"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניצחון נוסף לאופוזיציה: החוק להגבלת משך זמן חקירה עבר בטרומית

רגע לפני שיו"ר ש"ס אריה דרעי מתפטר מהכנסת, הצעת החוק של אלי כהן לקצוב זמן חקירת משטרה ופרקליטות, עברה בקריאה טרומית • 20 חכי"ם תמכו ו-19 התנגדו • על פי החוק חקירת משטרה תהיה קצובה בזמן ותוארך רק במקרים מיוחדים

,עודכן
0השמעה
חברי הכנסת אריה דרעי ואלי כהן, צילום: אורן בן חקון

ניצחון לאופוזיציה: רגע לפני שאריה דרעי מתפטר מהכנסת, עבר היום (רביעי) בקריאה טרומית "חוק דרעי" שפורסם לראשונה ב"ישראל היום".

החוק, שאותו הגיש ח"כ אלי כהן מהליכוד, מבקש להגביל את משך החקירה של אדם החשוד ואת משך הזמן עד להגשת כתב אישום בעניינו. זאת בעקבות עינוי הדין שעבר יו"ר ש"ס, ח"כ אריה דרעי, במשך שש שנים וחצי עד לחתימה על הסדר הטיעון.

החוק עבר למרות התנגדות הממשלה, לאחר הצבעה שמית תמכו בהצעה 20 חברי כנסת מול 19 שהתנגדו, וההצעה תועבר לוועדת החוקה. על פי הצעת החוק, משך החקירה המשטרתית בעבירה מסוג "חטא" לא יעלה על שישה חודשים; בעבירה מסוג "עוון" - עד תשעה חודשים; בעבירה שדינה מאסר מעל לשלוש שנים ולא יותר מעשר שנים - עד 18 חודשים; ובעבירה שדינה מאסר של עשר שנים ומעלה - עד 24 חודשים.

על פי הצעת החוק יינתן לקצינים בדרגות שונות האפשרות להאריך את משך זמן החקירה, בהתאם לרמת חומרת הפשע.

בסוגיית הגשת כתב אישום גם כן נקבע דדליין: בתיקים שבהם מטפל תובע משטרתי - עד תשעה חודשים מיום סיום החקירה, ובתיקים שבהם מטפל תובע מפרקליטות המדינה או מפרקליטות המחוז - עד 12 חודשים מיום סיום החקירה.

ח״כ אלי כהן אמר: "הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וכן החלטת הפרקליטות נועדה ראשית למנוע עינויי דין מיותר מהנחקרים ובנוסף נועדה למנוע לזות שפתיים, שהתמשכות התהליכים הופכת נבחרי ציבור לשבויים בידי הפרקליטות והיועץ המשפטי. לא אחת נפתחת בקול תרועה רמה חקירה כנגד איש ציבור או נגד אדם מן היישוב, החשדות מרוחות בכלי התקשורת ולאחר זמן מה דממה, החקירה נעלמת והאדם החשוד מחכה לעיתים שנים ארוכות עד ההחלטה אם להגיש נגדו כתב אישום או לא. בכל אותו זמן עובר האדם טלטלה ולעיתים תוך פגיעה במעמדו ובמשפחתו וביכולתו להתפרנס".

לדבריו "הגבלת משך החקירה נועדה למנוע עינוי דין ולזות שפתיים לפיהם תופסת הפרקליטות את נבחרי הציבור במקרים מסוימים 'בגרון'".

עוד הוסיף כי "בעבר היו לא מעט מקרים של תיקים כנגד ראשי ערים שנמשכו על תקופה של 5 שנים ואף מעבר לכך, וגם כנגד שרים וח"כ באופן שלאחר מכן נסגרו התיקים בכלל, אולם באופן שפגע בהליכי בחירות שהיו במהלכה. קביעת משך הזמן לחקירה נועדה לקבוע סטנדרטים בסיסיים של מתן שירות, מניעת עינוי דין ומקרים שבהם זה ישמש ככלי להלך אימים על נבחרי ציבור. במדינות אחרות למשל בספרד לשם הדוגמא נקבעה משך החקירה של תקופה של עד 18 חודשים, באוסטריה 36 חודשים, ובעוד מדינות דמוקרטיות מערביות נוספות נקבעו מסגרות זמנים שמגבילות את משך זמן החקירה".

כהן ציין כי הצעת החוק "תסייע לרסן את הפרקליטות ותחזק את הזכויות המשפטיות של התושבים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר