"השנה הקשה ביותר": עלייה בבקשות הסיוע של קשישים לקראת חג הפסח

הוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי השואה בראשות ח"כ מירב כהן, קיימה היום (רביעי) דיון מיוחד בנושא חוסר הביטחון התזונתי בקרב מבוגרים ושורדי שואה בדגש על חג הפסח הקרב ובא. בדיון צוינו שוב הנתונים הקשים. על פי נתוני הביטוח הלאומי אשר נכונים לסוף שנת 2023, כמעט שני מיליון אנשים בישראל חיים בחוסר ביטחון תזונתי, מחציתם בחוסר ביטחון תזונתי חמור. רבים מהם קשישים.

ההערכה היא כי בחצי השנה האחרונה מספרם של האנשים שנמצאים במצוקה כלכלית גדל משמעותית. זאת כאשר תקציב פרויקט תווי המזון של משרד הפנים לשנת 2024 קוצץ מכמעט מיליארד שקלים ל-300 מיליון שקלים בלבד. בביטוח לאומי מתכננים לעשות סקר בנושא מיד לאחר חג הפסח כדי להציג נתונים מעודכנים.

בארגון פתחון לב מדווחים על עלייה חדה בחצי השנה האחרונה, של 15% בקרב קשישים אשר מבקשים סלי מזון לקראת החג. אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב, אמר בדיון כי ב-13 השנה שבהן הוא נמצא בפתחון לב, זו השנה הקשה ביותר.

ח"כ מירב כהן מתחה בדיון ביקורת על נציגי משרד הפנים האמון על פרויקט חלוקת תווי המזון, שלא טרחו להגיע לדיון, למרות שזומנו ותוזכרו מספר פעמים, על מנת להסביר מדוע לא נעשה עדיין שימוש ב 150 מיליון השקלים שיועדו בשנת 2023 לטובת פרויקט תווי המזון ואמרה: "משרד הפנים לקח על עצמו את האחריות והתקציב בנושא הרגיש הזה אבל לא מצליח להגיע לדיונים ולהתנהל בשקיפות ולא טורח לבוא ולדווח לציבור מה הוא עושה עם הכסף".

בנוסף לעיכוב בתשלומי תווי מזון לקראת החג כחלק מתקציב 2023, תקציב שנת 2024 של תווי המזון מתעכב בשל עתירה שהוגשה לבג"ץ בדרישה לשנות את הקריטריונים לחלוקת תווי המזון, כך שהם יהיו לפי מבחן הכנסה ולא לפי הפטור מארנונה, אשר אוכלוסיות מסוימות מקבלות אותו. כיוון שפורום המנכ"לים אשר אמור להמליץ מי המשרד שיהיה אמון על הפרויקט – משרד הפנים או משרד הרווחה - עדיין לא גיבש את המלצתו,  התקציב של שנת 2024 לתווי המזון עדיין לא הועבר.

בדיון עלה נתון מטריד על כך שרשויות רבות בארץ טרם העבירו את רשימת הזכאים לתווי מזון. כך למשל, בעיר יפו, הוגשו 56 בקשות לתווי מזון, אושרו 18, אך רק שלוש משפחות קיבלו את התווים. ליזה, אם לשבעה ילדים, תושבת יפו, אשר נזקקת לסיוע ופועלת גם כדי לסייע לנזקקים בעירה, סיפרה בדמעות בדיון כי רבים מתושבי יפו פוטרו מעבודתם בגלל המלחמה. "אנחנו ערביי ישראל לא תומכים במה שקרה בשבעה באוקטובר ולמרות זאת מתסכלים עלינו כעל אשמים. אנשים איבדו עבודות במלחמה. אנחנו לא אשמים ואני לא צריכה להיענש בגלל מה שקרה. כל יום אנחנו במלחמת קיום", סיפרה.

כאמור, בפתחון לב מציינים כי בתוך חצי שנה חלה עלייה של 15% בקרב הקשישים שפנו לסיוע, ובאופן כללי, לקראת חג הפסח, חלה עלייה של מעל ל 20% בביקוש לסלי המזון ולצד זאת עלייה של כ-23% בסיוע למשפחות שכבר נמצאות במעגל העוני.

אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב, אומר: "מיזם תלושי המזון של משרד הפנים הוא המיזם הממשלתי היחיד שנותן מענה לאוכלוסיית האזרחים הוותיקים בתקופה זו, והביטול שלו הוא לא פחות מחרפה של הממשלה. אחד מכל שני אזרחים ותיקים בישראל זכאים לתלושי מזון ולקראת הפסח אף אחד מהם לא יקבל אותם. מדובר בלא פחות ממצב חירום עבור עשרות אלפי מבוגרים במצבי סיכון הנמנים על האוכלוסייה הוותיקה בישראל".

המצוקה הכלכלית לא פוסחת על כל השכבות. כך למשל, בארגון תינוקות של החיים המסייע בכל חודש בחלוקת מאות מארזי מזון וסיוע לתינוקות ומשפחות נזקקות, מדווחים כי בנוסף למאות המחולקים בכל חודש, הארגון עבר למתכונת חירום כדי לסייע ל-2,000 משפחות מפונות מהצפון ומהדרום. בארגון מדווחים על עלייה של 20% בעלות מארז סיוע חודשי לתינוק, בעקבות עליית המחירים. ההתייקרות של המארז משפיעה, כך אומרים בארגון, באופן ישיר על היכולת לעמוד במכסת הסיוע ולהמשיך לעזור למשפחות נתמכות. המוצר היקר ביותר במארז הוא תחליף החלב לתינוקות שהתייקר ב 15%. במוצרי תמ"ל מיוחדים אף חלה התייקרות של 45% . 

גלי ניצן, מייסדת ונשיאת פרוייקט ״תינוקות של החיים״: ״חלק מהמשפחות שפנו אלינו במלחמה עדיין נתמכות על ידינו ולקראת החג המצוקה שלהן מורגשת עוד יותר. השבוע קיימנו את יום האריזות שלנו לאחר מתקפת הטילים מאיראן ואמהות רבות התקשרו לוודא שהחבילה שלהן לא תתעכב ושיהיה לתינוק מה לאכול בימים הקרובים״.

בעמותת בית התבשיל מדווחים על עלייה לקראת חג הפסח של 40% בבקשות לארוחות חמות. "אנחנו רואים עלייה דרמטית בפנייה של אנשים הזקוקים לעזרה והדבר נובע בעיקר מההשלכות של המלחמה", כך אומר הרב שמחה קרקובסקי, מנהל בית התבשיל, אשר מחלק מאות אלפי ארוחות חמות כל השנה. בכל שנה, אומרים בבית התבשיל, יש עליה לקראת חג הפסח של 10% במספר הפונים לקבלת ארוחה חמה. השנה כאמור חל זינוק של 40%.