דו"ח: הממשלה החליטה על תוספת תקציבית למרכזי החוסן ביו"ש בלבד

הממשלה החליטה במאי 23', במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עם מפלגת הציונות הדתית, על תוספת תקציב למרכזי החוסן ביהודה ושומרון בלבד - כך עולה מדו"ח חדש של מרכז "אדוה". זאת, למרות ששיעור נפגעי החרדה ביהודה ושומרון נמוך משמעותית משיעור נפגעי החרדה באזור הדרום, ולמרות המחסור הגדול במטפלים בתחום בריאות בנפש בכל הארץ וזעקת ראשי הרשויות בדרום - עוד לפני השבת השחורה - על מימון חסר למרכזי החוסן אצלם.

התוספת התקציבית למרכזי החוסן ביו"ש העלתה את תקציב מרכזי החוסן שם ב-17% מכלל תקציב מרכזי החוסן במדינה ובסך הכל תקציב מרכזי החוסן ביהודה ושומרון מהווה כעת 32.4% מכלל תקציב מרכזי החוסן בכל הארץ.

מבקר המדינה התריע

בזמן מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר פעלו ברחבי המדינה 14 מרכזי חוסן - חמישה בעוטף עזה, אחד בנתיבות, אחד באשקלון, ארבעה ביהודה ושומרון, שניים בצפון, ואחד ברהט - אשר משרת את הקהילה הבדואית. מרכזי החוסן מופעלים על-ידי ספקים פרטיים שזכו במכרזים והעמותות מתקשרות בהסכמי שירות עם מטפלים בתחום בריאות הנפש. מרכזי החוסן (למעט מרכז החוסן ברהט) מספקים שירותים לרשויות מקומיות ולתושביהן נפגעי חרדה כתוצאה מאירועים ביטחוניים.

מבקר המדינה כבר התריע בעבר כי הקמת מרכזי החוסן, תפעולם, תקצובם והבקרה הממשלתית עליהם מתנהלים ללא תכנון מראש וללא תכלול ממשלתי. עיקר תקציב מרכזי החוסן מקורו באיגום משאבים ממשרדי ממשלה שונים, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה המתקבלות מדי שנת תקציב והמועברים למשרד הבריאות, וכן מהמוסד לביטוח לאומי שמממן באופן חלקי את הטיפולים הניתנים במרכזי החוסן לנפגעי חרדה.  

שיעור נפגעי החרדה בשנים קודמות ביהודה ושומרון נמוך משמעותית:

כ-11% לעומת כ-75% (!) בדרום הארץ

במאי 21' המליץ מבקר המדינה שמשרד הבריאות ו-ועדת ההיגוי הבין-משרדית ימפו את צורכי הרשויות המקומיות באזורי העימות בדרום שאין בהן מרכזי חוסן ויבחנו מתן פתרונות רלוונטיים ודרכי שיתוף פעולה עם הרשויות. שנה מאוחר יותר, באוגוסט 22', התקבלה החלטה בממשלת לפיד, שהנחתה את ועדת ההיגוי לגבש בתוך 120 יום תכנית להגברת החוסן הלאומי. התכנית הייתה אמורה להתייחס, בין היתר, להקמת מרכזי חוסן ברשויות ובאזורים נוספים, בהתאם לקריטריונים מקצועיים שגיבשה ועדת ההיגוי.

שליש מהתקציב - ליו"ש

אלא שהממשלה התחלפה וגיבוש התכנית התעכב. רק ב-30 באוקטובר השנה, שלושה שבועות לאחר השבת השחורה, אישרה ועדת המכרזים של משרד הבריאות את ההתקשרות עם יועצת חיצונית שתסיים את כתיבתה ועריכתה של התכנית הלאומית עבור ועדת ההיגוי. בינתיים, כך מתברר מהחלטת הממשלה במאי 23' ומהאתר של מפלגת הציונות הדתית אשר פרסמה את רשימת הישגיה, הממשלה אישרה כאמור תוספת תקציבית למרכזי החוסן ביו"ש בלבד.

תקציב 14 מרכזי החוסן לשנת 23' עמד על 26.1 מיליון שקלים, מכוח החלטת ממשלה שקיבלה ממשלת לפיד באוגוסט 22'. בהתאם לאותה החלטת ממשלה, המימון הממשלתי אמור היה להתחלק בין מרכזי החוסן כך ש-47% מוקצים לעוטף עזה, 17% ליו"ש, 12% לגליל מערבי ומזרחי, 10% לאשקלון, 8% לנתיבות ו-6% למרכז הבדואי בדרום.

עם הקמת הממשלה הנוכחית ובמסגרת ההסכמים הקואליציוניים הוחלט, כאמור, על תוספת תקציבית של כמעט 6 מיליון שקלים למרכזי החוסן ביו"ש בשנת 23' ו-4 מיליון בשנת 24. בכך למעשה, מעלה התוספת התקציבית הזו את תקציב מרכזי החוסן ביו"ש בשנת 23' מ-17% מכלל תקציב מרכזי החוסן במדינה, ל-32.4%. כעת תקציב מרכזי החוסן בעוטף עזה מהווה 38% מכלל התקציב, בגליל המזרחי והמערבי הוא מהווה 9%, באשקלון 8%, בנתיבות 6% וברהט 5%.

תקצוב טיפולים נפשיים - לא מכוח לחצים פוליטיים

מדו"חות קודמים של מבקר המדינה שנאספו במכון "אדוה", עולה כי לא קיימת המלצה של גורמי מקצוע בנוגע להרחבת פעילות מרכזי החוסן ביו"ש, וכי שיעור נפגעי החרדה בשנים קודמות ביהודה ושומרון נמוך משמעותית: כ-11% לעומת כ-75% (!) בדרום הארץ. בנוסף, מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת אודות השנים 2018-2020 עולה כי שיעור נפגעי החרדה שטופלו ביו"ש היה נמוך משיעור התקציב שיועד להם לשנת 23'. למרות זאת, בהסכמים הקואליציוניים, כאמור, הוסיפו תקציב רק למרכזי החוסן ביו"ש.

ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל מרכז "אדוה" ומחבר הדו"ח: "על המדינה להנגיש טיפולים נפשיים לנפגעי חרדה כתוצאה מאירועים ביטחוניים, יהא אשר יהא מקום מגוריהם. דווקא משום כך, יש לתהות מה עמד מאחורי ההחלטה להוסיף תקציב דווקא למרכזי החוסן ביהודה ושומרון ולהם בלבד. חלוקת תקציבים לטיפולים נפשיים בנפגעי חרדה צריכה להיעשות בצורה מקצועית ועניינית, וחלילה לה להתבצע מכוח לחצים פוליטיים של מגזר זה או אחר, או נציגיו בכנסת".