"משבר חוקתי של ממש": סולברג פועל מול הליכוד לאישור תוצאות הבחירות

החשש ממשבר חוקתי סביב אישור תוצאות הבחירות גובר: ל"היום" נודע כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, ובכירים נוספים בוועדה מקיימים שיחות לא רשמיות עם נציגי המפלגות, בעיקר מהליכוד, בניסיון למנוע סירוב תקדימי לאישור התוצאות. הערב (שלישי) נפגש ראש השב"כ, דוד זיני, עם סולברג, ובמסגרת הפגישה העלה טענות נגד התנהלות היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בנוגע לחקירת החשדות להשפעה זרה בבחירות. גורם בוועדה הזהיר מפני "משבר חוקתי של ממש". 

זיני טען במהלך הפגישה שהיועמ"שית מונעת ממנו סמכויות חקירה את החקירה, וגם ביקש סולברג שלא יחשפו פרטים במליאת הוועדה מחר פרטים לגבי החקירה.

לפי הדיווח, סולברג השתתף בעצמו בחלק מהשיחות, שנועדו למנוע תקדים שבו מליאת ועדת הבחירות לא תאשר את חישובי תוצאות ההצבעה. בשלב זה לא ברור אם יתגבש במליאה רוב שיתנגד לאישור. החשש מתעורר על רקע דרישת הליכוד להעמיק את חקירת החשדות להשפעה זרה בבחירות, והטענה כי אין לאשר את התוצאות כל עוד הבדיקה לא מוצתה.

השיחות מאחורי הקלעים

השיחות נערכו בעקבות חילופי המכתבים בין עו"ד אילן בומבך, חבר נשיאות ועדת הבחירות מטעם הליכוד, לבין השופט סולברג. בומבך ביקש לכנס בדחיפות את נשיאות הוועדה, בהשתתפות ראש השב"כ, כדי לדון בחשדות להתערבות זרה ובממצאי החקירה לפני אישור התוצאות. בתשובתו הבהיר סולברג כי החקירה אינה בתחום סמכותן של נשיאות הוועדה או המליאה, וכי אין להן סמכות לעכב את פרסום התוצאות בשל חשדות הנמצאים בבדיקה.

עוד נודע כי לאחר תשובתו של סולברג לבומבך, נשיא המדינה יצחק הרצוג חיזק את עמדתו בדבר הצורך לפרסם את התוצאות במועד הקבוע בחוק. לפי המידע שהתקבל, בוועדה מבקשים להימנע מעימות סביב הליך האישור, שעלול להשליך גם על השלבים הבאים של כינון הכנסת החדשה.

מה קובע החוק?

מבחינה משפטית, תפקידה של מליאת ועדת הבחירות הוא לאשר את חישובי הנשיאות, הכוללים את סיכום הקולות הכשרים וחלוקת המנדטים בהתאם לתוצאות שהועברו מוועדות הבחירות האזוריות ומהקלפיות. מדובר בהליך לאישור החישובים, ולא בסמכות לפסול קולות, לשנות את הכרעת הבוחרים או לעכב את פרסום התוצאות בשל חקירה מתנהלת.

בנוסף, סעיף 11 לחוק יסוד: הכנסת קובע כי תוצאות הבחירות יפורסמו ברשומות בתוך שמונה ימים מיום הבחירות. מאחר שהבחירות נערכו ב-27 באוקטובר, המועד האחרון לפרסום חל מחר, 4 בנובמבר. החובה לפרסם את התוצאות אינה מותנית בהשלמת חקירת החשדות להשפעה זרה.

החשש מעימות חוקתי

ההערכה בשלב זה היא כי גם אם תירשם התנגדות במליאה, התוצאות יועברו לנשיא המדינה במועדן. עם זאת, בוועדה חוששים מהשלכותיו של סירוב תקדימי לאישור החישובים, ומהאפשרות שהמחלוקת תתרחב גם להליכים הנוגעים לכינוס הכנסת החדשה ולהשבעתה.

אם התנגדות במליאה תמנע בפועל את פרסום התוצאות, המחלוקת עשויה להגיע בתוך זמן קצר לבג"ץ, באמצעות עתירה שתדרוש מוועדת הבחירות לקיים את החובה הקבועה בחוק. במקרה כזה, השאלה המשפטית המרכזית לא תהיה אם החשדות להתערבות זרה מוצדקים, אלא אם מליאת הוועדה מוסמכת למנוע את פרסום התוצאות בשל חקירה שטרם הסתיימה.

בינתיים, בעוד חקירת החשדות נמשכת, בוועדת הבחירות מנסים להבטיח שההליך החוקי להכרזה על התוצאות יושלם במועדו, בלי להפוך את המחלוקת הפוליטית על תקינות הבחירות לעימות סביב סמכויות הוועדה.