"הסבתא הכי מגניבה": שקד נפרדה בדמעות ממרים נאור

"מהות לצד ביקורת סטיילינג": שרת הפנים איילת שקד הודתה שיחסיה עם נשיאת העליון לשעבר מרים נאור היו מורכבים בעת כהונתה כשרת משפטים. עם זאת, שקד ציינה את החברות הטובה בין השתיים חרף חילוקי הדעות ובמהלך טקס הלווייתה של נאור היום (שלישי) ספדה לה בבכי.

"לְכָל אֶחָד יֵשׁ עִיר וּשְׁמָהּ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהוּא אוֹלֵם לָהּ חֲלוֹמוֹת עַד שֶׁתַּעֲלֶה בָּהָר פְּרִיחַת הַלַּיִל לְהָאִיר לוֹ בַּעֲרֹב יוֹמוֹ. מרים נאור הייתה אשת ירושלים. מסלול חייה השתלב בהרמוניה עם מסלול חייה של מדינת ישראל. היא נולדה ערב הקמת המדינה. הייתה מאחרוני הילדים שנולדו בהר הצופים, לפני שהעיר נקרעה למשך 19 השנים הבאות, עד לאיחודה. בפיגוע ברחוב בן יהודה, שהיה מאירועי הטרור הראשונים והקשים שידעה ירושלים, התמוטט קיר על העגלה בה שכבה כתינוקת, אך בנס לא נפגעה. שֹר ההיסטוריה הועיד אותה לגדולות, וכנראה שגם הוא הבין שהסיפור הזה לא יכול היה להסתיים ככה".

שקד הוסיפה: "מרים נקשרה בטבורה לעיר שחכמינו כינו 'טבורו של עולם'. למעשה - מעולם לא עזבה אותה, ובמשך כל מסלולה המקצועי העשיר נשארה כאן, בירושלים שלה. באופן סמלי, בעת פרישתה, בין שנת ה – 50 לאיחוד ירושלים לשנת ה – 70 להקמת מדינת ישראל, תם עידן השופטים שנולדו בטרם הקמת המדינה. אין זה סוד שהיו למרים ולי לא מעט מחלוקות. על חלקן שמעתם בכלי התקשורת, ועל חלקן לא. מתוך הערכה הדדית, כאשר טובתה של מדינת ישראל לנגד עינינו, ניהלנו את המחלוקות בדרך מכבדת ולגופו של עניין. לעולם לא לגופו של אדם.

"הנשיאה נאור תמיד אמרה לי שהנשיאות היא עול כבד, ואהבתה הגדולה היא בעיקר לעבודתה כשופטת. כשיצאה לחופשי בעת פרישתה, היא התגעגעה בעיקר לשיפוט. לא לכאבי הראש הכרוכים בנשיאות. המתדיינים הרבים ועורכי דינם, נחשפו למרים כשופטת. שופטת הבקיאה בתיק על בוריו, ושום דבר אינו נסתר מעיניה. שופטת קפדנית, המנהלת את דיוניה ביד רמה.

"שופטת שפסיקותיה, גם אם לעתים לחלוטין לא הסכמתי עמהן, בנויות לתלפיות. כשסיפרתי לעורכי דין על החמימות של מרים ועל היחסים האישיים שנרקמו בינינו, הם הופתעו. כל מי שהופיע מול השופטת הקשוחה, ובעיקר בזמן שהיא מבקשת לאחוז את השור בקרניו, זוכר איך חשש בטרם ובמהלך הדיון אם לא ידייק בדבריו.

"מאז שהכרנו ועד ימיה האחרונים ממש, שמרנו על קשר חם. הסתמסנו מדי שבוע, נפגשנו לארוחות בוקר, ואפילו במהלך הקורונה נפגשנו בביתה תוך הקפדה על הכללים. בסיומו של כל ראיון שבו הופעתי קיבלתי ממרים ביקורת קפדנית ומפורטת – מהות לצד ביקורת סטיילינג. בצירוף מקרים, גילינו שנולדתי באותה שנה ובאותו חודש של ילדיה התאומים.

"שיחתנו האחרונה הייתה ביום רביעי שעבר. בירכתי את מרים על קבלת פרס יקירת העיר ירושלים והבטחתי לבוא לטקס. אין ראויה ממנה לקבלת הפרס. עבור מרים, ירושלמית בכל רמ"ח אבריה, הייתה זו סגירת מעגל מרגשת. אריה, מיקי, תלי, זיו מתן, נטע, נעם ונגה, מירה הייתה רעיה מושלמת, אמא נהדרת וסבתא מגניבה. בשבילי היא הייתה חברה. מרים חברתי האהובה, אתגעגע אליך מאוד. תהא נשמתך צרורה בצרור החיים".