מפעל החוות בסכנה? ראשי ההתיישבות מזהירים מבלימת ההתרחבות

בהתיישבות ביהודה ושומרון חוששים ששנים של התקדמות יסתיימו בנסיגה חדה עם חילופי השלטון. בכירים בהתיישבות מזהירים כי ממשלה בהובלת גוש השינוי עלולה לבלום את הקמת היישובים והחוות, לעצור את הסדרתם ואף לפנות נקודות קיימות. מבחינתם, ההכרעה הפוליטית הבאה עלולה לשנות את מפת ההתיישבות לשנים קדימה.

בלב הדאגה עומד מפעל החוות, שבעיני בכירים בהתיישבות הוא ההישג המשמעותי ביותר של בצלאל סמוטריץ' בקדנציה הנוכחית. הם מתארים שינוי כיוון לאחר שנים: הרחבת האחיזה בשטחים פתוחים, חיבור בין נקודות התיישבות והפיכת החלטות מדיניות לנוכחות קבועה בשטח. כעת החשש הוא שהתנופה תיבלם וההישגים יימחקו.

"סביר להניח שפינוי חוות ייעשה כדי להרגיע את יאיר גולן", אומר גורם בקואליציה. "הם אולי לא יפנו יישובים. רוב העם הזה הלך ימינה, והם יודעים שלפנות יישוב יפגע בהם קשה מאוד בבחירות הבאות".

"לדעתי, זו גם הסיבה שהם יעדיפו לשבת עם החרדים ולא עם המפלגות הערביות, בעיקר המשותפת", הוא מוסיף. "אבל לפנות חווה זה לא כמו לפנות יישוב. את זה יהיה להם קל יותר להעביר, וגולן ירגיש שהוא עושה צעד שפוגע בהתיישבות. זו המטרה שלו".

החשש הזה כבר השפיע על קצב העבודה. לפי גורמים בהתיישבות, בחודשים האחרונים האיצו ראשי המועצות את העלייה לקרקע ביישובים שאושרו בקבינט, מחשש שהחלטה שתישאר על הנייר לא תמומש לאחר חילופי שלטון. מרבית היישובים שאושרו כבר עלו לקרקע. המאמץ היה להגיע לרגע ההכרעה עם משפחות ומבנים בשטח.

בצפון השומרון, שם קודמה החזרה ליישובים שפונו בהתנתקות לצד הקמת יישובים חדשים, מעריכים בהתיישבות שפינוי יישובים מאוכלסים יהיה מורכב ציבורית ופוליטית. החוות נתפסות כפגיעות יותר: עצירת אישורים והסדרה או פינוי נקודות קיימות עלולים לבלום את התרחבותן.

ברקע הדברים עומדת גם הירידה החדה בטרור. לפי נתוני צה"ל, מספר הפיגועים ביהודה ושומרון מתחילת שנת 2026 הוא הנמוך ביותר מאז 2012. הירידה נרשמת על רקע השינוי בשיטת הפעולה של צה"ל בגזרה, שהחוות הפכו לחלק משמעותי ממנה.

על החיבור הזה מספר קצין צה"ל במילואים, א'. "אין שבוע שאתה לא מדבר עם החוות בגזרה שלך", הוא אומר. לדבריו, בעלי החוות מעדכנים על חשודים ואירועים חריגים, ונוכחותם מקשה על מחבלים להתאמן ולהעביר נשק. הוא מתאר מערך הגנה המשלב כמה יישובים וחווה, ומזהיר שפינויה יחייב שינוי במתכונת ההגנה. "החווה היא משמעותית מאוד לצורת ההגנה הזאת", הוא מדגיש.

ראש מועצת שומרון יוסי דגן אומר כי אזורים שמהם יצאו בעבר מחבלים לפיגועים במרכז הארץ הפכו לבטוחים יותר בעקבות הנוכחות ההתיישבותית. "כולם, חוץ מהקצה השמאלני ביותר, מבינים כמה הוא חשוב לביטחון ישראל", הוא אומר על מפעל החוות. "ביטחון אזרחי המדינה חשוב מדי בשביל להפוך לכלי פוליטי". לדבריו, אחרי 7 באוקטובר חשיבותו הביטחונית של המפעל ברורה עוד יותר.

אליאב ליבי, מאנשי מפעל החוות, מזהיר מסכנה חמורה הטמונה, לשיטתו, בפינוי חוות ובעצירת ההתיישבות כולה. החשש שלו נוגע גם למחיקת שינוי התפיסה שלדבריו החל להבשיל בשנים האחרונות. "יש לי חשש גדול שאנחנו נלך אחורה", הוא אומר.

ליבי סבור שההתקדמות בהתיישבות מבטאת תחילתה של הבנה שאי אפשר להמשיך במציאות שעיצבו הסכמי אוסלו. מבחינתו, שימור ההתיישבות בשטחים הפתוחים בשטחי C לבדו אינו מספיק, ויש להרחיב את הנוכחות הישראלית גם לשטחים הפתוחים בשטחי A ובשטחי B. הוא חושש שההתקדמות הזאת תימחק ושינוי התפיסה ייזרק לפח. "מה שעשינו בשטחי C לבד, הוא לא מונע את האסון הבא", הוא אומר.

את המאבק הוא קושר גם לאובדן האישי שחווה. "הבן שלי נהרג במלחמה האחרונה. אני חושש מאוד שאם אנחנו נלך בכיוון הזה, עוד משפחות יצטרפו איתי לעולם משפחות השכול. אני יודע את הכאב והקושי הזה. אני נלחם כדי שזה לא יקרה".