X

"כדי למנוע פינוי - טוב שייהרגו חיילים": הסערה סביב מגיש הפודקאסט הימני

מגיש הפודקאסט "על המשמעות" עורר סערה כשטען בדיון היפותטי על פינוי ביהודה ושומרון כי התנגדות חמושה שתעלה בחיי חיילים היא חיובית • לאחר גינויים מכל הקשת הפוליטית • בשיחה עם "היום" אמר כי לא קרא לאלימות אלא הציג דילמה מוסרית

אסף גולן
| עודכן:
0השמעה
תמיר דורטל ,
תמיר דורטל

סערה פרצה היום (חמישי) בעקבות דבריו של מגיש הפודקאסט תמיר דורטל, שאמר כי התנגדות חמושה לפינוי ביהודה ושומרון שתעלה בחיי חיילים היא "דבר טוב". לאחר גל גינויים פוליטי וציבורי, מבהיר דורטל בשיחה עם "ישראל היום" כי התייחס לתרחיש היפותטי ולא קרא לאלימות.

הסערה החלה בפרק בפודקאסט "על המשמעות", שבו אירח דורטל את הרב בני לאו ואת הרב מנחם בן-שחר. במהלך דיון על תרחיש תיאורטי של פינוי מוחלט של התיישבות יהודית מיהודה ושומרון, התגלעה מחלוקת מהותית. הרב לאו קבע כי אלימות נגד מהלך שלטוני היא דבר רע, אך דורטל חלק עליו. הוא טען כי אם כוחות יתנגדו לפינוי בנשק ואף אם ייהרגו חיילי צה"ל – "זה טוב", כל עוד הפינוי יימנע. דורטל הוסיף כי לשיטתו תוצאה זו מבורכת גם במחיר מותם של עשרות חיילים או מתיישבים. הרב לאו התנער מהדברים במקום.

הפצת התיעוד ברשתות החברתיות גררה שורת גינויים. ד"ר תומר פרסיקו טען כי דורטל מעניק תמיכה בטרור יהודי נגד חיילי צה"ל לטובת מטרה אידיאולוגית. חברת הכנסת נעמה לזימי כינתה את הדברים "קריאות עידוד נינוחות לפגיעה בחיילי צה"ל". גורמים באופוזיציה ובציונות הדתית הוקיעו את האמירות והבהירו כי ייחול למותם של חיילים מהווה חציית קו אדום מוחלטת.

בשיחה עם "היום" הבהיר דורטל את עמדתו  לדבריו, הוא לא קרא להרוג חיילים או לירות בהם, והדגיש כי אינו רואה בפגיעה בהם מטרה לגיטימית. הוא הסביר כי העלה שאלה שנועדה לחדד דילמה מוסרית בתרחיש עקירת מאות אלפי יהודים. לגישתו, מהלך כזה יביא לסכנה קיומית ולחורבן המדינה בשל אובדן העומק האסטרטגי.

אינו רואה בפגיעה בחיילים מטרה לגיטימית. תמיר דורטל | צילום: ללא

דורטל סבור כי במצב של סכנה קיומית אין מקום לציות עיוור להחלטת ממשלה, והוא נשען על מסורת יהודית ומערבית של אי-ציות. הוא ציין כי המטרה המקווה מבחינתו היא יצירת הרתעה שתמנע מראש שפיכות דמים. כשנשאל אם יתמוך בהתנגדות דומה מצד ערבים במקרה של גירוש, השיב בשלילה מכיוון שאינו מזהה בתרחיש כזה סכנה קיומית למדינה. והוסיף כי המדינה ופקודותיה אינן הסמכות המוסרית העליונה, וכי האחריות המוסרית של האדם נותרת בעינה גם מול פקודה שלטונית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
מילואיםפודקאסטצה"ל

כדאי להכיר