מדינה בטראומה: "המלחמה הביאה לעלייה במצוקות הנפשיות והחמרה בסימפטומים"

אירועי המלחמה הקשים משפיעים על מצבם הנפשי של אזרחים רבים – שזקוקים לטיפול • מערכת בריאות הנפש, שגדושה גם ככה, לא עומדת בעומס, ועמותות פרטיות התגייסו לסייע • "הצורך במענה רק ילך ויגדל"

תיעוד מהשטח - פינוי פצועים על ידי חיל האוויר ו-669 // צילום: דובר צה"ל

לאירועים המחרידים שהתרחשו ב־7 באוקטובר ולאחר מכן יש השלכות רבות ולא פשוטות על הציבור בישראל. אזרחים רבים חוו טראומה מהמאורעות, חלקם חווים טראומה בפעם הראשונה ואחרים חווים טראומה חוזרת.

ד"ר מרטין אורבך, פסיכיאטר ומנהל קליני ארצי בעמותת "בנפשנו" המעניקה טיפול נפשי, תמיכתי וחברתי לסובלים מטראומה ומפוסט־טראומה, ובעמותת "עמך" המעניקה תמיכה נפשית לשורדי שואה ולדור השני, מסביר: "כשטיפלנו בשורדי השואה למדנו שאנשים שחוו אירועים טראומטיים קשים ואובדן קשה, נשארים עם זה כל החיים. זה לא משהו ששוכחים. אי אפשר לומר להם 'אוקיי, זה קרה ועכשיו תשכחו ותמשיכו הלאה'. הזיכרונות לא ילכו לשום מקום. כל בן אדם שחווה חוויה טראומטית קשה מושפע ממנה לאורך חייו.

"הפצעים הפיזיים והנפשיים שלהם עמוקים". פינוי פצועים מהמלחמה, צילום: צילום: אורן כהן

"רוב האנשים ממשיכים את חייהם ויכולים להתאושש ולחיות חיי שגרה כשהטראומה נמצאת 'רק' ברקע. אבל 20%-30% ירגישו השפעות קשות של פוסט־טראומה לאורך כל חייהם. אם קורה אירוע חדש, כמו למשל מה שקרה לנו - ככל שזה דומה או מזכיר את הטראומות של העבר, הוא מחיה את אותה הטראומה שחוו בעבר.

"ישראל מדינה קטנה, וגם מי שלא חווה אובדן אישי, מכיר מישהו שחווה. יש אֵבֶל קולקטיבי וערעור מאוד קשה בחוויה של הביטחון הבסיסי. אנשים מדברים במונחים של 'הפקירו אותנו'. הבטיחו להגן עלינו ולא עמדו בהבטחה הזו. זו חוויה נוראית של נטישה והפקרה. חלק מהאנשים נפגעו בצורה ישירה. אנחנו מתחילים לחזור לשגרת החיים אבל עדיין אנחנו בכוננות ובמוכנות לתגובה, לאזעקה, לטילים. זה תקין. אך ישנם אנשים שעדיין לא מתפקדים. הם לא יכולים  בגלל שהם מוצפים ברגשות.

"המסר שלי הוא שאם אתם עדיין בשיא של מצב החירום והחרדה ולא מצליחים לחזור לתפקד, אם יש לכם בעיות שינה ואתם לא יכולים לחזור לשגרה, זה הזמן לפנות לעזרה נפשית אצל אנשים המומחים להתערבות במשבר ובטראומה".

הלם קרב (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

חזרה לטיפול תרופתי

כך למשל הוא הסיפור של אורית (שם בדוי) אשר עובדת בשיקום ופוגשת ומטפלת בחיילים, אזרחים מהעוטף וניצולים ממסיבת נובה. לפני כשנה היא סיימה שמונה שנות טיפול פסיכולוגי, שלוש שנים מתוכן גם נטלה כדורים נוגדי דיכאון, בעקבות פטירת אמה. המלחמה הנוכחית והחוויות הקשות בצידה החזירו אותה אחורה, לחוויות הקשות ולכדורים.

"המטופלים משתפים אותי בתסכול ובחוסר האונים שחשו, בריח של האש שלא עוזב אותם, בהסתערות בקרב. כל מטופל מכניס אותי לעולם התוכן שלו, וזה בסדר, כי זה חלק מהטיפול. הסיפורים לא נגמרים, והפצעים הפיזיים והנפשיים שלהם עמוקים.

"אחרי שבעה באוקטובר אני כבר לא אותו בן אדם. אני עצובה, לא שקטה ובוכה ברגעים לא צפויים. אני הרבה יותר עצבנית ונוירוטית. כל רעש מקפיץ אותי ואני כל הזמן בחרדה. אני מרגישה זכות גדולה לטפל בימים האלו, אבל הלב שלי בוכה", היא אומרת.

כוחות צה"ל בפעילות בשכונת רימאל בעזה, צילום: דובר צה"ל

קושי בנגישות

המקרה של אורית משקף את הלך הרוח בציבור בישראל בחודשיים האחרונים. הקושי הגדול הוא בנגישות לטיפול פסיכולוגי. זה לא סוד שמערך בריאות הנפש בישראל סבל עוד לפני המלחמה ממחסור עצום במטפלים בשירות הציבורי ומזמן המתנה ארוך. המלחמה העצימה זאת, זמן ההמתנה התארך יותר ולרבים אין מענה טיפולי במחיר נגיש.

מי שיכול להרשות לעצמו פונה לשוק הפרטי במחיר של מאות שקלים לשעת טיפול. לאלו שידם אינה משגת, עמותת בנפשנו מציעה סיוע במחיר נגיש - כמעט חצי מחיר ממה שמשולם בשוק הפרטי, וכמעט ללא זמן המתנה. העמותה היא עמותה־בת של עמותת עמך ולרשותה מאגר של כ־500 מטפלים מוסמכים הפועלים ב־15 סניפים ברחבי הארץ. המטרה היא לאפשר נגישות לתמיכה נפשית.

מיצג לזכר נפגעי הנובה, צילום: GettyImages

דורית בליטנטל, יו"ר עמותת בנפשנו, אומרת כי "לכל אחד ואחת מגיעה בריאות נפשית ואנו מאפשרים לכולם מענה נפשי. אם זה למשפחות, ליחידים ולקבוצות, והטיפולים מוכוונים לתת מענה לטראומה ולפוסט־טראומה. אנחנו כבר מזהים שיש עלייה במצוקה הנפשית אצל מטופלים שנמצאים כבר בטיפול ויש החמרה בסימפטומים. המדינה שלנו בטראומה, ואנחנו מעריכים כי הצורך במענים נפשיים רק ילך ויגדל".

ליצירת קשר עם עמותת "בנפשנו": 1-800-276-655

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר