קרש הצלה: בית המשפט אישר העלאת שכר לעובדים סוציאליים

משרד הבריאות יעדכן את שכרם של העובדים הסוציאליים המועסקים במסגרות דיור לנכי נפש - כך קבע בית המשפט המחוזי בחיפה בסוף השבוע, בפסק דין דרמטי וחשוב שהגיע לידי "ישראל היום".

את העתירה הגישו, באמצעות עוה"ד גבי דיסני ויוני פרידמן ממשרד ש. פרידמן אברמזון, פורום יזמי הוסטלים בבריאות הנפש, עמותת אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש, עמותת רעות - שירותי שיקום ושילוב בקהילה לאנשים עם מוגבלות, ומרכז הורים נהריה.

מדובר בפסק דין בעל משמעויות כלכליות גדולות, וצפוי להשפיע על שכרם של יותר מאלף עובדים סוציאליים בישראל ששכרם יגדל בכ־3,000 שקלים בחודש בממוצע. אלו מאות מיליונים שמשרד האוצר יצטרך כעת למצוא מקור תקציבי עבורם.

העדכון ייעשה לפי צו הרחבה שחתם שר הרווחה ב־2017. צו הרחבה מוצא על ידי שרי הממשלה ומרחיב את תחולתו של הסכם קיבוצי על קבוצות עובדים שאינן כלולות בהסכם. ל"ישראל היום" נודע כי מדובר בעדכון רטרואקטיבי לתקופה של בין חמש לשש שנים - לפי התקינה באותה תקופה.

עוד קבע בית המשפט כי על משרד הבריאות לספוג את עלות המענק החד־פעמי ששולם בשנת 2017, במסגרת צו ההרחבה, על ידי הספקים (העמותות) לעובדים הסוציאליים שהועסקו אצלם בתפקידים שבהם הייתה חובת העסקת עו"סים בהכשרתם. גובה המענק 2,000 שקלים לכל עובד.

נוסף על כך נקבע כי בעקבות קיצור שבוע העבודה במשק החל מ־1 באפריל 2018, והעובדה כי המהלך גרר הטלת עלויות נוספות על העמותות, על משרד הבריאות לעדכן את תעריפי הדיור שהוא מעביר לעמותות עבור כל נכה נפש. 

הסירוב של משרד האוצר

חוק שיקום נכי נפש בקהילה, אשר חוקק בשנת 2000, הסדיר את זכאותם של נכי הנפש לקבל סל שיקום מהמדינה, שיאפשר להם להשתלב בקהילה. במסגרת החוק הם זכאים לקבל דיור במסגרות שונות.

משרד הבריאות הפריט את השירותים, כך שמי שמפעילות את המסגרות הן עמותות (כלומר הספקים) שהתקשרו בחוזה עם המשרד.

מימון סלי השיקום, לרבות מסגרות הדיור, מגיע מתקציב המדינה, ומשרד הבריאות הוא הגורם האחראי לשלם לספקים. במסגרת זו נקבע תעריף ליום עבור כל דייר, לפי המסגרת השיקומית שבה הוא נמצא. זה למעשה השכר של הספקים שבו הם אמורים לממן את כל העלויות של הדיור עצמו, כולל העסקת בעלי המקצוע השונים וביניהם גם העובדים הסוציאליים.

ב‏־1 במארס 2017 חתם כאמור שר הרווחה על צו ההרחבה לעובדים סוציאליים המועסקים בהתקשרויות פרטיות עם המדינה, כדי להחיל גם עליהם את הזכויות שעליהן הסכימו ההסתדרות והאוצר, במסגרת הסכמים קיבוציים לעובדים סוציאליים המועסקים בשלטון המקומי. המטרה היתה למנוע עזיבה מסיבית של עובדים סוציאליים של מסגרות הדיור לטובת השלטון המקומי.

באוצר סירבו להעביר למשרד הבריאות את הכסף, והחל ויכוח בין הצדדים באשר לשאלה ממתי ועל מי יוחל צו ההרחבה, ומה יהיה גובה תעריף השכר המעודכן. ועדת התעריפים של משרד הבריאות, האמונה על מנגנון עדכון השכר, קבעה כי עלות השכר הממוצעת למעסיק היא 12,480 שקלים בחודש. לעומת זאת, מומחית מטעם הספקים קבעה בחוות דעתה כי העלות הממוצעת למעסיק היא כ־17 אלף שקלים. רק נזכיר כי השכר שמשולם בסוף בפועל הוא פחות 45% מעלות המעסיק.

בהחלטה, שקיבלה את טענות הספקים, קובע השופט יצחק כהן כי עלות השכר המשולם לעובדים סוציאליים במסגרות הדיור תעמוד על 16 אלף שקלים (עלות מעסיק) ועל משרד הבריאות לשלם אותו רטרואקטיבית.

לקיים את הפסיקה

"זו בשורה ענקית לספקי השירותים, שסוף־סוף יוכלו להעסיק כוח אדם איכותי ולמנוע תחלופה גבוהה של עובדים", אומר עו"ד גבי דיסני. "זו בעיה שקיימת במיוחד בתחום בריאות הנפש".

גם בעמותת אנוש בירכו. "אנו מודים לבית המשפט המחוזי על הפסיקה הברורה", אמרה מנכ"לית העמותה, ד"ר הלה הדס. "מדובר בהליך ארוך שפורום היזמים בבריאות הנפש מנהל כבר שנים ארוכות, שבמהלכן המתנו לשיפוי הכה נדרש על מנת שנוכל להמשיך להעסיק בתנאים הוגנים מאות עובדות ועובדים סוציאליים, שעובדים גם כך בתנאי שחיקה מוגברים ובתנאי שכר לא מספקים. אנו סומכים על משרד הבריאות שיקיים את הפסיקה בהקדם ויזרים דם חשוב למערכת".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות לומד את פסק הדין ויפעל בהתאם".