נציגת משרד המשפטים בכנסת: "לא ניתן יהיה לתבוע את אונר"א בגין 7 באוקטובר"

לא ניתן יהיה לתבוע את אונר"א בגין אירועי 7 באוקטובר: כך אמרה נציגת משרד המשפטים בדיון שנערך היום (שני) בדיון בוועדת העבודה והרווחה שעסק בהצעת חוק שתוגש לקריאה שנייה ושלישית שנועדה לאפשר לנפגעי פעולות איבה לתבוע ולקבל פיצויים נזקיים ממי שנושא באחריות על פעולות טרור במקביל לקבלת תגמולים מהמדינה

כיום, על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל–1970, לא ניתן לקבל תגמול נזיקין גם מהחוק וגם פיצוי נזיקי לפי חוק אחר. כתוצאה מכך, נפגעי פעולות האיבה נאלצים להחזיר לביטוח הלאומי את מלוא הפיצויים שקיבלו ממנו על מנת לתבוע פיצויי נזיקין ממי שנמצא כנושא באחריות על פעולת הטרור, דוגמת הרשות הפלשתינית. על פי הצעות חוק של חברי הכנסת שרן השכל (תקווה חדשה), שרון ניר (ישראל ביתנו), ושמחה רוטמן (הציונות הדתית) וח"כים נוספים שמוזגו, תתאפשר קבלת פיצויים מהמזיק בגובה 25% מהנזק שנפסק לנפגע במקביל לקבלת התגמולים מהמדינה.

נציגת משרד המשפטים ד"ר תמר קלהורה הסבירה במהלך הדיון כי: "החוק מעולם לא מנע את הזכות לתבוע, אלא את הזכות לקבל בד ובד את התגמולים מהביטוח הלאומי ופיצויים מהמזיק. קיימות כבר היום עשרות רבות של תביעות ומאות של נפגעים מגלי פיגועים קודמים. ב-7 באוקטובר נוספו לזה מספר עצום של הרוגים ופצועים ולכן יהיה פוטנציאל גדול מאוד להגשת תביעות שיתפרסו על פני כמה שנים. הנתבע בתביעת הנזיקין יכול להיות כל מי שמעורב בביצוע, במימון, או בסיוע פעולת הטרור ולכן גם פוטנציאל הנתבעים הוא גדול, ולכן קשה לדעת כיצד ובאיזה אופן הוא ימומש".

לשאלת ח"כ שרן השכל, האם ניתן יהיה לתבוע את אונר"א כאחראית על 7 באוקטובר השיבה ד"ר קלהורה: "נכון להיום לאנשים של אונר"א יש חסינות שניתנת להסרה, אולם אונר"א כמוסד, כמו כל מוסדות האו"ם, חסינה לחלוטין מתביעה". בתגובה לדברים אמר יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר: "כשהקימו את האו"ם המטרה הייתה להגן על אנשים ובסוף הוא עצמו חסין מתביעות על פשעים שהוא מבצע. אבסורד".

"ההצעה מנסה לעשות תיקון של עוול היסטורי לנפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם ומאפשרת לגבות את הנזק מהטרוריסטים", אמרה ח"כ שרון ניר בהתייחס להצעת החוק. זו בשורה למשפחות שמתמודדות עם המצב הזה שנים ארוכות וגם למשפחות נפגעי ה-7 לאוקטובר. אנחנו מבקשות כעת שהפיצוי יהיה בגובה של 50% מהנזק ושתהיה אפשרות לתחולה רטרואקטיבית לתיקים שעומדים ותלויים וכמובן לתיקים חדשים שיפתחו".

גם רוטמן התייחס לדברים ואמר: "יש פה שתי תפיסות עקרוניות. הראשונה אומרת - מי שאחראי על פיגועי טרור ופוגע באנשים - צריך לפצות את הנפגע. ההליך המשפטי הוא חלק מההליך השיקומי של אדם שנפגע להחזיר לאדם את השליטה שנלקחה ממנו בחטף. השנייה היא שטרור לא צומח בחלל ריק. יש לו תשתית כספית, ארגונית, חינוכית וכל הדברים הללו עובדים על כסף, שהוא המנוע לטרור. לכן המטרה היא לוודא שבאמצעות התביעות הללו לא רק נגרום להם לשלם על מה שביצעו אלא גם נמנע את הפיגועים הבאים".