הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי קיימה הבוקר (שלישי) דיון מעקב בעקבות דוח מיוחד של מבקר המדינה לשנת 2024.
בדיון עלו נתונים מדאיגים: 435 נהרגו בתאונות דרכים בשנת 2024 ו-157 הרוגים מתחילת השנה הנוכחית כאשר תקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים עומד על 60 מיליון שקלים בלבד. כמו כן עלה בדיון כי יש חוסר הרתעה דרמטי במחסור משמעותי בניידות משטרה בכבישים ואכיפה לא מספקת.
משרדי הממשלה גלגלו את האחריות בעיכוב בחקיקה של חוקים חיוניים כמו חוק חזקת אמינות למכשירי אכיפה שמתעכבים זמן רב. מנכ"ל משרד התחבורה אמר כי קיימת תכנית לאומית בעלות של 20 מיליארד אך היא לא אושרה ולא יצאה לפועל.
"מספר ההרוגים ממשיך לעלות ולצערי השנה הוא ישבור את השיא השלילי של השנה הקודמת ויכול להגיע ל-500 הרוגים. זה בידינו ואינה גזירה משמיים שאין מה לעשות נגדה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי.
"אפשר אחרת. צריך גוף אכיפה אחד. זה לא ייגמר לעולם אם האוצר לא יתגייס. 500 הרוגים זה נזק מצטבר של 20 מיליארד ש"ח. אם יש בעיה של חקיקה, תבואו ותדברו, נעשה הכל כדי לבלום ולהאט את כל התאונות".
"חוסר הרתעה"
יו"ר הרלב"ד, יורם הלוי טען כי המרכיב העיקרי הוא חוסר הרתעה לנהגים בכבישי ישראל. "זה מתבטא בעקיפות מסוכנות, סמים ואלכוהול, בריונות בכביש, הסחות דעת ועוד", אמר."מתוך 33 מדינות ה-OECD ישראל נמצאת באמצע. יש 493 הרוגים ב-2024 - מלבד פצועים ונכים קשים שכל חייהם יבלו בבית או בבית חולים. מתחילת השנה 157 הרוגים ואם אנחנו רוצים לצבור הישגים - חודש מרץ האחרון היה קטלני ביותר ב-20 השנים האחרונות.
"כל אחד יכול לעשות את החישוב איפה נהיה בסוף השנה. על פי העלייה יהיו 100 הרוגים בתאונות דרכים, אין נתון שנמצא במגמת הקפאה. בסופו של דבר המרכיב שחוזר הוא הרתעה. אין הרתעה לנהגים בכבישי ישראל. אנחנו במקומות האחרונים בעולם באכיפה אוטומטית. 85% מהדוחות של המשטרה ידניים.
"בעולם זה הפוך לגמרי - הרוב אוטומטי. כנראה שהכסף מדבר ואין תקציב. היכולת של הרלב"ד הוא כלום אחד גדול . 300 מיליון לפני 15 שנה היום זה 50 מיליון. 30% מהתקציב מוקצה למשרד החינוך - מה נשאר לנו כבר?"
מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן אמר: "מזדהים עם דבריו של יו"ר הרלב"ד ומקיימים דיונים באופן שוטף בנושאים שעלו. הרלב"ד היא הכלי שלנו להביא את הנתונים ולערוך מחקרים כדי למנוע את תאונות הדרכים. יש מלחמה בכבישים. בדיונים מול האוצר אני דורש כל הזמן לקבל תקציבים למען הצלת חיים ובטח לא לבצע קיצוץ. עלות התכנית הלאומית היא 200 מיליארד שקלים. אנו לא נפרסם תכנית שאינה ישימה מבחינה תקציבית".
"מרבית התאונות נגרמות בשל הגורם האנושי", בריונות כביש, ולכן נדרשת אכיפה וענישה", טען. ל"לא הרתעה לא נצליח למגר. משקיעים הון בכבישים ברי סיכון - כביש 90, כביש 40 ועוד ואכן שם יש השפעה בנושא. מקיימים שולחנות עגולים כל העת ודנים בנושא".
ראש אגף התנועה ניצב חיים שמואלי ציין: "כל הגופים צריכים לשלב ידיים במאבק בתאונות הדרכים. יש תכניות רבות אך צריך לתקצב את תגבור הניידות בכבישים, יש פער של 200 ניידות במשמרת. יש לנו קרוב ל-2,500 מתנדבים שישמחו לעלות לכבישים במידה ויהיו ניידות. אם לא תעבור הצעת חוק חזקת אמינות שממתינה משנת 2018 - לא נתקדם. במשמרת אחת אנחנו זקוקים ל-450 ניידות, בעוד שביממה כולה עומדות לרשותנו רק 250 ניידות תנועה. גדלנו באופן משמעותי בכמות הנסיעות בכבישים המספרים פשוט מדהימים. למרות זאת, לא גדלנו כלל במשאבים. אנחנו מדברים על שדרוג מערך האכיפה הדיגיטלית. יש לנו תוכניות מפורטות לגבי הציוד שאנחנו רוצים לרכוש".
"המטרה היא להכניס מכשור אכיפה מתקדם, אך התהליך נתקל בבירוקרטיה שלוקחת שנים", הוסיף. "הכוונה היא לצייד את שוטרי הדרך הנוסעים בכבישים במכשירים מתקדמים, כמו מחשבי דרך וציוד נוסף המופיע בתוכנית, וכל זה דורש תקציב ייעודי. האמצעים החדשים יאפשרו לנו לבצע רמות ניתוח מתקדמות ולמקד את האכיפה בכבישים המסוכנים. כיום כל נהג שנתפס נוהג בפסילה מובא לחקירה, משוחרר למעצר בית ובסופו של דבר מובא בפני שופט – זהו הליך שהתקדמנו בו משמעותית".
נהגים שחייבים לרדת מהכביש
בדיון בוועדה, שיתפה אסתר שחר, אם לילדה שנפצעה בטיול שנתי את סיפורה הכואב: "בתי יצאה לטיול שנתי באוטובוס. האוטובוס לא שמר מרחק, ובגלל זה היא נפצעה ונמצאת כעת במצב סיעודי קשה. לא ייתכן שנהג אוטובוס נמצא על הכביש חודשיים וארבעה ימים אחרי שהוא לא שמר מרחק, סטה ימינה והתנגש במשאית. הוא עשה זאת פעמיים קודם לכן, ולא קרה לו כלום, ובפעם השלישית ילדים נפגעו בגללו. מדוע נהג אוטובוס כזה נשאר על הכביש? הוא לוקח מספר גדול של ילדים ויש לו אחריות עצומה עליהם. מדוע נהג אוטובוס ילדים אינו נדרש להציג עבר תעבורתי? נהגים כאלה חייבים לרדת מהכביש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו