ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן, ושר הביטחון בני גנץ, סיכמו בפגישה אמש (שלישי) את תקציב מערכת הביטחון, במסגרת חוק התקציב המתגבש בימים אלו. במסגרת ההסכמות, יעמוד תקציב משרד הביטחון על כ-58 מיליארד שקלים בשנת 2022.
כחלק מההבנות, סוכם כי יינתן מענה להצטיידות ולהתעצמות צה"ל בהתאם לאיומים - תוך מתן דגש על רכש מחברות ביטחוניות שפועלות בפריפריה, על הקצאת תקציב בהיקף של 750 מיליון שקלים לטובת העורף בשנת 2022, על קידום רפורמת "נפש אחת במלואה", וכן על תקצוב מלא של תוכנית "ממדים ללימודים".
כמו כן, סוכם על הסדרת הנושא של תקופות השירות, במתווה מאוזן שהוצג על ידי משרד הביטחון.
תקציב הביטחון בשנת 2020 עמד על כ-55 מיליארד שקלים נטו, ואליו נוספו הרחבות שונות.
בהודעה על התקציב שסוכם נמסר כי "ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון מברכים על ההסכמה וקוראים לכלל השרים והמשרדים להגיע להבנות בהקדם, על מנת לאשר את תקציב המדינה באופן סדור בממשלה ובכנסת".
השר גנץ כתב בחשבון הטוויטר שלו כי "התקציב שאושר יאפשר לשמור על העליונות הביטחונית של ישראל מול אויביה ועל האינטרסים של המדינה ויתר משרדי הממשלה, ויאפשר לצה"ל לממש את התוכנית הרב-שנתית 'תנופה'. יותר מכל, אני גאה שרפורמת 'נפש אחת' תתוקצב במלואה. זהו חוב מוסרי של החברה הישראלית כולה ושלי באופן אישי. לצד זאת, הבטחנו את הנעת פרויקט 'מגן הצפון' והבטחת מימושו באופן יציב לשנים, חיזוק הרכש ממפעלים בפריפריה, ועיגנו את תוכנית 'ממדים ללימודים'".
ברקע הסיכום על גובה התקציב ויעדיו, פורסם אתמול כי שר האוצר מעוניין שמערכת הביטחון תשקיע משאבים גדולים יותר ביבשה, ובפרט בטילי קרקע-קרקע ארוכים ומדויקים, וסבור כי היא משקיעה משאבים רבים בחיל האוויר על חשבון כוחות היבשה.
מנגד, במערכת מעוניינים להפנות את התקציב דווקא לצרכים שנתפסים בעיני שר הביטחון והרמטכ"ל כדחופים וחשובים יותר, כגון מה שמוגדר כ"היערכות למעגל שלישי" – ובתרגום חופשי: חידוש היכולות ההתקפיות של צה"ל באיראן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו