"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גלעד שלמור בדמעות זולגות: "קשה להמשיך, משהו בי נסדק"

בפוסט חשוף לציון שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, משחזר כתב חדשות 12 את הרגע שבו גילה מכר ברשימת החללים הראשונה: "הדמעות זלגו, אבל הבנתי שמותר לי להיות אדם"

0השמעה
גלעד שלמור , באדיבות קשת 12
גלעד שלמור בדמעות זולגות: "קשה להמשיך, משהו בי נסדק" | צילום: באדיבות קשת 12

שלוש שנים חלפו מאז השבת השחורה ששינתה את פני המדינה, וכתב חדשות 12, גלעד שלמור, חזר אל הרגעים הקשים והמטלטלים ביותר בקריירה שלו. בפוסט חשוף וכואב שפרסם היום (שני), שילב שלמור זיכרונות מצמררים מאזור הלחימה בעוטף עזה, מראות ההרס בכביש הדמים 232, והרגע האחד שבו הכל נשבר מול המצלמות.

"לא הבנתי כלום", התוודה שלמור, "במשך שנים אני עובד בשטח, בזירות מורכבות. אבל שם, על כביש 232, לא הבנתי דבר. התמונות היו חדות וברורות: רכבים שרופים, בני אדם מוטלים על הקרקע. ובכל זאת, שום דבר לא התחבר לתמונה קוהרנטית שמספרת סיפור - מקסימום הבהוב הולך ושב של שברי תמונות שצורחות שהייתה כאן טרגדיה".

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Gilad Shalmor‎‏ (@‏‎gilad_shalmor‎‏)‎‏

"תירגע, מיליונים צופים בך ומצפים שתהיה גבר"

שלמור תיאר את הניסיון לשמור על מקצועיות עיתונאית בלב התופת, כאשר מסביבו יריות עמומות ותמהיל ריחות מבחיל של מוות וגם "אפטרשייב". אולם, הניתוק המלאכותי הזה החזיק מעמד רק עד שהגיעה ההודעה מחדר החדשות.

"באוזנייה עורך המשדר הודיע שצה"ל התיר לפרסום רשימה ראשונה של 26 אנשים. אני מקבל את הרשימה ומתחיל לקרוא. יש שם בנים ובנות, כולם מאוד צעירים. פתאום ברשימה מופיע אדם אחד שאני מכיר - בחור יפה עם שם חיבה קצת ילדי. משהו בי נסדק. ונשנק", שחזר.

גלעד שלמור במהלך השידור בימי המלחמה הראשונים: "משהו בי נסדק. ונשנק" | צילום: צילום מסך מתוך אינסטגרם

הכתב תיאר את הקונפליקט הפנימי העז שחווה באותן שניות בשידור חי: "אני מקריא את השמות אבל מתקשה להמשיך. דמעות עולות בעיניים. 'תירגע', אני נוזף בעצמי, 'אתה חייב להיות רגוע. מיליונים צופים בך ומצפים שתתפקד, שתהיה גבר'".

אלא לצד הקול הנוקשה, שלמור סיפר כי עלה בו קול אחר, חומל יותר. "הוא אמר לי שאולי זה שאני שם עם טי-שירט שחורה וזקן, שכפ"צ ודמעות בעיניים - מספר גם כן סיפור. על להיות בן אדם בתוך הזוועה, על להישאר מחובר למה שאתה מרגיש גם כשאתה גבר, לוחם עבר במיטב היחידות או פשוט אבא. הדמעות זלגו. סיימנו את השידור והתקפלנו כשצרור יריות נורה ממש בסמוך אלינו".

הזיכרון שבמגירה - והאור שנכנס דרך הסדק

מאז אותו יום נורא, העיד שלמור, הוא נמנע מלהשתמש באותו האפטרשייב, שממשיך לעמוד כזיכרון דומם במגירת האמבטיה. עם זאת, לצד הטראומה הקשה, הוא מוצא בתוך השבר גם נקודת צמיחה אישית ומשמעותית.

"אם מחפשים את הסדק שדרכו נכנס האור, אני יכול לספר שמאז השידור ב-232 שכללתי מאוד את היכולת לדבר פתוח", אמר,"אני משתדל לא להשאיר מחשבות ורגשות לבעבע במגירה. אני עושה את זה בגאווה מול חברים טובים ועם אשת מקצוע מעולה. קטן עליי לפרוק - הרי עשיתי את זה מול מדינה שלמה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר