהודים ואחרים, נרשמה עלייה משיעור של 10 בקרב ילידי 2000 ל-47.5 בקרב ילידי 2018. בקרב נשים יהודיות ואחרות, נרשמה עלייה גם כן, משיעור של 3 בקרב ילידות 2000 ל-17 בקרב ילידות 2018.
כמעט מחצית מהאנשים על הרצף - בעלי מוגבלות נוספת
עוד על פי נתוני הלמ״ס, ל-45% מכלל האנשים על הרצף האוטיסטי הייתה מוגבלות נוספת, ול-11% מהם היו שתי מוגבלויות נוספות או יותר.
בנוסף, שיעור השכיחות של אנשים על הרצף האוטיסטי לכל 1,000 נפשות באוכלוסייה, נמצא בעלייה: משיעור של 4.7 בקרב ילידי 2000 (בני 23 ב-2023) נרשמה עלייה לשיעור של 28.3 בקרב ילידי 2018 (בני 5 ב-2023).
השינוי המספרי - לצד שינוי בהגדרות
בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, ההגדרה של אנשים על הרצף האוטיסטי השתנתה עם הזמן, ועם כל שינוי נכללו בה יותר אנשים. ההגדרה המשמשת בישראל כיום, מבוססת על מדריך ה-DSM-5 למצבים פסיכיאטריים.
בנוסף, מרשם אנשים עם מוגבלות הוא מסד לאומי ייחודי שהוקם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובו נכללים תושבי ישראל בלבד, אשר עברו ועדות אבחון או ועדות רפואיות - ומוסדות המדינה מכירים במוגבלותם (בין אם הכרה זמנית או קבועה, ובין אם ניתנים להם שירותים או קצבאות בגינן).
כלומר, האוכלוסייה הכלולה במרשם, מבוססת על הכרה של מוסדות המדינה ולא על הגדרה עצמית. כמו כן, המידע במרשם מבוסס על קבצים מהמוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד הביטחון - כך על פי פרסומי הלמ״ס.
מעמותת אלו"ט נמסר: "הנתונים שפורסמו היום ע"י הלמ"ס אינם מפתיעים – מזה שנים אלו"ט מתריעה בפני ממשלות ישראל ומשרדי הממשלה על העלייה המתמשכת במספר הילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי. מאחורי כל מספר כזה עומדת משפחה, ילד או בוגר שזקוקים למענים מותאמים, שירותים נגישים ומונגשים ותכנון ארוך טווח. מדינת ישראל חייבת להכיר בגידול באוטיזם כאתגר שמחייב גיבוש מדיניות ארוכת טווח כוללת שתבטיח מענה ראוי מהגיל הרך ועד לבגרות – בחינוך, בבריאות ברווחה, בתעסוקה ובדיור. אסור לנו לחכות לדוח הבא".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו