המומחים מסבירים למה החוק להגבלת כהונת רה"מ לא מתאים למשטר בישראל

החוק להגבלת כהונת ראש ממשלה לשמונה שנים, שעבר השבוע בקריאה ראשונה במליאת הכנסת, מעורר הדים רבים. הצעת החוק שעברה ברוב של 66 ח"כים עברה לוועדת החוקה להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

חוק להגבלת כהונת ראש ממשלה אומנם קיים בגרסאות כאלה ואחרות בדמוקרטיות בעלות משטר נשיאותי, שהמפורסמת שבהם היא ארצות הברית, אולם הוא זר לדמוקרטיות בעלות משטר פרלמנטרי, כמו ישראל. שורת משפטנים ששוחחו עם "ישראל היום" מסבירים כי מדובר בחוק זר לשיטה הישראלית, שככל הנראה אינו מתאים לספר החוקים שלנו.

פרופ' עופר קניג, מרצה במכללה האקדמית אשקלון, סבור כי חסרונותיו של המהלך רבים מיתרונותיו. "ראשית, הגבלת כהונה לא מתאימה לשיטת המשטר הישראלית", מסביר פרופ' קניג. "בשיטה שלנו יש מספיק כלים שבהם ניתן להדיח ראש ממשלה, והסכנה שמנהיג יצבור כוח מסוכן היא פחות גבוהה בהשוואה לדמוקרטיות עם משטרים נשיאותיים, כמו ארה"ב. שנית, לפי הצעת החוק, ברגע שראש ממשלה יגיע ל-8 שנות כהונה - כהונתו תיפסק אוטומטית והמשמעות היא שגם הממשלה תתפטר. אבל מכיוון שהבחירות אצלנו לא נערכות במועד קבוע, הדבר עלול לייצר דווקא חוסר יציבות - להביא לסיום כהונת ממשלה באמצע בלי שתהיה לכך הצדקה של ממש".

לדבריו, "לבסוף, כל עוד חוקי יסוד לא ישוריינו משינויים ברוב מיוחס (למשל של 80 ח"כים) – לא תהיה להגבלה הזו משמעות של ממש. זאת כיוון שלראש ממשלה פופולרי, שזוכה גם לתמיכה בקואליציה ובמפלגה שלו, לא תהיה בעייה לגייס 61 אצבעות כדי לבטל את ההגבלה ולהמשיך בכהונתו גם מעבר ל-8 השנים".

"המצאה ישראלית"

גם ד"ר אסף שפירא, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הידוע בדעותיו הפלורליסטיות, הביע התנגדות למהלך: "זו תהיה המצאה ישראלית ייחודית. זה משהו שלא מתאים במהותו למשטר כמו בישראל. מהלך כזה יפגע במשילות ויביא לפתיחת כל ההסכמים הקואליציוניים מחדש". ד"ר שפירא מסביר כי פעם הוא היה נחרץ יותר בהתנגדותו, אך "מקרה נתניהו" גרם לו למתן את ההסתייגויות במעט: "מוסד ראש הממשלה התחזק משמעותית בשנים האחרונות. איזונים ובלמים שהיו בעבר נחלשו ואי-האמון בכנסת הפך להיות נוקשה. ובכל זאת, אנו מסתייגים כי כהונה ארוכה כשל נתניהו אינה חריגה בממשלות פרלמנטריות אחרות, למשל מקרה אנגלה מרקל. ובסופו של דבר, הגבלת הכהונה תעוגן בחוק יסוד: הממשלה וכמו כל חוק יסוד, יידרש רוב של 61 חברי כנסת כדי לשנותו ויש סיכוי טוב לכך שהדבר גם כך יבוטל ויגביר את הנזק, לאור ההכרה שפוליטיקאים יכולים לשנות את כללי המשחק מתי שהדבר מתאים להם".

"צמצום חופש הבחירה"

שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, הביע גם הוא הסתייגות נחרצת: "כל דבר שלא נהוג בשום מקום בעולם הדמוקרטי הוא רע משום שהוא בדרך כלל מצמצם את חופש הבחירה של האזרח או הנבחר. בשום מדינה שבה מונהג משטר פרלמנטרי אין הגבלה על קדנציות, מכיוון שבמשטרים פרלמנטריים מי שבוחר את ראש הממשלה זה לא העם - אלא הכנסת, ולא ייתכן שאם יושג רוב בכנסת הדבר לא יקוים. למשל, ראש ממשלה כיהן שש שנים, נבחר בשנית ולאחר שנתיים, לפי החוק עליו להתפטר ולפרק את הממשלה. זה ייצור עוד יותר חוסר יציבות מהמצב הקיים. זה סוג של הפקת לקחים לא נכונה מהתקופה הארוכה של נתניהו. אלו חוקים לא נכונים של טראומת ביבי".

מנגד, פרופסור סוזי נבות מהמכללה למנהל דווקא מברכת על המהלך. "בשנים האחרונות, אנו עדים למגמה שעל פיה חלק מן המשטרים הפרלמנטריים 'מתנהגים' כמו משטרים נשיאותיים: התחזקות ראשי ממשלה, התחזקות הממשלה על חשבון הפרלמנט, פרסונליזציה של מנהיגים וקשיים פוליטיים בהחלפת ראשי ממשלה", גורסת פרופ' נבות. "הדבר הביא להופעתם של ראשי ממשלה חזקים - לא פחות מנשיאים - עימם גם עלייה של תופעות פופוליסטיות ושחיקה של מוסדות דמוקרטיים. ההצעה של שר המשפטים גדעון סער, להחיל מאפיין של משטר נשיאותי על ישראל - מוצדקת בעיני, לאור הנסיבות המיוחדות של המשטר הישראלי בשנים האחרונות. ההצעה גם נכונה בכך שהיא מגבילה שנות כהונה ולא קדנציות, שכן כהונת הכנסת יכולה להיות, כפי שכבר ראינו, קצרה במיוחד".