דו"ח של מרכז אדוה חושף: נשים משלמות מחיר כבד יותר מגברים עקב משבר הדיור

דו"ח חדש של מרכז אדוה שמתפרסם היום (רביעי), בחן לראשונה את נושא אי השוויון המגדרי בדיור, ואת השלכותיו של משבר הדיור על הנשים בישראל, לרבות האתגרים הייחודיים עימם מתמודדות נשים בתחום הדיור. מהדו"ח עולים נתונים מעניינים ומסקנה אחת עיקרית: נשים משלמות מחיר כבד יותר על משבר הדיור בישראל.

הדו"ח, אשר מציג סקירה אודות מצבן הכלכלי ומידת יכולתן של נשים להשיג דירה בבעלות ודירה בשכירות, נכתב על ידי ד"ר יעל חסון, ירון הופמן-דישון ותהילה שרעבי ומתפרסם בשיתוף פעולה עם קרן אברט-ישראל. הוא מתבסס בין היתר על נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבינוי והשיכון.

כזכור, משבר הדיור עלה לסדר היום הציבורי בקיץ 2011, עם המחאה החברתית שהוציאה את הציבור הישראלי לרחובות. בשנים שחלפו מאז נמשכה מגמת התייקרות מחירי הדיור, בעוד שהשכר לא עלה בהתאם. התוצאה היא, שחיקת יכולתם של רבים בישראל לרכוש דירה למגורים ועליה במספר מחוסרי הדיור בישראל.

המשבר הממוגדר

אחד ההיבטים המעניינים של המשבר הוא מה שכמעט ולא נבחן לפני כן - העובדה כי משבר הדיור הוא גם ממוגדר - יש לו השלכות שונות על נשים לעומת גברים, בשל אי השוויון והפערים הכלכליים בין נשים לגברים. גם היום. ההכנסה הממוצעת של נשים נמוכה מזו של גברים והופכת את הדיור עבור נשים, לנגיש עוד פחות.

בשנת 2019 לגברים נדרשו בממוצע 113 משכורות לרכישת דירה לעומת 166 משכורות לנשים. פער של 53 משכורות, כמעט פי 4.5 שנות עבודה נוספות. הפער המגדרי בנגישות הדיור (מושג המתייחס ליכולת של משקי בית ופרטיים להשיג קורת גג איכותית ויציבה במחיר הולם ביחס להכנסה) הגבוה ביותר נמצא במחוז תל אביב (פער של 66 משכורות) והנמוך ביותר במחוזות צפון ודרום.

במחוז צפון, חיפה ודרום - שם מחירי הדיור נמוכים יותר, שכרם הממוצע של גברים מאפשר להם לממן משכנתא לצורך רכישת דירה ממוצעת. נשים, לעומת זאת אינן יכולות לממן משכנתא באופן עצמאי לרכישת דירה ממוצעת באף מחוז.

נשים נפגעות יותר גם בשכירות

גם בשכירת דירה ישנו פער מגדרי. שכרם הממוצע של גברים בכל מחוז, מספיק על מנת לממן שכר דירה שאינו עולה על 30% מההכנסה במרבית המחוזות בישראל, מלבד תל אביב וירושלים. לעומת זאת, שכרן הממוצע של נשים בכל מחוז, אינו מאפשר להן לשכור דירה במחיר שאינו עולה על 30% מההכנסה באף אחד מהמחוזות.

לנשים מקבוצות מיעוט, כך עולה מהדו"ח, ישנם אתגרים וחסמים ייחודיים בתחום הדיור. בין היתר, הן מתמודדות עם היעדר נגישות לדיור יציב וראוי, אפליה והדרה מצד משכירי הבתים, בנקים למשכנתאות ומתווכים.

עוד עולה כי שיעור גבוה של אימהות חד הוריות מתגוררות בשכירות ושיעור נמוך מחזיקות בבעלותן דירה. בשנת 2021, כ-43% מהאימהות החד הוריות התגוררו בשכירות פרטית, לעומת 24% מהזוגות הנשואים וכ-30% מהאבות החד הוריים.

מתגרשות ונפגעות

כ-48% מהאימהות החד הוריות התגוררו בדירה בבעלותן, לעומת 72% מהזוגות הנשואים וכ-61% מהאבות החד הוריים. נשים גרושות אם כן מתמודדות עם קשיים לשכור או לקנות דירה למגורים.

בדו"ח מרכז אדוה מוסבר, כי הקושי במעבר לחיים עצמאיים בנפרד ממי שהיה בן זוגן, מתעצם לאור התופעה הרווחת של פערי שכר בין בני זוג. כאשר נשים, ובייחוד אימהות, מרוויחות משמעותית פחות מגברים ומאבות. לכך מצטרף לעיתים החשש ואף סירוב של בעלי דירות להשכיר את דירותיהם לנשים חד הוריות.

ד"ר יעל חסון, מנהלת תחום מגדר במרכז אדוה: "משבר הדיור הוא גם ממוגדר, כלומר יש לו השלכות שונות על נשים לעומת גברים, הנובעות מאי־השוויון והפערים הכלכליים המגדריים. בנקודת המבט המגדרית על מדיניות הדיור טמון פוטנציאל לקדם צעדים ופתרונות שטרם נבחנו, על מנת להתמודד עם משבר הדיור ועם השלכותיו על קבוצות שונות".