לוותר על החרם הפרסונלי, לא להיכנע בסוגיית הגיוס

ישנן הבטחות אמצעיות וישנן הבטחות מהותיות וצריך לעשות הבחנה ביניהן כי הן יסמנו את הדרך להקמת קואליציה יציבה • זוהי קריאה לגוש השינוי לוותר על החרם האישי ולהקים ממשלת רוטציה חוצת גושים עם הליכוד ללא כניעה לחרדים • בצל המבוי הסתום בהרכבת הקואליציה ניתן להקים ממשלת אחדות תוך יומיים במתווה של שנתיים ושנתיים בראשות הממשלה - איזנקוט ראשון, נתניהו שני

נתניהו ואיזנקוט , .
נתניהו ואיזנקוט | צילום: .

אך טבעי הוא שבמסגרת קמפיין בחירות מפלגות ומנהיגים מתחייבים התחייבויות לבוחרים, כדי שידעו במה הם בוחרים ובמה לא. כפי שהתברר מיד אחרי הבחירות, קיום כל ההבטחות כולן אינו מאפשר הקמת ממשלה. לכן נשאלת השאלה: על מה מוותרים?

עוד באותו נושא:

אני רוצה להציע הבחנה פשוטה, מוסרית ופוליטית, שתאפשר להבחין בין הפרת הבטחה לגיטימית בדיעבד, למרות שהיא רעה, לבין מצב שבו הפרת ההבטחה חוצה את סף הלגיטימיות אל האזור האסור.

"אחריות זו אחדות": הפנייה של נתניהו לגוש השינוי

יש שני סוגים של הבטחות: הבטחות "אמצעיות" והבטחות "תכליתיות". או בלשון אחרת: הבטחות פוליטיות העוסקות באמצעים ובכלים, והבטחות מהותיות העוסקות בתכליות ובזהות - במי אנחנו.

בין ההבטחות "האמצעיות" של גוש השינוי יש למנות את ההבטחה שלא להקים ממשלה על בסיס המפלגות הערביות ואת ההבטחה שלא לשבת עם נתניהו. בשני המקרים לא מדובר בתכליות של הממשלה, אלא בכלים הפוליטיים להגשמתן.

בחירות 2026: מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט עם הבטחת ברית המשרתים |

מהי ההבטחה המהותית של גוש השינוי? למעשה, יש רק אחת. ברוב הנושאים שעל סדר היום - המאבק באיראן, השמדת חמאס, המלחמה בחיזבאללה, חיזוק ההתיישבות והכלכלה - אין באמת מחלוקות אידיאולוגיות גדולות בין הגושים, אלא בעיקר הטענה של כל צד שהוא יכול לנהל את העניינים טוב יותר.

הבטחה מהותית אחת אכן הייתה לגוש השינוי: חלוקת נטל שווה, הבטחה שהציבור החרדי יצטרף למעגל המשרתים, וכך יוקל העומס על הציבור העובד והמשרת. זו לא הייתה רק הבטחה מהותית, אלא גם תעודת הזהות של הגוש: מי אנחנו? ממשלת משרתים או ממשלת משתמטים. ההבטחה הזאת הודהדה על ידי מנהיגיו והתנוססה על שלטים בכל רחבי הארץ.

איזנקוט ובנט בהפגנה נגד חוק הגיוס | צילום: אורן בן חקון

זאת, אף שמראש היה בהגדרה הזאת יסוד שקרי. גוש השינוי מונה בחישוב הרוב שלו את המפלגות הערביות, שציבור בוחריהן אינו משרת, בדיוק כפי שגוש הימין מונה את המפלגות החרדיות. מצביעי הליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית שולחים את ילדיהם לצבא, וחלקם אף מובילים בשירות הצבאי. הטענה המהותית כלפי גוש הימין התמקדה אפוא בברית המקולקלת עם המפלגות החרדיות.

אלו הבטחות מותר להפר?

מוטב היה שלא יינתנו הבטחות שאי אפשר לעמוד בהן. זהו קלקול מוסרי כבד להבטיח ערב הבחירות הבטחות שיודעים מראש שיהיה צורך להפר אחת מהן או יותר. אבל כשבאים לבחון איזו הבטחה לגיטימי להפר, ההבחנה שהצעתי היא מכרעת.

ההבטחה שלא לשבת עם נתניהו חשובה מאוד מבחינה רגשית לציבור גדול, אבל היא הבטחה אינסטרומנטלית, מכשירית. אם תקום ממשלה רחבה וגוש השינוי יצליח להוביל מדיניות ולהגשים את מטרותיו, יהיה אמנם מחיר להפרת ההבטחה, אבל התכליות יושגו. ממשלה קמה לשם הגשמת תכליות, לא לשם הכרעה בעניינים פרסונליים.

אביגדור ליברמן: היה מוכן להתקפל בנושא החרדים לטובת הקמת ממשלה ללא נתניהו והסיעות הערביות | צילום: אורן בן חקון

גם ההבטחה שלא להישען על המפלגות הערביות היא אינסטרומנטלית, אלא שתלות במפלגות האלה היא סכנה למדינת ישראל במאבק הקיומי שבו אנחנו נתונים. לכן זו אפשרות שאין לקבלה.

לעומתן, ההבטחה לשנות את מצב השירות החרדי היא הבטחה מהותית. היא תעודת הזהות של גוש השינוי. היא הסיבה שבגללה תבע הגוש להחליף את ממשלת הימין. לוותר עליה פירושו לכרות את הענף הפוליטי שעליו הוא יושב.

הפגנות החרדים באזור צומת שמואל הנביא בירושלים | צילום: אורן בן חקון

אם יש בתהליך הדמוקרטי משמעות מהותית - אני מציג את עצמי באופן מסוים, מתחייב לעשות מעשה מסוים, ועל בסיס זה בוחרים בי - הרי שוויתור על ההתחייבות המכוננת הזאת שולל את הלגיטימיות הדמוקרטית המהותית של הממשלה.

בלשון פשוטה: ממשלת איזנקוט שתוקם עם המפלגות החרדיות תוך כניעה לתכתיביהן בסוגיית הגיוס אינה לגיטימית מבחינה דמוקרטית. אם אתם רוצים לעשות זאת, לכו לבחירות חדשות.

ממשלה עם החרדים - בלי כניעה לחרדים

לגמרי לגיטימי שהחרדים ישבו בממשלה. החרדים אינם מוקצים, הם חלק מעם ישראל ומהחברה הישראלית. לא לגיטימי שישיבתם בממשלה תהיה כרוכה בקבלת תביעתם לחוק פטור מגיוס. לא רק לא לגיטימי: המשך המצב של אי-שירות חרדי מסכן את עתידנו החברתי, הכלכלי, ובעיקר הביטחוני!

למרות המבוי הסתום לכאורה, אפשר להגיע גם היום עם החרדים להסדר פשוט: לחוקק בהוראת שעה לשנה חוק הקובע שמוסדות שאינם שולחים את תלמידיהם לשירות ויחידים החייבים בשירות ואינם משרתים אינם זכאים לתמיכות מתקציבי המדינה. אלו יהיו הסנקציות החוקיות, ובמקביל יוסרו סנקציות המעצר.

להגיע עם החרדים להסדר פשוט ולחוקק הוראות שעה | צילום: אורן בן חקון

זו תמורה משמעותית מאוד לחרדים מצדו של גוש השינוי, והיא גם רצויה, משום שהמעצרים גורמים בעת הזאת יותר נזק מתועלת.

במהלך השנה הזאת תועבר האחריות אל המנהיגות החרדית. אתם רוצים תקציבים, קצבאות, סבסוד מעונות ותמיכה בישיבות? תפאדל, תציעו כיצד אתם נכנסים למעגל השירות.

חגיגות הניצחון של רע"מ: תלות במפלגות ערביות היא סכנה למדינת ישראל | צילום: אי.אף.פי

לא עוד "ישחקו נא הנערים לפנינו" - לא המדינה תעסוק בתעלולים ובפיתויים. החרדים יבואו ויאמרו בעצמם כיצד הם מצטרפים למאמץ הביטחוני והכלכלי של מדינת ישראל, וכך יחזרו למעגל התמיכה של המדינה.

ההצעה שהצגתי כאן בקיצור מוסברת באריכות ובעומק בספר החדש "צו השעה", ספרם של בתי הלל גרונר ושל שבות רענן אותו אני ממליץ מאוד לקרוא.

ממשלה רחבה עכשיו

בואו נתבונן כולנו, מימין ומשמאל, במציאות במבט צלול, בלי הכחשה, בלי הדחקה ובלי מניפולציות.

ממשלת כניעה לחרדים אינה לגיטימית. ממשלה הנשענת על המפלגות הערביות מסוכנת לקיומנו. בחירות חוזרות הן חסרות טעם - כבר בחרנו, מה השתנה? - ומסוכנות מאוד מול הצונאמי הדיפלומטי, האנטישמיות הגואה וסכנת המלחמה.

נותרה האפשרות של ממשלה רחבה חוצת גושים, שהיא היחידה המתאימה להוביל את מדינת ישראל מול האיומים הקיומיים הניצבים בפניה, והיא גם הזדמנות לריפוי חברתי ולאומי עצום. זה הצו שמצווים אותנו בנינו, בעלינו וילדינו: כמו שנלחמים ביחד, כך גם להנהיג ביחד.

איזנקוט ראשון, נתניהו שני

על מה נותר להתווכח? הרי ברור שצו השעה הוא רוטציה. על רוב השאלות כולם מסכימים, יותר מאי פעם. נותרה במחלוקת רק סוגיה אחת צדדית - מי יהיה ראש הממשלה ראשון?

לאיזנקוט יש רוב פרלמנטרי הכולל את המפלגות הערביות, אבל גם רוב יהודי יש לו, משום שיהדות התורה אינה יכולה להימנות בצד של ממשלת הימין. מנגד, הליכוד הוא המפלגה הגדולה ביותר.

בבחירות 2009 זכתה קדימה בראשות ציפי לבני ב-28 מנדטים והליכוד ב-27. נתניהו טען אז, בצדק, שהרוב הפרלמנטרי הוא הקובע ולא גודלה של המפלגה. מכוח העיקרון הזה הוא נעשה ראש ממשלה. עם זאת, הפער היום בין הליכוד לישר! גדול בהרבה, ויש בו כדי להעניק משקל לתביעת הליכוד לרוטציה.

כיוון שרק איזנקוט יכול להקים עכשיו ממשלה, וכיוון שנתניהו היה ראש הממשלה במשך חלק גדול משלושים השנים האחרונות, ההכרעה צריכה להיות פשוטה: איזנקוט ראשון, נתניהו שני. שנתיים ושנתיים.

גוש הימין יוותר על המשך השליטה בראשות הממשלה, וגוש השינוי יוותר על הבטחתו שלא לשבת עם נתניהו. ובעוד שנתיים, כשנתניהו יהיה ראש ממשלה בתוך ממשלת אחדות, וקץ הקריירה הפוליטית שלו כבר נראה באופק, אני מאמין שמדינת ישראל תוכל להרוויח מכישרונותיו.

מתוך קבלת העקרונות האלה אפשר להקים ממשלה בתוך יומיים. ברגע שיתחילו שני הצדדים לעבוד ביחד, ירדו מחיצות אי-האמון והמרחקים האידיאולוגיים, האמיתיים או המדומים, בדיוק כפי שהם יורדים בטנק ובלחימה המשותפת.

ממשלה רחבה עכשיו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר