כנס "מטרו ישראל" של נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע) התקיים היום (חמישי). במהלכו הוכרז כי רק בשנת 2034 צפויה הפעלה חלקית של פרויקט התשתית הלאומי, וכי הפעלתו המתוכננת המלאה צפויה רק בשנת 2037. במהלך האירוע הוצגו מפתחות להצלחת הפרויקט, שלבי הביצוע ולוחות הזמנים הצפויים.
באירוע לקחו חלק מאות שותפים ממשלתיים, רגולטוריים, נציגי חברות התשתית ורשויות מקומיות. הכנס התמקד בהצגת הפרויקט והממשקים המשותפים בין הגורמים השונים, ובמסגרתו התקיים שיח פתוח לצורך שיפור וייעול תהליכי העבודה הנדרשים להצלחת הפרויקט. "אנחנו נכנסים היום למעבר בין הבנייה להפעלה, ועוברים להפעיל את הקו האדום", הסביר מנכ"ל נת"ע, חיים גליק, שהתייחס בדבריו לקו האדום של הרכבת הקלה.
רכבת קלה, דרך קשה
"התעכבנו משום שאנחנו לא מוכנים לתת לרכבת הזאת לנסוע בבטיחות של פחות מ-100 אחוז. כל התחנות התת קרקעיות קיבלו טופס 4, כולן מאושרות ומוכנות לנסיעה", אמר גליק. "אנחנו לפני השלמת מערכות האיתות. אתמול הפעלנו את הגרסה הסופית. נבדוק אותה במהלך שלושת הימים הקרובים, ואם אכן המערכת תיתן אינדיקציה מלאה לנסיעה בטוחה, הרכבת תיסע כבר במהלך הרבעון הראשון של 2023".
באירוע הוצגו אמצעים טכנולוגיים חדשניים בתחום התשתיות שייתכן וישתלבו בפרויקט והוצגו תובנות ולקחים מביצוע פרויקט דומה בלונדון. "זה הפרויקט החשוב ביותר מאז הקמת המוביל הארצי בשנות החמישים", הכריזה יו"ר נת"ע, מיה ליקוורניק, "בלי שתקום המערכת הזאת, לגוש דן יהיה אסון של נגישות, לא פחות". ראש מנהלת המטרו, מאיר שמרה, חיזק את דבריה. "מדינת ישראל הולכת לקריסה של המטרופולין ברמה התחבורתית, לכיוון מומבאי ולא דובאי. פרויקט המטרו נושא על גבו 100 שנים של חזון".
מפתחות להצלחה
אחת מההשפעות הבולטות ביותר של עבודות הרכבת הקלה והמטרו היא על בעלי העסקים והתושבים המתגוררים באזור שבו מתבצעות החפירות. ליקוורניק מתייחסת אל תושבי האזור כגורם מפתח לפרויקט. "בעלי העניין החשובים לנו ביותר הם תושבי גוש דן שיתבקשו להמשיך 'לסבול' כדי לאפשר את הפרויקט הזה", אמרה יו"ר נת"ע. "כולם רוצים מטרו אבל לא פה, לא עכשיו, שלא יעבדו בשבת, ולא בין 14:00-16:00. יש הרבה אינטרסים וזה לגיטימי, אבל בסופו של דבר האינטרס הציבורי צריך לגבור על כולם".
במהלך הכנס התקיימו ארבעה פאנלים עבור שותפים במגזרים השונים: חברות תשתית, רשויות מקומיות, גופי רגולציה ומשרדי ממשלה, ורשויות ביטחון וגופי חירום. שמרה הציג את המפתחות להצלחת הפרויקט: "ניסיון עבר, רציפות תכנונית, אישור מסגרת תקציב, תמיכה חקיקתית, שותפים לדרך, מומחיות גופים חיצוניים ובראש הרשימה – תמיכה ציבורית".
"אנחנו רוצים שמה שיקרה מתחת לפני הקרקע יקרין למעל פני הקרקע", מוסיף שמרה, "ליצור סביבה תוססת, בדרך לאיכות חיים". אם התוכניות של נת"ע עתידות להתממש, הפרויקט עתיד לשנות את המרחב התחבורתי בגוש דן ולהניב תועלת משמעותית לתושבי ישראל ולמשק כולו.
מספרים רבותיי, מספרים
מערכת הסעת ההמונים היא פרויקט התשתית הלאומי הגדול והמורכב ביותר שבוצע אי פעם במדינת ישראל. היא צפויה לכלול שלושה קווי רכבת קלה - אדום, סגול וירוק, ושלושה קווי מטרו - M1, M2, M3. המטרו צפוי לעבור דרך 109 תחנות הפרוסות לאורך 150 ק"מ, בשטחן של 24 רשויות מקומיות, ביניהן: תל אביב, רמת גן, אור יהודה, פתח תקווה והרצליה.
לאורך קווי המטרו המתוכננים, עתידים להצטלב אמצעי תחבורה ציבורית שונים, ובהם המטרו, הרכבת הקלה, רכבת ישראל והאוטובוסים. בצמתים אלו קיים פוטנציאל לפיתוח מתחמי תחבורה, המאפשרים נגישות מועצמת למרחב האורבני. בשל העובדה כי פרויקט המטרו הוא בעל השפעה תחבורתית משמעותית בנקודות מפגש אלו, מנהלת המטרו היא האחראית לתכנונם של שבעה מרכזי תחבורה משולבים.
המהירות הממוצעת של המטרו תהיה 35-40 קמ"ש, עם מערך קרונות עבור 1,300 נוסעים, בתדירות מקסימלית של דקה וחצי ובקיבולת נוסעים בשעת שיא של 40,000 איש לכיוון. צפויים לנסוע מדי יום כ-2 מיליון נוסעים, וסך של 450 מיליון נסיעות בשנה. בשלב א' יופעל המטרו לאורך 78.5 ק״מ וב-58 תחנות. מנהלת המטרו מבצעת היערכות לפינוי הקרקע על מנת לאפשר את רציפות העבודה.
"בעיה של חוסר אמון"
בחודש אוגוסט 2016 התקבלה החלטת ממשלה שהטילה על החברה לפעול לקידום התכנון של קווי מטרו כבסיס לשלב הבא בפיתוח מערכת הסעת ההמונים במטרופולין תל-אביב. אמנם נת"ע עסקה בעבר בפרויקטים בשטח אורבני צפוף, בהקמת מנהרות ותחנות תת-קרקעיות ובהוצאה לפועל של יוזמות בתחום התשתיות, אולם כאן מדובר בפרויקט חסר תקדים בהיקפו במדינת ישראל.
במהלך השנים 2018-2017 ערכה נת"ע בחינת ישימות לשלושה קווי מטרו והחל משנת 2019 מקדמת את התכנון הסטטוטורי והמוקדם שלהם. במאי 2020 הקימה החברה את מנהלת ההיערכות למטרו, האמונה על קידום, ניהול וביצוע הפרויקט לצורך עמידה בלוחות הזמנים של פתיחה הדרגתית משנת 2034 עד לפתיחה מלאה בשנת 2037. "יש בעיה של חוסר אמון, אנחנו מבינים", אמר שמרה. "נושא השקיפות הוא קריטי, כשאנחנו אומרים לו"ז אנחנו יודעים לעמוד מאחורי זה. אם נפעל יחד, נצליח בפרויקט".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו