ההשפעה של זמן מסך גבוה על ילדים משמעותית בדיוק כמו התנהגות הורית ולידה מוקדמת, ואולי אף יותר. כך עולה ממחקר עולמי חדש ומקיף שפורסם בכתב העת הרפואי "JAMA Pediatrics", המהווה את אחד המחקרים הגדולים ביותר שנעשו אי פעם בנושא.
במסגרת המחקר, בחנו החוקרים נתונים של יותר מ-2.8 מיליון ילדים מ-64 מדינות שונות. הם הגיעו למסקנה החד-משמעית כי חשיפה מוגברת למסכים עלולה לפגוע בילדים במגוון תחומים, כולל בהישגים אקדמיים ובהתפתחות של בעיות רגשיות.
האקדמאים מאוניברסיטת קלגרי בקנדה שערכו את המחקר, ביצעו "סקירת-על" המסכמת תוצאות של סקירות נרחבות קודמות. הניתוח שלהם הקיף מגוון מכשירים, מטלפונים חכמים ועד טלוויזיות, וכן סוגי פעילויות שונים הכוללים גלישה ברשתות חברתיות, משחקים ושיחות וידאו.
בדו"ח נכתב כי משך זמן ארוך יותר של שימוש במדיה דיגיטלית וחברתית קשור ל"תוצאות פחות חיוביות על פני מספר תחומים, למרות שלא כולם, של הבריאות ההתפתחותית של הילדים". עוד קבעו החוקרים כי "יחד, הממצאים מצביעים על כך ששימוש במסכים עשוי להוות גורם פוטנציאלי בר-שינוי הקשור לרווחתם של ילדים במספר תחומים".
השלכות על הלימודים והנפש
המחקר המקיף העלה כי חשיפה רבה יותר למסכים קשורה להתפתחות שפה לקויה ולציונים כלליים נמוכים יותר בבית הספר. באשר למקצועות ספציפיים כמו מתמטיקה, קריאה ומדעים, לא נמצא קשר ישיר, אך החוקרים הסבירו כי אלו היו בין התחומים "הכי פחות נחקרים" עד כה, ולכן הפער נובע מחוסר בראיות מדעיות.
בתחום בריאות הנפש, התגלה כי שימוש מוגבר במסכים קשור ישירות לבעיות רגשיות ולבעיות מול קבוצת השווים. החוקרים זיהו קשר ל"התנהגות מופנמת", הכוללת תסמיני דיכאון וחרדה, וכן להתנהגות מוחצנת הכוללת תוקפנות ותסמיני הפרעת קשב וריכוז (ADHD).
כדי להמחיש את עוצמת הפגיעה, השוו עורכי המחקר את הנתונים לבעיות מוכרות אחרות בתחום התפתחות הילד. "ראוי לציין כי גודל ההשפעות הללו דומה בעוצמתו, או אף גדול יותר, מאלה שדווחו עבור גורמים מנבאים מבוססים היטב אחרים לתוצאות של ילדים", הם קבעו. בין הגורמים הללו הם מנו "מצב סוציו-אקונומי, התנהגות הורית ולידה מוקדמת".
עורכי הדו"ח סיכמו את הממצאים והתריעו באופן ברור לגבי הנזקים. "הסקירה שלנו חשפה כי מה שנקרא מינונים גבוהים של חשיפה למסכים קשורים להישגים אקדמיים כלליים נמוכים יותר ולהתפתחות שפה לקויה, כמו גם להתנהגות מופנמת ומוחצנת גבוהה יותר, בעיות רגשיות ובעיות עם בני גילם", הם כתבו.
הסתייגויות המומחים
למרות הנתונים המדאיגים, חלק מהמומחים סבורים כי לדו"ח ישנן מגבלות. טטיאנה איניגס ברוספה, מרצה בכירה לסוציולוגיה באוניברסיטת סרגוסה שבספרד, ציינה כי הדו"ח אכן הראה קשר בין זמן מסך לבריאות נפשית וביצועים אקדמיים ירודים, אך לטענתה ההשפעה היא קטנה.
"זהו אינו ממצא חסר משמעות, אך הוא בשום אופן לא תומך במנטרה שמסכים הם הגורם העיקרי למצוקה רגשית בקרב מתבגרים", הסבירה ברוספה. לדבריה, "שימוש במסכים לבדו לא מסביר מדוע מתבגר נמצא במצוקה רגשית או מתפקד פחות טוב מבחינה אקדמית".
גם אסתר ואן סלויס, פרופסור לאפידמיולוגיה התנהגותית מאוניברסיטת לובורו, התייחסה בהסתייגות לממצאים. היא תיארה את המחקר כ"איכותי", אך ציינה כי הוא אינו יכול להבדיל בין סוגים שונים של שימוש במסכים בשל חוסר בנתונים.
"הוא אינו יכול להסיק מסקנות מוצקות לגבי סוגים ספציפיים של שימוש במסכים, כמו שימוש ברשתות חברתיות או גיימינג", אמרה ואן סלויס. לסיום, היא הציעה גישה שקולה יותר: "עלינו לפיכך להיות זהירים בפירוש התוצאות הללו בהקשר להרגלי השימוש הנוכחיים של צעירים במסכים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו