"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פגיעה בתנאי העבודה ואי-תשלום שכר: סכסוך עבודה הוכרז בתחבורה הציבורית

איגוד התחבורה בכוח דורש מענה ממשרדי האוצר והתחבורה שטרם הגיבו בנושא • האיגוד מוחה על הפגיעה בתנאי הנהגים ומבקרי הנסיעה, לרבות זכויות סוציאליות, וכן ותשלום תוספת סיכון בגין עבודה בתקופת החירום

,עודכן
0השמעה
נוסעים ממתינים בתחנת אוטובוס (ארכיון). צילום: לירון מולדובן

איגוד התחבורה בכוח לעובדים הכריז אתמול (ראשון) על סכסוך עבודה ענפי בשלוש חברות:סופרבוס, דן בדרום ואלקטרה אפיקים תחבורה 2021. האיגוד מוחה על אי תשלום שכר מלא לעובדים (נהגים ומבקרים), לרבות זכויות סוציאליות, וכן ותשלום תוספת סיכון בגין עבודה בתקופת החירום.

הדרך לעבודה: באוטובוס או ברכב, מה יותר מהר? // משה בן שמחון

אם לא יימצא פתרון לשכר העובדים, יוכל האיגוד להשבית קווים עירוניים בירושלים (כרבע מהקווים העירוניים), מעלה אדומים; אשקלון, נתיבות, שדרות; קווי המטרונית בחיפה, עפולה, יקנעם, טבריה, בית שאן מגדל העמק, עוספיא ודלית אל כרמל ועוד. בנוסף אליהם, גם הקווים בין עירוניים לחיפה ירושלים ובאר שבע יכללו במהלך.

כזכור, במהלך תקופת הלחימה,התחבורה הציבורית הוגדרה כחלק מהמשק החיוניאך פעילותה צומצמה ל-30 עד 60 אחוזים מהיקף הפעילות הרגיל. צמצום זה הוביל לכך שחרף נכונותם לעבוד ודריכותם להתייצב, נהגים ומבקרים רבים הועסקו לסירוגין, ובמשך רבים מימי הלחימה נותרו ללא העסקה בפועל, ורבים מאלה שכן הועסקו עבדו מספר שעות מצומצם בלבד.

בנוסף, ישנם עובדים ועובדות שלא התאפשר להם להיות זמינים לעבודה בשל טיפול בילדים או קרובי משפחה. זאת, בעקבות מצב החירום ובחלק מהחברות שכרם לא הוסדר כראוי. העובדים שהגיעו לעבודה עשו זאת ללא מרחבים מוגנים, תחת סיכון עצמי אדיר, כאשר מתחילת המלחמה אירעו מספר מקרים של פציעת נהגי תחבורה ציבורית מנפילת טילים/רסיסים.

האיגוד דרש לשלם את השכר עבור ימי המלחמה, על בסיס המתווה שגובש בעקבות מאבק האיגוד ב"עם כלביא". המתווה כלל השלמת תשלום ליום עבודה מלא על כל ימי המלחמה. בנוסף, מאחר ומדובר ב-40 ימי מלחמה עד כה ולא 12 כפי שהיה ב"עם כלביא", ולאור היקף הסיכון העצום שנשקף לעובדי התחבורה הציבורית, דרש האיגוד להסדיר גם תוספת סיכון עבור עבודה בפועל, ללא מרחב מוגן.

בימי החירום, נושא זה מהווה עניין חשוב וקריטי, שבינתיים נמנעים גם בהנהלות החברות וגם במשרדי התחבורה והאוצר לתת לו מענה.

למרות חשיבותם להמשך תפקוד העורף את משכורות מרץ לעובדי התחבורה הציבורית שילמו החברות באורח חלקי. כמו כן, החברות טרם הביעו נכונות לתשלום שכר מלא במשכורות אפריל הקרבות - שגם בו התקיימה פעילות חלקית בלבד ולהשלים את השכר החסר עבור חודש מרץ.

איתי כהן, ראש ענף התחבורה בכוח לעובדים, אמר: "המלחמה אולי הפתיעה את כולנו, אך לא הצורך בפיצוי לעובדים. כבר גיבשנו מתווה על תקופת 'עם כלביא' - זה היה צריך להיות מובטח כבסיס מהיום הראשון, ומשם לראות איזה מענים נוספים נדרשים. למה מחכים? מדוע לפגוע בכיסם של עשרות אלפי עובדים שסיכנו את חייהם בימי המלחמה ולהוסיף לכך גם חוסר וודאות כלכלית?".

מיכאל ואקנין, יו"ר ועד העובדים בחברת סופרבוס ויו"ר אסיפת הנציגים בכוח לעובדים אמר: "אני ורבים מחברי נוהגים בכבישים בינעירוניים, בהם אין כל אפשרות למיגון. רבים אחרים נהגו בערי הצפון תחת מטחי טילים. עשינו זאת במסירות ובגאווה לטובת הנוסע או הנוסעת שצריכים להגיע לקופת חולים או לקניות.

"במשך 40 יום אנחנו נותנים ומסתכנים, אבל השכר שלנו נפגע. לכן, לכל הפחות אנחנו מבקשים תוספת סיכון שתבטא הוקרה לנהגים ולעובדים ותיתן מוטיבציה להישאר בענף ולהתייצב לטובת הציבור גם בתקופות חירום עתידיות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר