"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האמא שמעה את בתה בוכה - ונפלה להונאת AI

דבורה דל מאסטרו בילתה חמש וחצי שעות בטעות מורטת עצבים כשהיא בטוחה שבתה נחטפה על ידי קרטל מקסיקני ושילמה אלפי דולרים ככופר • רק לאחר ששמעה את קולה של הבת, גילתה שמדובר בזיוף שבוצע באמצעות בינה מלאכותית • כך תגנו על משפחתכם מהעוקץ החדש ב-7 צעדים פשוטים

0השמעה
ניסיון סחיטה בטלפון , Gemini
ניסיון סחיטה בטלפון | צילום: Gemini

דבורה דל מאסטרו, תושבת קליפורניה, ישבה לארוחת בוקר עם בעלה כשהטלפון צלצל. מהצד השני של הקו נשמע קולו של גבר אלמוני, ששאל אותה האם בתה, שרה בת ה-37, נוטה לסבול מהתקפי חרדה. שניות לאחר מכן, דבורה שמעה את מה שכל הורה חושש ממנו יותר מכל: קולה של בתה, ממררת בבכי, נאבקת לנשום וזועקת: "אני כל כך מצטערת, אמא. אני מבועתת".

לדבורה לא היה ספק - זה היה הקול של שרה. ימים ספורים קודם לכן עברה הבת פרידה קשה, והטון השבור היה מוכר לאם. אלא שמה שדבורה לא ידעה באותם רגעים, הוא שבתה שוהה בבטחה במקום עבודתה. הקול שבקע מהאפרכסת היה פרי פיתוח של בינה מלאכותית (AI) ששכפלה את קולה במידת דיוק מבהילה.

לפי הדיווח ב-Fox news , האלמוני מעבר לקו טען כי שרה ראתה בחניון אירוע שאסור היה לה לראות, וכי קרטל סמים מקסיקני החליט לחטוף אותה. הדרישה הייתה ברורה: 20 אלף דולר כופר, או ששרה תימכר. במשך חמש וחצי שעות ניהלו הנוכלים טרור פסיכולוגי הדוק. הם הורו לדבורה להביא מטען לטלפון כדי להבטיח שהקו יישאר פתוח ברציפות, עקבו אחר כל תנועה שלה, ואיימו כי כל ניסיון לפנות למשטרה יעלה בחיי הבת.

"התמקחתי עם השטן" | צילום: ChatGPT

כיוון שלא החזיקה בסכום המבוקש, הנוכלים כיוונו אותה לסניפי מכולת ורשתות להעברת כספים. "התמקחתי עם השטן", שחזרה דבורה וסיפרה שהם סיפקו לה סיפור כיסוי למקרה שנציגי השירות יחשדו. בסך הכל העבירה דבורה כ-5,400 דולרים - כל חסכונותיהם הזמינים של בני הזוג, המתקיימים מקצבאות ביטוח לאומי.

רק לאחר שהכסף הועבר, הודיעו הנוכלים כי שרה שוחררה בחניון. כשדבורה רצה לחפש אותה ולא מצאה, היא התקשרה בחרדה לטלפון הנייד של בתה. שרה ענתה בשלווה: "היי אמא, מה קורה?" - והאם הבינה כי היא נפלה קורבן להונאה. דבורה שיתפה את סיפורה בפייסבוק – והציבור התגייס במימון המונים, וגייס עבורה את כל הכסף שנלקח ממנה במרמה.

עוקץ ישן, טכנולוגיה חדשה: איך להימנע מהמלכודת?

שיטת הפעולה הזו מוכרת לרשויות החוק בארה"ב כ"חטיפה וירטואלית" (Virtual Kidnapping) – הונאה המתבססת על יצירת פאניקה, שמירת הקורבן על הקו ומניעת האפשרות לאמת את העובדות. בעבר הנוכלים השתמשו בשחקנים, אך כיום זיוף הקול באמצעות AI מאפשר לייצר אמינות מצמררת, תוך שימוש בקטעי שמע קצרים שנאספו מהרשתות החברתיות.

העיתונאי האמריקאי קורט קנוטסון (Kurt Knutsson), כתב טכנולוגיה ותיק במדינה, המומחה באבטחה בהונאות סייבר, שהביא את הסיפור, מציג 7 כללי ברזל שכולנו חייבים לאמץ כדי להימנע מהעוקץ החדש שמתפשט:

  1. אמתו את המיקום באופן עצמאי: אם קיבלתם שיחה על קרוב משפחה שבמצוקה, נסו ליצור איתו קשר ישיר במספר השמור אצלכם, או פנו לאדם נוסף שאמור להימצא בקרבתו.
  2. קבעו מילת קוד משפחתית: סכמו מראש על מילה סודית ייחודית שאינה מופיעה בשום מקום ברשת. במקרה חירום, דרשו לשמוע את המילה כדי לאמת את זהות הדובר.
  3. השתמשו באפליקציות שיתוף מיקום: אפשרויות שיתוף מיקום מובנות בטלפונים חכמים יכולות לספק אינדיקציה מיידית ואמינה על מיקומו של קרוב המשפחה.
  4. זהו דרישות לסודיות ולדחיפות: הונאות מתבססות על לחץ זמן והוראה חד-משמעית לא לדבר עם איש. דרישה לנתק מגע מהסביבה היא תמרור אזהרה מובהק.
  5. היזהרו מהעברות כספים מהירות: דרישה לכופר באמצעות העברות בנקאיות מהירות, מטבעות דיגיטליים או כרטיסי מתנה נועדה להקשות על ביטול העסקה ומעקב אחריה.
  6. צמצמו מידע אישי ברשת: הקפידו להגביל את המידע הגלוי עליכם ועל בני משפחתכם באתרים פומביים וברשתות החברתיות, כדי להקשות על הנוכלים לאסוף נתונים אמינים עליכם.
  7. שוחחו על כך מראש: הקדישו כמה דקות לשיחה משפחתית בנושא. כשהמודעות לאפשרות של הונאה כזו קיימת מראש, קל הרבה יותר לפעול בקור רוח ולהפעיל שיקול דעת בזמן אמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר