לא "גניבת בחירות" ולא "לא היה כלום": הגיע הזמן לברר מה קרה כאן

החשדות למימון זר ולהשפעה על מערכת הבחירות מחייבים בדיקה יסודית, גם בלי הוכחה לשינוי בתוצאות • גם ניסיון שלא הצליח מחייב בחינה של ההגנה על הדמוקרטיה הישראלית • פרשנות

ספירת המעטפות הכפולות. העולם פועל בקצב אחר , רועי ידובסקי , ועדת הבחירות המרכזית
ספירת המעטפות הכפולות | צילום: רועי ידובסקי , ועדת הבחירות המרכזית

החשדות להשפעה זרה על הבחירות בישראל מחייבים חקירה רצינית, עצמאית ומהירה. הם אינם מוכיחים שהבחירות הוטו או שיש לפסול את תוצאותיהן. אין גם בסיס לקביעה הנחרצת שלא אירע דבר ושהכול תקין. שתי המסקנות מקדימות את העובדות. השאלה אם גורמים חיצוניים ניסו לקנות לעצמם דריסת רגל בתהליך הדמוקרטי הישראלי היא שאלה חשובה, שאסור להקל בה ראש, גם כדי להפיק לקחים למערכות בחירות בעתיד.

השפעה זרה יכולה להתבטא בשלל דרכים, החל מניסיונות השפעה ברשת וכלה בהפעלת לחץ על מועמדים ומפלגות. לעיתים מטרתה לסייע למחנה מסוים, ולעיתים די לה בערעור אמון הציבור בטוהר הבחירות. משום כך יש להבחין בין עצם ההתערבות, הצלחתה להשפיע על בוחרים ושינוי תוצאות הבחירות. אלה שלוש שאלות שונות.

ראש השב"כ: "הבחירות בישראל בטוחות"

ההתערבות הרוסית בבחירות בארצות הברית ב-2016 ממחישה זאת. החקירות קבעו שרוסיה הפעילה מערך נרחב ושיטתי שכלל פעילות ברשתות החברתיות, פריצה למערכות מחשב והפצת מידע גנוב. הן לא קבעו שהפעילות שינתה את תוצאת הבחירות. עובדה זו לא הפכה את ההתערבות ללגיטימית או שולית. מדינות דמוקרטיות מייחסות חומרה רבה לעצם ניסיונו של גורם זר להתערב בתהליך הבחירות שלהן, גם אם לא ניתן להוכיח את מידת ההשפעה על התוצאות.

בישראל נבדקים חשדות למימון זר ולהשפעה פסולה. לפי שב"כ, המידע התקבל ממקורות מודיעין במסגרת ייעודו של הארגון להגנה על התהליכים הדמוקרטיים בישראל. בתקשורת פורסמו טענות למעורבות אפשרית של קטאר ומדינות נוספות. בשלב זה מדובר בחשדות המצריכים חקירה. עם זאת, אם יתברר שממשלה זרה או גוף מטעמה העבירו כסף למפלגה, לגוף הקשור אליה או לפעילות בחירות מתואמת, מדובר בפגיעה חמורה בריבונות הישראלית, גם בלי שיוכח שהכסף שינה את חלוקת המנדטים. ממצאים על העברת כספים ממדינה זרה לגופים פוליטיים בישראל חמורים דיים גם אם לא השפיעו מהותית על התוצאות.

לעומת החקירה הנוכחית, ישנה התעלמות לא ברורה, לטעמי, מדיווחים נוספים על חשד להתערבות זרה בבחירות בישראל. לפני כחודשיים דווח בתקשורת שבכירים ברשות הפלסטינית הפעילו לחץ על ראשי המפלגות הערביות להתאחד, בין היתר כדי למנוע את המשך שלטון נתניהו. גם בבחירות הקודמות היו דיווחים כי ראש המודיעין הפלסטיני, מאג'ד פרג', נפגש בחשאי עם ראשי המפלגות הערביות ודן עמם בדרכים להשגת אותה מטרה. גורם פלסטיני אישר את קיום הפגישות וטען שלא מדובר בהתערבות.

אין בדיווחים האלה הוכחה לעבירה, אבל כאשר הנהגה חיצונית פועלת לשינוי מבנה הרשימות המתמודדות בישראל כדי להשיג תוצאה רצויה מסוימת, מתעוררת שאלה מובהקת של השפעה זרה. ראוי היה לחקור את הנושא ואף לבחון צעדים, לרבות חקיקה מתאימה, כדי לצמצם השפעה זרה מסוג זה.

מטבע הדברים, תיאוריות קונספירציה, חלקן הזויות, לא איחרו להגיע לכותרות המהדורות. שלא במפתיע, הופנו האשמות כלפי שב"כ והתנהלותו בפרשה, מבלי לדעת את הפרטים המלאים. לא נעדרה, כמובן, ההאשמה המובנית על קונספירציה של ראש שב"כ עם ראש הממשלה, או אפילו האשמת ראש הממשלה בהפעלת קטאר כדי לפסול את הבחירות. מצד שני, בוצעו קישורים לא בדוקים לתופעות אחרות מיום הבחירות ונבנו תיאוריות ה"מוכיחות" את אשמתן של המפלגות הערביות ללא ביסוס.

ההכרזות על "גניבת הבחירות" או הקביעה כי "לא היה כלום" מיותרות ומוקדמות. החשדות חמורים, אבל יש להמתין לתוצאות החקירה, לפרסם ממצאים ככל שניתן ולהבין שגם אם היה כאן ניסיון בלבד להשפיע על מערכת הבחירות, הוא מחייב התייחסות רצינית ובחינת הצעדים הנדרשים להגנה על התהליכים הדמוקרטיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר