הכנסת ה-26 נבחרה ותושבע ב-10 בנובמבר, אולם המגעים להקמת קואליציה מצויים בערפל כבד ואינם שוללים הליכה לבחירות חוזרות. למרות ואקום השלטון, הכנסת היא רשות עצמאית שאינה תלויה בהקמת ממשלה, ומחזיקה בסמכויות נרחבות מרגע כינוסה.
הקרב על הפטיש
אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שניתן לקדם כבר ביום ההשבעה נוגע לזהות האיש שינהל את המליאה. תקנון הכנסת קובע כי בחירת יושב ראש תיערך לכל המאוחר במועד כינון הממשלה, אך אין מניעה להקדים את המהלך.
על פי פסיקת בג"ץ ממרץ 2020 בעניין יולי אדלשטיין, יושב ראש מכהן אינו רשאי לסכל את רצון הרוב. דרישה של 61 חברי כנסת מחייבת לקיים הצבעה בהקדם, שכן תפקיד היו"ר מוחזק כפיקדון זמני בלבד. היסטורית, ב-14 מתוך 25 כנסות נבחר היו"ר כבר בישיבת הפתיחה, בהצבעה גלויה שבה זוכה המועמד בעל מספר הקולות הגבוה ביותר, ללא צורך ברוב מוחלט.
המנוע של המשכן מתניע
השליטה המעשית בסדרי הבית נמסרת בשלב הראשון לוועדה המסדרת, שקמה מוקדם ככל האפשר לפי גודלן היחסי של הסיעות. בראשה עומד נציג הסיעה של חבר הכנסת שעליו הוטל המנדט להרכבת הממשלה.
הוועדה המסדרת אינה מסתפקת רק בהכנת הקרקע לוועדות הקבועות. יש לה סמכות לאשר סדרי דיון מיוחדים במליאה, להגביל זמני דיבור כדי לסכל פיליבסטרים, להמליץ על סגני יו"ר, ולהעניק פטור מחובת הנחה לחוקים פרטיים – צעד שמבטל את תקופת ההמתנה הרגילה בת 45 הימים ומאפשר חקיקת בזק.
בנוסף, ביכולתה להקים ועדות זמניות לענייני כספים ולענייני חוץ וביטחון, לצד ועדות מיוחדות לטיפול בנושאים בוערים. כך קרה בראשית הכנסת ה-23 כשהוקמו ועדות לקורונה ולחינוך, ובכנסת ה-21 כשמונו ועדות זמניות בראשות משה גפני ואבי דיכטר.
ארגז הכלים של הכנסת החדשה: מה מותר לעשות כבר עכשיו?
| סוג הפעולה | מרחב הסמכות והתנאים | תקדימי עבר בולטים |
|---|---|---|
| בחירת יו"ר כנסת חדש | ניתן לבחור בכל עת. דרישת 61 ח"כים מחייבת הצבעה מיידית, ללא זכות וטו ליו"ר היוצא | בג"ץ אדלשטיין (2020); נבחר בישיבת הפתיחה ב-14 מתוך 25 כנסות |
| הקמת ועדות מיוחדות וזמניות | הוועדה המסדרת מוסמכת להקים ועדות כספים וחוץ וביטחון זמניות, וכן ועדות ייעודיות | ועדת הקורונה (2020); ועדות כספים וחוץ וביטחון זמניות (2019) |
| קידום ואישור חקיקה | אפשרי לחלוטין. דורש מינוי סגני יו"ר (נשיאות) ואישור פטור מחובת הנחה לחוקים פרטיים | חוקי הכשירות ופקודת המשטרה (2022); הרחבת מספר השרים (2015) |
מכונת החקיקה והפיקוח לא מחכה לקואליציה
ההיסטוריה הפרלמנטרית מוכיחה כי היעדר ממשלה אינו עוצר חקיקה. מיד לאחר הבחירות לכנסת ה-25 אושרו תיקונים משמעותיים בחוקי יסוד ובפקודת המשטרה, ובכנסת ה-20 אושר תיקון לחוק-יסוד: הממשלה שהסיר את המגבלה על מספר השרים. הליכים אלה מחייבים לרוב ועדות מיוחדות ונשיאות פעילה של יו"ר וסגניו. מומחים מזהירים כי מהלכים חפוזים בתקופת מעבר עלולים לגרור חקיקה פרסונלית ורטרואקטיבית ללא תשתית עובדתית נאותה.
במקביל, הכנסת הנכנסת אוחזת בלגיטימציה ציבורית טרייה לפקח על ממשלת המעבר היוצאת. חברי הכנסת רשאים להגיש שאילתות ישירות, רגילות ודחופות שהשרים מחויבים להשיב עליהן, וכן לקיים דיונים בהצעות לסדר היום במליאה.
תרחיש פיזור: בלם החירום של פגרת הבחירות
אם המגעים ייכשלו והכנסת תתפזר לבחירות חדשות, מרחב התמרון יצטמצם דרמטית. המליאה תיכנס לפגרת בחירות שבה כינוס דורש דרישה של הממשלה או של 25 ח"כים, וחקיקה מקודמת רק ביוזמת הממשלה ובאישור "ועדת הסכמות" פריטטית. הנוהג שהשתרש משנות ה-2000 מראה ירידה חדה בנפח החוקים בתקופה זו, תוך התמקדות בנושאים בקונצנזוס רחב.
תרחישי פעילות: שלב המגעים מול פיזור ובחירות חוזרות
| תחום פעילות | לפני הקמת ממשלה (שלב המשא ומתן) | בפגרת בחירות (במקרה של פיזור) |
|---|---|---|
| חקיקה חדשה | פתוחה להצעות פרטיות וממשלתיות דרך ועדות מיוחדות ובאישור הוועדה המסדרת | מוגבלת ביותר; רק ביוזמת ממשלה או באישור ועדת הסכמות פריטטית |
| כינוס המליאה ועבודתה | מתכנסת כסדרה בהתאם לקביעת היו"ר ונשיאות הכנסת | פגרה מלאה; כינוס מיוחד מתאפשר רק בדרישת ממשלה או 25 ח"כים |
| פיקוח על הממשלה | שאילתות במליאה, דיונים בהצעות לסדר ופיקוח שוטף על שרי המעבר | מצומצם; בעיקר שאילתות ישירות בכתב ודיונים חריגים שאושרו במיוחד |
לצד זאת, לכנסת נותרת הסמכות לבחור נושאי משרות בכירות. משימה מרכזית שתונח לפתחה של הכנסת ה-26 היא בחירת מבקר המדינה הבא, מהלך שנדחה בעקבות ביטול הליך הבחירה ביוני 2026 ואי-השלמתו בפגרת הבחירות האחרונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו