בלי תקציב ומענה ראוי: מחדל הטיפול בילדים שנפגעו מינית

ברגעים הקשים ביותר, הורים וילדים נאלצים להתמודד עם מחסור ברופאים מומחים ובחדרי בדיקה ייעודיים • רבים מוותרים על הבדיקות החיוניות למיצוי הדין עם התוקפים • "הטיפול האקוטי בקטינים - דה־פקטו לא קיים"

צילום אילוסטרציה: עמי שומן (למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: עמי שומן

תחקיר "ישראל היום" מצא כי יש מחסור חמור בתקנים לרופאים מומחים לביצוע בדיקות משפטיות בילדים שנפגעו מינית, וכי בכל הארץ קיים רק חדר אקוטי אחד לטיפול בילדים שנפגעו מינית.

בתחקיר נמצא כי מתוך כ־40 רופאים - רובם מומחים ברפואת ילדים, שעברו תוכנית הכשרה ייעודית לביצוע בדיקות משפטיות בילדים נפגעי תקיפה מינית - רק כ־15 מהם עובדים במרכזים רפואיים. מתוכם - רק ארבעה חברים באיגוד המתמחה בטיפול בילדים נפגעי התעללות, ועברו הכשרה עדכנית בהתאם לתיקון בחוק זכויות נפגעי עבירה, שעבר בשנה שעברה בקידומה של ח"כ מירב בן ארי.

"הבעיה היא התקנים"

כמו כן, העסקתם נעשית ללא תקן מסודר. כתוצאה מכך, כשילד שנפגע מינית מגיע לחדר האקוטי, שאלת זהותו של הרופא הבודק תלויה בזמינות בלבד. כך יוצא שהבדיקה נעשית לעיתים בידי גינקולוג או כירורג שעבר הכשרה לביצוע בדיקות משפטיות, אף שבקרב כלל הגורמים המקצועיים יש הסכמה כי הבדיקה הרגישה צריכה להתבצע בידי רופא ילדים שעבר הסמכה לכך.

אמנם יש באפשרות בית החולים להזעיק רופא ילדים מוסמך מביתו, אך הגעתו תלויה ברצונו הטוב בלבד, ואף נעשית לפעמים בהתנדבות, מכיוון שהרופאים לא מקבלים תשלום על שעות כוננות.

כשביקשנו ממשרד הבריאות להעביר אלינו רשימה שמית של הרופאים שעברו את תוכנית ההכשרה בנושא ושמועסקים במרכזים רפואיים, על מנת שנוכל לברר את מומחיותם ואת שם המרכז שבו הם עובדים - המשרד סירב לכך, בנימוק התמוה של צנעת הפרט.

"אי אפשר לצפות מרופאים לעבוד בהתנדבות בלילות", אומר פרופ' אשר בן אריה, דיקן ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית ומנכ"ל מכון חרוב, הגוף שעורך את ההכשרות הייעודיות לטיפול בנפגעים קטינים. "הבעיה הגדולה היא התקנים. אפשר להכשיר אנשים, אבל לא נזרוק כסף לפח אם לא נדע שיש תקציב להעסיקם".

פרופ' אשר בן אריה, מכון חרוב, צילום: אורן נחשון

המלצתו של פרופ' בן אריה למשרד הבריאות היא למנות בכל אזור רופא ילדים מומחה אחד לפחות, שירכז את המענה בבתי החולים באזורו. עלותו השנתית של המהלך - כ־1.5 מיליון שקלים. "יותר חשוב לי שמי שמטפל בילד בבית החולים יעשה זאת בצורה רגישה שתפחית את הטראומה, ושלא יהיה ילד אחד שיחווה בבית החולים אונס נוסף", הוא אומר.

טרטור מיותר וסחבת

דו"חות שהתפרסמו לאורך השנים חשפו מציאות קשה בכל הקשור בפגיעה מינית בילדים (ראו נתונים בטבלה). מנתוני הלובי למלחמה באלימות מינית עולה כי עד חצי מהפונים לחדרים אקוטיים הם קטינים. בדצמבר 2020, ועדה שמונתה בידי משרד הבריאות הגישה דו"ח מיוחד שבחן את הטיפול האקוטי שניתן לנפגעי תקיפה מינית, והוא כלל פרק מיוחד שעסק בנושא חוסר המענה האקוטי לילדים.

"כיום, הטיפול האקוטי בקטינים שנפגעו מינית דה־פקטו לא קיים בישראל", קובעת יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית.

יעל שרר. "מיעוט אנשי צוות", צילום: יוסי זליגר

חדר אקוטי הוא חדר שבו ניתן לנפגעי תקיפה מינית טיפול רפואי ומשפטי, וחדרים אלה זמינים 24/7. את הבדיקות האקוטיות, הנדרשות משפטית, ניתן לבצע עד 72 שעות לאחר הפגיעה. יש עשרה חדרים אקוטיים ברחבי הארץ.

נוסף עליהם, קיימים תשעה מרכזי הגנה לילדים, שבהם ניתן מענה משולב של רופא, עובדת סוציאלית, חוקר משטרה וכו'. שעות הפתיחה של מרכזים אלה הן מוגבלות, וברובם לא ניתן לבצע בדיקות אקוטיות. בשל כך, ילד שנפגע מינית ושיגיע למרכז ההגנה יישלח לבית החולים לבדיקה אקוטית. הטרטור והסחבת מגבירים את העומס הנפשי על הילד ומעוררים בו חרדה, כך שחלק מההורים מוותרים על הבדיקה המשפטית החשובה.

רוב החדרים האקוטיים לא מותאמים לטיפול לילדים: חדר ייעודי לטיפול בילדים קיים רק בביה"ח הלל יפה שבחדרה. עד לאחרונה פעל חדר כזה גם בביה"ח סורוקה שבבאר שבע, שנתן מענה לכל אזור הדרום, אך הרופאה שניהלה אותו התפטרה לפני כשבועיים וחצי.

חדר אקוטי. בכל הארץ קיים רק חדר אחד ייעודי לטיפול בילדים,

מחלוקת בין המשרדים

"ההורים טובעים בביורוקרטיה, בזמן שיש צורך דחוף לאסוף ראיות ולטפל בקטין רפואית", אומרת שרר. "המצב האבסורדי נובע ממיעוט שירותים ואנשי צוות בעלי הכשרה משפטית בישראל".

שרר מסבירה כי בשנה שעברה הוקצו 2 מיליון שקלים להכשרה מתאימה לרופאים במרכזי ההגנה, אך מחלוקת בין משרד הרווחה למשרד הבריאות מנעה שימוש בהם - והכסף חזר לאוצר. הלובי שבראשו עומדת שרר מקדם מהלך לאימוץ המודל האמריקני, שמתבסס על הכשרת אחיות פורנזיות, אך פתרון זה תלוי במוכנות משרד הבריאות להקצות תקנים לכך.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:

משרד הבריאות בוחן דרכי פעולה שונות בכדי להתמודד עם בעיית המחסור ברופאים המוסמכים לבצע בדיקות משפטיות לילדים בכלל ובדרום הארץ בפרט.
בית חולים סורוקה נותן נכון לעכשיו מענה לקטינים מגיל 14 ומעלה. המשרד פועל מול בית החולים סורוקה על מנת למצוא פתרון חלופי עבור ילדים מתחת לגיל 14. יש לציין כי קיים מרכז הגנה באשקלון שיכול לקבל מטופלים בגיל זה ולתת עבורם מענה.
כיום יש 15 רופאים בבתי החולים ברחבי הארץ שמוסמכים לבצע בדיקה רפואית משפטית בקטינים במקרה של פגיעה מינית. יש עוד מספר רופאים שהוכשרו אך לא עובדים בבתי החולים. יש לציין כי המענה ניתן גם על ידי רופאי נשים וכירורגיים במרכזים האקוטיים, כאשר כל מקרה נבחן לגופו.
רופא במרכז הגנה מוסמך לבצע בדיקה משפטית ולאסוף ראיות פורנזיות.

קטינים שעברו פגיעה מינית יכולים להיבדק באחד מעשרה בתי חולים בהם יש מרכז אקוטי (וולפסון, הלל יפה, בני ציון, הדסה עין כרם, סורוקה, פוריה, יוספטל, בית חולים האנגלי, קפלן, איכילוב) או באחד משמונת מרכזי ההגנה.

רצוי להתקשר לאחד ממוקדי החירום או למוקד משרד הרווחה, למוקד משרד הבריאות וקופות החולים, או למרכזי ההגנה ובתי החולים, על מנת לקבל מידע נוסף במידת הצורך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר