איש לא הכין את אביגדור ליברמן לכיפה האדומה שהכינו לו החברים שלו לקואליציה. שר האוצר נאלץ לשבת במשך שעתיים וחצי בזמן שהוא קפוץ בכיסא שלו בוועדת הכלכלה של הכנסת, ולהקשיב לנציגי העצמאים ולחברי הכנסת מטיחים בו האשמות חריפות.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל ביטון, אפשר לכל הנוכחים בחדר, שבהם גדולי מגדפיה ומחרפיה של מדיניותה הכלכלית של הממשלה, לשאת דברים בזה אחר זה, מבלי שיהיה לליברמן לאן לברוח. בתחילת הדיון הוא עוד ניסה להתחמק, אבל ביטון הבהיר לו בפני כולם כי ללא נוכחותו - הישיבה תינעל באופן מיידי.
שרים בכירים בממשלה אומרים בימים האחרונים על ליברמן כי חטא ההיבריס והאגו הם שמוליכים אותו, לצד כניעה טוטאלית לפקידי האוצר. הם מבינים שמדיניותו "לא לשנות פסיק" מהתוכנית הכלכלית פוגעת בראש ובראשונה בממשלה כולה, שמתגלה עם הזמן ככישלון כלכלי קולוסאלי, הן בטיפול ביוקר המחיה והן בנפגעי הקורונה. עד כה, חייבה אותם האחריות הקולקטיבית ליישר קו עם שר האוצר וגחמותיו, אולם הביקורת הציבורית והמחאה שמתפתחת ברחוב, ובכי גרוע בכלי התקשורת, גרמו להם לחתוך מליברמן ולסמן אותו כאויב המרכזי.
אפשר להגיד דברים רבים על ליברמן, אבל טיפש הוא לא. הוא כנראה מבין היטב מה עושים לו חבריו. הוא יודע שביטון לא פעל על דעת עצמו, וכי הגיבוי שביטון קיבל באמבוש הציבורי נגדו לא מסתכם ביו"ר מפלגתו בני גנץ, אלא גם ביתר השותפים בממשלה: מראש הממשלה בנט, שתבע שינויים במתווה לעצמאים, דרך שר החוץ לפיד, ששלח את חברי הכנסת של מפלגתו למרוד בליברמן בגלוי בוועדת הכספים, וכמובן עד מרצ והעבודה, שאמרו ללא כחל וסרק כי התוכנית לא מקובלת עליהן וכי בכוונתן להילחם בה. איש לא קם להגן עליו בזמן שספג את שספג בשעתיים שבהן ישב בוועדה. אפילו חבר מפלגתו יבגני סובה, שהגיע לוועדה עם ליברמן כחייל להשכיר, מילא פיו מים. נראה שהוא נבהל מהמתרחש.
לעג מאחורי הקלעים
כנראה גם ליברמן מבין שכשערוצי החדשות המרכזיים בטלוויזיה פותחים מהדורות בכותרות גדולות נגדו - אין זו יד המקרה, אלא ידם של חבריו שבחשו בקלחת. לא מהאופוזיציה, אלא מתוך הממשלה. לא פלא שלפיד נאלץ להוציא הבהרה כי הוא מגבה את ליברמן גיבוי מוחלט, ואת זאת הוא עושה כאשר שליחיו בכנסת ממשיכים לכתוש בגלוי את תוכניתו לעצמאים.
גורם בכיר בממשלה אמר השבוע כי אם עד לפני כמה שבועות חשו השרים, ובהם ראש הממשלה, כבוד לליברמן, שהציג את עצמו כשר המנוסה והוותיק ביותר בממשלה, זה שאפשר לסמוך עליו שייצא מכל משבר ושיידע לנווט את העניינים על הצד הטוב ביותר - הרי בימים האחרונים יחסם כלפיו השתנה לזלזול מוחלט. הם יכולים לשאת הצהרות מפוצצות על התמיכה בו ולפרגן לו מעל לכל במה, אולם מאחורי הקלעים ללעוג לו ולתדרך נגדו בכל הכוח.
התחושה הזו אינה זרה לליברמן. אותה ההרגשה, שכולם מפנים לו עורף ומפסיקים להאמין לתדמית המנהל הבכיר שהוא אוהב לאמץ לעצמו. כך קרה גם כשהיה שר הביטחון. בימיו האחרונים בתפקיד, הוא הבין שהפיקוד הבכיר במערכת הביטחון לא רק שלא סופר אותו, אלא אף צוחק עליו. וכך היה גם במשרד החוץ. כמעט מדי יום היה מתעורר בבוקר לעוד כותרת של "גורם מדיני" במשרדו נגד מדיניותו.
הטור המלא - מחר ב"ישראל השבוע"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו