רה"מ בנט נמנע, השרה שקד התנגדה: הממשלה אישרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות

שרי הממשלה אישרו היום (ראשון) הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות. ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע בהצבעה והשרה איילת שקד הייתה היחידה שהתנגדה. השר אלקין הפתיע ותמך אחרי שקיבל הבטחה שגם הדרג המקצועי ייבדק, והשרים מתן כהנא, לפיד וגנץ הצביעו בעד.

בפתח הישיבה התייחס ראש הממשלה בנט לנושא ואמר כי "תהליכי הרכש הביטחוני בממשלה הזאת נקיים משיקולים זרים".

בנט ציין כי "בשבוע שעבר חתמנו בשעה טובה על רכש שלוש צוללות. זו פעולה חשובה מאין כמותה לביטחון המדינה, עשרות שנים קדימה, וזאת אחרי עיכוב חמור של שנים. בסופו של דבר, זה מה שחשוב - להבטיח את רציפות היכולות האסטרטגיות של מדינת ישראל".

בנט סבור כי אין צורך בוועדה מאחר שהיא אמורה לבחון פעולות שנעשו על ידי ממשלות בעבר, ומשום שהעסקה לרכש הצוללות ממילא נחתמה וישראל תקבל אותן. לתפיסתו של ראש הממשלה, ועדות חקירה רבות לא מועילות לתפקוד עתידי. בסופו של דבר, בנט העלה את הנושא לסדר היום בשל הלחץ של שותפיו לממשלה.

שקד: "לוועדות כאלה יש אפקט מצנן על מקבלי ההחלטות"

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים גדעון סער, שתמך בהקמת הוועדה, נימק בישיבה את עמדתו. הוא הביא ציטוט מפסק הדין של בג"ץ בעניין מיולי האחרון, שלפיו "נותרו סימני שאלה המרחפים ממעל שיש בהם כדי להטיל צל על תקינות הליכי קבלת ההחלטות בתחום רכש כלי השיט".

לדברי סער, "אין מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית, הן כדי להגיע לבירור האמת והן כדי להפיק לקחים ותובנות בנושא הקריטי של הרכש הביטחוני. הקמת ועדת חקירה במקרה זה משרתת את אינטרס השמירה על ביטחון המדינה. איני מתיימר להיות שופט ולחרוץ דין. בדיוק בשביל זה יש ועדת חקירה".

לעומתו, שרת הפנים איילת שקד התנגדה להצעה. "עד שנת 2020 ממשלות ישראל החליטו על הקמתן של 14 ועדות חקירה ממלכתיות, אף אחת מהן לא הייתה על מעשים של שלטון קודם - למעט בעניין ילדי תימן, שלצערנו הוועדה קמה שנים רבות אחר כך", אמרה השרה. "תמיד הממשלות הקימו וועדות חקירה על עצמן. הממשלה הזו מקימה כבר שתי ועדות חקירה על ממשלות קודמות. ועדת חקירה היא רק על הדרג המדיני. מה קרה פה? הגוורדיה הביטחונית - אלופים במיל' - רוצים לבדוק את הדרג המדיני.

"מה ועדת חקירה כזו תעשה? ועדות כאלה קובעות פרוצדורות והלכות שבסופן יצמצמו את מרחב הפעולה של הדרג המדיני. לוועדות כאלה יש אפקט מצנן מאוד על מקבלי ההחלטות. עדות לכך היא מה שקרה למשטרה כתוצאה מוועדת אור. זה טבען של ועדות חקירה.

"את ההשפעה של ועדת החקירה על מירון ניתן היה לראות כבר בהילולת הבאבא-סאלי שהתקיימה לאחרונה. ההילולה השנה עלתה 2.5 מיליון במקום חצי מיליון כי המשטרה רצתה להגן על עצמה מכל כיוון. ועדה כזו יכולה להפר את האיזון בין הדרג המדיני לצבאי. היועמ"ש ופרקליט המדינה קבעו שהדרג המדיני לא היה נגוע בפלילים אז כשנוח מקשיבים להם וכשלא מתאים לא מקשיבים להם?".

לפיד: "קומבינת הצוללות - כתם על הנהגת המדינה"

לאחר הצבעת השרים מסר שר החוץ יאיר לפיד: "קומבינת הצוללות וכלי השיט היא כתם על ביטחון המדינה ועל הנהגת המדינה. לפני חמש שנים הבטחנו ועדת חקירה ממלכתית לחקירת הפרשה, ולמרות כל הלחצים וההתנגדויות היום זה קורה. למען חיילי צה"ל, למען מפקדי צה"ל, למען ביטחון מדינת ישראל אנחנו נחקור את הפרשה הזאת עד תום".

שר הביטחון בני גנץ, שהגיש את ההצעה להקמת הוועדה, מסר: "‏הבטחנו וקיימנו. הממשלה אישרה את הצעתי להקמת ועדת החקירה הממלכתית לרכש הצוללות וכלי השיט. הקמת הוועדה היא צורך ביטחוני מהמעלה הראשונה, ומסר ברור שאי אפשר לשחק בביטחון ישראל".

השר אלקין, שלא הציג עמדה נחרצת בנושא לפני ישיבת הממשלה, תמך בסופו של דבר בהקמת הוועדה לאחר שגנץ התחייב בפניו כי לא תפרסם נושאי יסוד ביטחוניים שהיא אמורה לעסוק בהם. לבקשתו, כתב המנדט של הוועדה השתנה כך שגם הדרג המקצועי ייבדק, ולא רק הדרג המדיני. לדבריו, זו הדרך להחזיר את אמון הציבור במערכת.

השר מתן כהנא, שהצביע בעד הקמת הוועדה, מסר: "בחודשים האחרונים העמקתי בסוגיה. מתוך הכרות עם עולם הרכש האסטרטגי בצה"ל, הגעתי למסקנה כי בפרשיית הצוללות יש דברים שראויים להיחקר בצורה מעמיקה. הדברים נוגעים בקודש הקודשים של ביטחון ישראל".

מהליכוד נמסר לאחר ההצבעה: "הדבר הראשון שהוועדה צריכה לבדוק זה איך כל מי שהתנגדו כל השנים לקניית שלוש צוללות נוספות - פתאום מאשרים את הרכישה, ובתוספת של מיליארדי שקלים על חשבון הציבור, שהיו נחסכים לו הצוללות היו נרכשות בזמן. רכש הצוללות חיוני לשמירה על ביטחון ישראל, וזאת שערורייה שהוא התעכב עד עכשיו בגלל פוליטיקאים כושלים".

עו"ד ז'ק חן, המייצג את אבריאל בר יוסף, אחד הנאשמים בפרשה, התייחס להחלטה: "אנחנו מברכים על ההחלטה להקים ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש כלי השייט והצוללות. היוזמים מבקשים לעשות זאת, במיוחד בעיתוי שקוף זה, מטעמים פוליטיים וציניים. מובטח להם שכפי שבאו לקלל הם יצאו מברכים את אלה אותם הם מבקשים לחסל.

"בוועדת חקירה כזו תצוף דווקא מעורבותם של בכירים בכל המערכות שאינם נאשמים ושלא את ראשם רוקחי הועדה מבקשים - בכירים בצבא, במלל, גורמים בכירים ביותר המכהנים גם היום בממשלה, עוזריהם ובחשנים אחרים. כל אלה שיכלו לשקר בחסות הערפל, שהגישו תצהירים שסותרים את עדותם במשטרה, ואלה שגררו רגליים עד כה מסיבות מובנות כשהחמאה מרוחה על ראשם - דווקא הם יידרשו לתת הסברים על מעשיהם. נקרע את המסכה מעל פרצופם הציני של מגלגלי עיניים רבים. האמת כשתצא תרעיד את אמות הסיפים".

בתנועה לאיכות השלטון בירכו על הקמת ועדת החקירה הממלכתית. יו"ר התנועה, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, כינה את ההחלטה "אירוע היסטורי". הוא הוסיף כי בתנועה "מאחלים הצלחה רבה לוועדת החקירה במשימתה החשובה להפיק את כל הלקחים מהפרשיות הללו, שפגעו קשות בביטחון הלאומי ובקודש הקודשים של מדינת ישראל".

חלוץ: "הקמת הוועדה אינה מונעת מיצר נקמני"

במקביל לדיון השרים, עו"ד שרגא, אנשי התנועה לאיכות השלטון והפורום הביטחוני התקבצו להפגנה מחוץ לישיבת הממשלה, "במטרה לוודא שוועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות וכלי השיט מוקמת בממשלה".

"לא האמנתי שמישהו יעדיף בצע כסף על חשבון פגיעה בביטחון המדינה, זה היה מחוץ לגבולות החשיבה שלי", אמר שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון בזמן ההפגנה. 

בהפגנה נכח גם הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, שאמר: "הגענו לרגע ההכרעה. עוד ארוכה הדרך עד שנשלים את המהלך ונגיע לחקר האמת. באנו לכאן לתמוך ולקרוא לכל השרים שעדיין מתלבטים - הקמתה של ועדת חקירה היא צורך חיוני שנועד לשרת את ביטחונה של מדינת ישראל. היא אינה מונעת מיצר נקמני, אלא מתוך רצון לברר מה אירע בסדרת האירועים החמורים שנקראים פרשיות הצוללות וכלי השיט. הוועדה חייבת להיות מורכבת מצוות שאינו נתון במחלוקת".

בהודעה שיצאה מוקדם יותר היום מטעם שר הביטחון לקראת ההצבעה, נמסר כי לאחר התייעצות שקיים גנץ עם שר המשפטים סער ונשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הועבר תיקון להצעת ההחלטה על הקמת הוועדה, כך שיורחב מספר חבריה לחמישה במקום שלושה. 

"שר הביטחון מעוניין בהרחבת מספר החברים לאור המומחיות הנדרשת בכמה היבטים - בהיבט המשפטי, בהיבט של תהליכי רכש וביטחון, ובהיבט של קביעת מדיניות והתנהלות ממשלתית", נמסר מטעם גנץ. "עוד מציע שר הביטחון כי אחד הנציגים שיתווספו ישמש 'נציג ציבור' על מנת להגדיל את אמון הציבור בעבודת הוועדה".