"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצעת חוק חדשה: חשיפה חלקית של מספרים חסויים להצלת חיים במוקדי חירום

ההצעה, שאושרה לקריאה ראשונה, מבקשת לתקן את חוק התקשורת על מנת לקצר את זמן האיתור וההדעה לאדם הנמצא בסכנה • ח"כ שטרית: "600-500 אנשים מתים כך בשנה - זו תהיה הצלחת חיים" • מנהל מינהל הנדסה במשרד התקשורת: "יאפשר לקצר את הזמן הנדרש למשטרה להגיע למספר הנכון"

,עודכן
0השמעה
ההצעה תאפשר איכון מהיר של הטלפון. צילום: גדעון מרקוביץ

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (רביעי) לקריאה ראשונה הצעת חוק שנועדה לסייע למוקדי חירום באיתור פונים הנמצאים בסכנת חיים. ההצעה, שהוגשה על ידי חברות הכנסת נעמה לזימי, קטי שטרית וטטיאנה מזרסקי, מבקשת לתקן את חוק התקשורת כדי לאפשר חשיפה חלקית של מספרי טלפון חסויים במקרים של חשש לחיי המתקשר.

על פי ההצעה, כאשר מוקד חירום יקבל שיחה ממספר חסוי, יוצגו בפניו שלוש הספרות האחרונות של המספר. במקרה שיתעורר חשש ממשי לחיי המתקשר, המוקדן יוכל להעביר מידע זה למשטרה, מה שעשוי לקצר משמעותית את זמן האיתור וההגעה לאדם הנמצא בסכנה.

הנתונים שהוצגו בדיון מדאיגים במיוחד. ח"כ שטרית ציינה: "אנחנו בעיצומה של מלחמה והפניות רבות מאוד ומתים 500-600 איש בשנה. אם נצליח להגיע אליהם בזמן זאת תהייה הצלת חיים משמעותית".

"הזכות לחוקיות לא מוחלטת",צילום: רויטרס

נציגי משרדי הממשלה שהשתתפו בדיון הביעו תמיכה בעקרון ההצעה, אך העלו מספר סוגיות הדורשות התייחסות. נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, אמרה: "הזכות החוקתית לפרטיות לא מוחלטת ובתנאים מסוימים יכולה לסגת בפני הצלת חיים".

מנהל מינהל הנדסה במשרד התקשורת, מימון שמילה, הסביר את הפתרון המוצע: "הצעתו לחשוף בפני מוקדי הסיוע את 3 הספרות האחרונות של המספר החסום יאפשרו לקצר את הזמן הנדרש למשטרה לאתר את המספר הנכון, וגם לא יובילו לפגיעה בפרטיות. רק בסלולר יש למעלה ממאה אלף מספרים עם אותם שלוש ספרות בסוף".

נציגי ארגוני הסיוע שהשתתפו בדיון הדגישו את החשיבות של קיצור זמן התגובה במקרים של סכנת חיים. מנהל התפעול של עמותת ער"ן, אלון שמעוני, הסביר את האתגרים הנוכחיים: "אם השיחה היא ממספר גלוי אין בעיה, ואם המספר חסוי אז המשטרה פונה לבזק ולפעמים יש בעיה כי יש מספר מספרים חסויים שהתקשרו למוקד באותו זמן והתוצאה שמגיעים לבתים לא נכונים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר