משרדי הממשלה פתחו מוקדי סיוע לתמיכה נפשית לציבור: "אל תהססו לפנות"

בעקבות מתקפת הטרור של החמאס פתחו היום (ראשון) משרדי הממשלה, עמותות וארגונים, מוקדי סיוע לתמיכה נפשית לציבור. ויש גם יוזמות פרטיות של אנשים. הרשימה מתעדכנת. וגם, הפסיכיאטר ד"ר לאילן איוולקוב מסביר איך להתמודד עם התקף חרדה ומדריכת ההורים דורית קרייזר מייעצת איך להרגיע את הילדים שחשופים למראות ולדיווחים הקשים בטלוויזיה.

למתקפת הטרור הרצחנית של החמאס שגבתה עד כה מאות נרצחים ואלפי פצועים יש מחיר נפשי כבד כבר עכשיו, ועוד רבות נדבר ונדון על הנזקים הנפשיים שיילוו את כולנו בשנים הבאות. עם תחילת המלחמה פרסם משרד הבריאות את המוקדים שבהם ניתן לקבל סיוע נפשי, כמו גם ארגונים ועמותות, אשר תגברו את מוקדי הסיוע שלהם ומדווחים על זינוק של אלפי אחוזים בפניות של הציבור.

בקופות החולים ניתן לקבל מענה לתמיכה רגשית בדמות שלוש שיחות טיפוליות על ידי אנשי מקצוע - בקופת חולים כללית ניתן לקבל תמיכה נפשית בשעות שבע עד שמונה בערב, בטלפון  *2708.

בקופת חולים לאומית, ניתן לקבל תמיכה נפשית באמצעות תלם, בשעות שמונה עד עשר. קו החירום ליצירת קשר הוא:  054-9292273, או באמצעות מענה בוואטסאפ 054-0200073. ניתן לקבל סיוע נפשי גם בשפה הערבית בטלפון 04-6111891 בשעות שמונה עד חמש.

בקופת החולים מכבי ניתן גם כן לקבל סיוע דרך תלם, בין השעות שמונה בבוקר ועד עשר בלילה, בטלפון:  *3028

בקופת החולים מאוחדת ניתן לקבל סיוע במוקד הארצי של הקופה, 24/7, בטלפון: *3833.

מרכזי החוסן הפזורים ברחבי הארץ נותנים מענה וסיוע נפשי:

אשקלון  2452

מועצה אזורית חוף אשקלון  08-6775598

אשכול 089965264

שדרות 08-6611140

שער הנגב 08-6613330

שדות  נגב 08-9941091

אמ"ן מערב הנגב 055-30063863

מרכז החוסן הבדואי 072-2212788

מרכזי חוסן בגלילי המערבי והגליל המזרחי

04-6900603

גוש עציון – 058-3989550

בנימין 106

שומרון 055-2779285

יהודה 02-9969560

המרכז הרפואי לבריאות הנפש מרחבים (באר יעקב) נפתח כמרכז על לנפגעי חרדה לטובת מענה לנפגעי חרדה מבתי החולים מסביב.

קהילת החרשים בעוטף עזה ובכלל במדינת ישראל יכולה לקבל סיוע באמצעות שיחה מידית עם מתוגרמן לשפת הסימנים, בקישור הבא: https://www.facebook.com/watch/?v=973456343730518&extid=CL-UNK-UNK-UNK-IOS_GK0T-GK1C&ref=sharing&mibextid=cr9u03

בעמותת ערן, מדווחים על למעלה משלושת אלפים פניות מאז פרצה המלחמה. עליה של כאלף אחוזים. מוקד הסיוע של העמותה המעניקה עזרה ראשונה נפשית מצילת חיים פתוח 24/7 ותוגבר באמצעות 250 מתנדבים הפועלים במתכונת חירום. לקבלת סיוע חייגו 1201, או באתר ערן, בצ'אט, בוואטספ.

בנוסף, עמותת ער"ן ביחד עם משרד העלייה והקליטה, מפעילים מוקד סיוע ייעודי לעולים חדשים בטלפון  3201, בשפות רוסית, אמהרית, אנגלית, צרפתית וספרדית.  המוקד מעניק סיוע נפשי על ידי אנשי מקצוע ומטפלים מוסמכים. ניתן גם בצ'אט: https://www.eran.org.il/helpline-for-olim-heb/

עמותת נט"ל מעניקה גם היא סיוע נפשי לכל מי שחש לחץ, חרדה, וזקוק לתמיכה וסיוע נפשי בעקבות המצב, בטלפון 1-800-363-363.

משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, מפעיל מוקד לאזרחים ותיקים, אשר מספק מגוון מענים לאזרחים ותיקים בנושאי חירום ותמיכה נפשית ותוגבר בעשרות מתנדבים אשר פועלים 24/7. בטלפון: *8840

משרד הרווחה והביטחון החברתי פתח חדר מצב מיוחד ותגבר את מוקד 118 שלהם בעובדים סוציאליים המעניקים תמיכה ומידע לתושבי הדרום.

עמותת עמך המטפלת בניצולי שואה ובני משפחותיהם, פתחה את הקו החם של העמותה ומסייעת למאות ניצולי שואה ברחבי הארץ אשר נקלעו למצוקה. בקו החום עומדים לרשות הניצולים אנשי טיפול ובריאות הנפש: . 1800-276-655

עמותת עזר מציון פתחה קו חירום לסיוע נפשי לכלל הציבור ומאויש על ידי אנשי מקצוע: 1800-808-100

יוזמה פרטית מרכזת מאגר של מטפלות ומטפלים מכל הארץ, אשר התנדבו לסייע ולעזור לאזרחי ישראל ולכל מי שמרגיש שהוא זקוק לטיפול ותמיכה, בקישור: https://bit.ly/3Q8weJV

עמותת בית חם לבריאות הנפש הפועלת בעיקר במגזר החריד, מעניקה סיוע נפשי בטלפון *9518. במוקד זמינים אנשי מקצוע רבים, כולל עובדים סוציאליים קליניים, פסיכולוגים ועוד.

עמותת אילן פתחה קו חם אליו יכולים להתקשר צעירים ובוגרים עם מוגבלות פיזית ובני משפחה, להתייעץ בנושאי זכויות לקבל מידע תמיכה וסיוע נפשי. 1-800-50-50-55. הקו מאויש על ידי עובדי השירותים הסוציאליים של העמותה אשר מעניקים מענה מידי ובמידת הצורך באם נדרש סיוע נוסף, מלווים ומפנים לגורמים רלוונטיים להמשך טיפול.

פורום "120 מנהיגות מחברות" בו חברות נשים מובילות בחברה הישראלית בעלות ניסיון בניהול משברים, מציע מערך תמיכה נפשי ופתח חמל סיוע למשפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן במתקפת הטרור של החמאס. משפחה שזקוקה לסיוע יכולה לפנות לטלי דביר לבנת ממייסדות הפורום 0546342882.

כיצד לזהות התקף חרדה ואיך להתמודד איתו. הפסיכיאטר ד"ר אילן וולקוב, מנהל המרכז הרפואי mindme מסביר כי החרדה היא תגובה נורמלית ותקינה שבה הגוף מכין את עצמו להתמודדות עם סכנה. "התחושות הנפוצות הן: לחץ בחזה ודפיקות לב מהירות (כי הגוף מזרים דם לשרירים), נשימה מהירה ותחושת סחרחורת או ריחוף (הגוף פועל לחמצן את השרירים), חוסר נוחות בבטן (כי הגוף מעביר משאבים מהעיכול לשרירים), רעידות, והזעה – כי האדרנלין מופרש ביתר והשרירים המתוחים לאורך זמן מתחילים להציג עייפות. כמו כן, אתם מרגישים תחושה של ״משהו נורא הולך לקרות״, שזו דרכו של הגוף לעורר בכם רצון להגיב לאותה סכנה", מסביר ד"ר וולקוב. לדבריו, "הבעיה/הפרעה מתחילה, כשהתחושות האלה לא חולפות, אחרי חלוף הסכנה האמיתית, וישנה פגיעה בתפקוד או תחושת מצוקה גדולה. חשוב לזכור שזה אנושי מאוד להרגיש כך, ושגם רבים אחרים מרגישים מאוד דומה". ד"ר וולקוב מציע קודם כל לוודא שהבית והמשפחה בסדר ולקבוע דרך תקשורת מוסכמת עם בני המשפחה: "אתם מבטיחים לעדכן בהתחלה וביציאה ממשימה, הבית יודע לפנות לטלפון מסוים מדי כמה זמן ולהשאיר הודעה הרגעה בשעה קבועה ומוסכמת. מוודאים שאתם שותים ואוכלים בזמנים קבועים, שכן חרדה מתישה את הגוף, אך עוצרת את התיאבון – והתפקוד יורד. מקפידים על שינה, בכל הזדמנות, חוסר שינה מחמיר מאוד חרדה (וכך גם הקפאין שאנו צורכים כשאנחנו נדרשים לשעות פעילות ארוכות ללא מנוחה). בנוסף, אל תאפשרו לעצמכם להיות מוצפים בדיווחים חדשותיים/מבצעיים מחוץ לאזורי הפעילות וההשפעה שלכם. הם מעוררים מתח מיותר". אם חטפתם התקף חרדה בזמן פעילות, זכרו שיש לו 'תאריך תפוגה'. אחרי 20-40 דקות רובם המוחלט של התקפי החרדה יחלפו ותוכלו לשוב לפעילות. ד"ר וולקוב גם מציע לעשות ״גראונדינג״, תוספת צבעים – מזהים חמישה חפצים ירוקים, חמישה חפצים כחולים, חמישה חפצים חומים וכדומה. "אפשר גם לספור אחורה מ 1000, עד שתגיעו ל 700, החרדה תפחת מהותית. ניתן לשים קרח או מגבת רטובה וקרה על העיניים, זה מרגיע מאוד את המערכת הסימפטתית שדורכת את החרדה". לסיום הוא ממליץ לפנות לסיוע לאנשי בריאות הנפש ולא להישאר עם המצוקה לבד.

כמבוגרים, אל לנו לשכוח את הילדים שלנו, שחשופים למראות הקשים. מדריכת ההורים דורית קרייזר, מייעצת איך להרגיע את הילדים: "האירועים בדרום הם בלתי שגרתיים בכל קנה מידה, והם מולידים גלי פחד וחרדה בקרב ילדים. הילדים מגיבים לדיווחים הטלוויזיוניים ולתגובות של ההורים, ויוצרים תגובות משלהם שיכולות להיות להן השלכות גם לעתיד", היא אומרת . ואיך מטפלים בכך? לדבריה, "צריך לנרמל את הפחד בקרב ילדים. מותר להם לפחד כשמתרחש אירוע בסדר גודל כזה, ולהסביר שגם להורים יש חששות משלהם. כשמנרמלים את הפחד, הדבר עשוי לסייע בהמשך ההתמודדות - להסביר לילדים שיש מי ששומר עליהם ויכול לסייע להם בהתגברות על הפחד: יש להם משפחה שתומכת בהם, מורים וגננות, חדר ממ"ד, וגם צבא ומשטרה שמתמודדים עם האתגר החדש - להסביר שהתקופה הנוכחית היא זמנית. היא אמנם מאוד קשה כרגע אבל היא תיגמר. - מותר לאפשר כיום דברים שביומיום הם אסורים, אבל להימנע ממצב שההרגלים האלה יתקבעו. מותר לא ללכת לגן אם הגן פתוח, אבל להבהיר שעם חזרת השיגרה הילד יחזור ללכת לגן. מותר ללכת לישון עם ההורים אבל חשוב שההורים יבהירו כבר עכשיו שעם החזרה לשגרה הילד יחזור למיטה שלו. - אם הטלוויזיה פתוחה אין טעם לגרש את הילדים מהצפייה בה. להפך, זה רק יעורר חרדה. רצוי במקום זה לתווך לילדים את הצפייה בצורה מושכלת וזהירה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו