"הגזירות של ליברמן לא ישנו את אורח חיינו"

תגובות חריפות להחלטתו של שר האוצר אביגודר ליברמן לשלול ממשפחות אברכים את הזכאות לסבסוד מעונות יום, החל מתחילת ספטמבר.

עם זאת, במפלגות החרדיות טוענים כי ה"גזירות" של ליברמן לא ישנו דבר בכל הנוגע לשיעור החרדים בשוק העבודה. "אף אחד לא ישנה את אורח חייו בשל התקנה החדשה, התורה חשובה לנו מכל", אומר חבר הכנסת אורי מקלב (יהדות התורה).

יצוין כי הקריטריון החדש אינו מצריך תיקון חקיקה בכנסת, אלא רק את תמיכת שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שבאחריות משרדה נמצא פרסום מבחני תמיכה חדשים.

כזכור, לפני הבחירות השמיע ליברמן אמירות אנטי־חרדיות בוטות, ולפיהן צריך "להעמיס את החרדים על מריצה ולזרוק למזבלה". כעת נראה כי הוא מיישם את משנתו האנטי־חרדית כשר אוצר - לאו דווקא בגלל ההחלטה לגופה שאינה נטולת היגיון כלכלי - לתמרץ את החרדים לצאת לעבודה - אלא בשל הזמן הדחוק שניתן לחרדים להסתגל למצב החדש. יצוין כי בניגוד לפרסומים על כך שבנט לא ידע על  הודעתו של ליברמן, אומרים בסביבת רה"מ כי הוא ידע על המהלך, עליו דובר גם במו"מ הקואליציוני, אלא שבנט לא ידע על פרסום ההודעה בתזמון הנוכחי.

על פי החלטת ליברמן, ישונו תנאי הזכאות לסבסוד מעונות יום, כך שעל מנת להיות זכאי לסבסוד ממשלתי לשכר הלימוד במעונות, יצטרך בן הזוג לעבוד בהיקף משרה של לפחות 24 שעות שבועיות. תנאי זה קיים כבר היום לגבי אמו של הפעוט. אם רק אחד מבני הזוג עובד והשני לומד - הלימודים חייבים להיות מוכווני תעסוקה - כלומר לא כולל אברכים בישיבות.

המשמעות: שלילת הסבסוד מ־18 אלף משפחות חרדיות, שבהן יותר מ־20 אלף ילדים בגילי מעונות יום, כמעט באופן מיידי. מדובר על עלות של 400 מיליון שקלים בשנה - זאת לעומת הנכונות של הממשלה הנוכחית להזרים יותר מ־50 מיליארד שקלים לחברה הערבית, במסגרת ההסכמים עם רע"מ. "ככל שההורים ישתלבו בשוק העבודה במהלך שנת הלימודים, כך הם יוכלו לקבל סבסוד החל מיום תחילת העבודה", נכתב בהודעת האוצר.

כאמור, הכללים החדשים יחולו כבר בתוך פחות מחודשיים - זמן שספק אם יאפשר להמוני המשפחות החרדיות להתארגן בהתאם כדי לזכות בסבסוד.

לדברי ליברמן, "ההחלטה שאני מביא היא צעד חשוב מאוד שמשנה את סדרי העדיפויות במדינה ושם בראש את אלו שעובדים ומשלמים מסים. המנגנון הנוכחי פוגע בהורים עובדים ומתעדף את אלו שאינם, ולכן השינוי מתבקש".

במפלגות החרדיות זעמו על המהלך. יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי, לשעבר חברו הקרוב של ליברמן, לא חסך מילים כדי לתקוף את שר האוצר: "ההחלטה הראשונה של שר האוצר היא פגיעה בחרדים".

"צעד דורסני ומרושע"

דרעי הוסיף: "ליברמן, בצעד דורסני ומרושע, החליט לפגוע במשפחות ברוכות ילדים רק בשל היותן חרדיות. בנט וסער, שהבטיחו בזמנו 'לדאוג לחרדים', הקימו ממשלת שנאה שחרתה על דגלה את הפגיעה בעולם התורה".

יו"ר יהדות התורה ח"כ משה גפני: "הקריטריון שקבע ליברמן הרשע, ימנע מאישה עובדת שבעלה לומד תורה את הסבסוד לילד במעון ויפגע פגיעה כלכלית קשה במשפחות אלו. אנחנו ממתינים לבנט, שאמר שלא ייתן לפגוע בציבור החרדי, והפגיעה הראשונה והקשה שנחתמה על ידי ליברמן הרשע מגיעה לעולם נגד הציבור החרדי, הנשים העובדות ולומדי התורה".

גם בליכוד לא נותרו אדישים. "השטן בהתגלמותו", כתב ח"כ וד"ר שלמה קרעי בחשבון הטוויטר על ליברמן. "ביד אחת נותן 53 מיליארד שקל לאחים המוסלמים, וביד השנייה מרעיב את ילדי ישראל וחותך להם בבשר החי. מי שרוצה לשלוח חרדים במריצות למזבלה מתוך שנאה תהומית ומי שהוא עבריין מורשע באלימות ללא רחמים כלפי ילד בן 13, צריך לגמור מהר בפח האשפה של ההיסטוריה".

יו"ר הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ': "תורת ישראל היא זכות קיומנו כאן. הרעבת ילדי האברכים זו בושה ועוד אות קלון לממשלה הרעה הזאת. תתביישו לכם".

בתוך כך, ח"כ יעקב אשר פנה במכתב לשרת הכלכלה אורנה ברביבאי וביקש שלא תחתום על הקריטריונים החדשים למעונות היום שיזם ליברמן. "אל תחזרו על טעויות העבר מ-2013" כתב אשר. "האפשרות לרשום את הילדים למעון יום בהנחה ממשלתית היא מרכיב משמעותי בהחלטתן של נשים חרדיות רבות לגבי היציאה לעבודה, וכל שינוי לרעה בתחום זה יגרור בהכרח את הכשלת שילובן בשוק העבודה".

קודם להודעת ליברמן, פרסם בנק ישראל מחקר חדש ומקיף המראה כי הקדמת הפטור לגיוס לחרדים העלתה את שכרם ב־24 אחוזים. מדובר בהחלטה שהתקבלה בממשלה בשנת 2016, לאפשר לחרדים לצאת ולעבוד כבר בגיל 24, ללא צורך בשירות צבאי, במקום שימתינו עם היציאה לעבודה עד גיל 35.

יותר חרדים יעבדו

במחקר שנערך על ידי נעם זוסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל ואברהם זופניק מהמועצה הלאומית לכלכלה, עלה כי בזכות ההחלטה להקדים את גיל היציאה לעבודה, הסיכוי של החרדים לצאת לעבוד קפץ ב־13 אחוזים. "אף שהדבר לא נבדק במחקר", מסבירים בבנק ישראל, "ייתכן שההשפעות שנמצאו במחקר היו חזקות יותר אילו לגברים החרדים היו יותר מיומנויות רלוונטיות לשוק העבודה - ובהתאם לכך גם כושר השתכרות גבוה יותר".

בבנק ישראל רומזים כי הורדת הגיל עשויה להיות בעלת השפעות מרחיקות לכת לטובה על שילוב החרדים בשוק התעסוקה. "ייתכן שהורדת גיל הפטור עשויה גם להוביל בטווח הארוך לשינויים מבניים עמוקים, שמטבעם הדרגתיים".