קרב הבוטים הגדול: החשבונות המזויפים שהציפו את הרשת בדרך לקלפי

תעשיית הבוטים וההשפעה הזרה התערבה במערכת הבחירות האחרונה בישראל. דוחות שפורסמו לאחרונה חושפים כי רשתות חברתיות הוצפו במאות חשבונות פיקטיביים שנוצרו בבינה מלאכותית, במטרה לקדם מועמדים, לתקוף יריבים פוליטיים ולערער את אמון הציבור במוסדות המדינה.

צבא הצללים

בדיקה של חברת סקופר בחודשים שקדמו לבחירות מציגה פערים בזהות המשתמשים ששיתפו תכנים של ראשי המפלגות. 71.5% מהחשבונות שקידמו את בנימין נתניהו לא זוהו כישראלים, ולמעלה משליש מהם נשאו רצפי מספרים אקראיים. מתוך כ-194 אלף עוקבים שנוספו לנתניהו, בדיקת מדגם העלתה ש-75% נפתחו יממה בלבד לפני הבדיקה. אצל יאיר גולן, לשם השוואה, 12.4% מהמשתפים לא זוהו כישראלים, ואצל גדי איזנקוט שיעור זה עמד על 10% בלבד.

נתוני סקופר: זהות המשתמשים ששיתפו את ראשי המפלגות

חיבוק דוב וירטואלי

הפעילות המתוזמרת כוונה גם למפלגות קטנות וחדשות. ארגון פייק ריפורטר זיהה כ-100 חשבונות מזויפים שפעלו נגד עופר וינטר ומפלגת עמך ישראל יממה לאחר הקמתה. התוקפים השתמשו בתמונות בינה מלאכותית והפיצו מאות ציוצים בתוך שעה. במקביל, מפלגת ישר בראשות איזנקוט התלוננה על הפצת הודעה רשמית מזויפת בשמה. רשתות נוספות קידמו את עוצמה יהודית של איתמר בן גביר ואת נעם של אבי מעוז. שתי המפלגות הכחישו קשר לפעילות.

ההשפעה הזרה

התערבות חיצונית נחשפה גם על ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שזיהה את רשת איסנאד. הרשת הפעילה כמאה חשבונות שהתחזו לישראלים והפיצו 25 אלף פוסטים כדי ללבות מחלוקות. הרשתות החברתיות הגיבו במחיקות המוניות: טיקטוק הסירה יותר מ-45 אלף סרטונים ו-1,400 חשבונות שהפרו את כללי הבחירות. המשטרה הסירה עשרות חשבונות חשודים בטוויטר ובפייסבוק ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות.

מלחמת התודעה

חן ברקת, יזם טכנולוגי ומומחה לבינה מלאכותית, מסביר שכלים טכנולוגיים מאפשרים כיום לייצר מבצעי השפעה זולים ומהירים. לדבריו, הקושי המרכזי הוא להבחין בין משתמשים אמיתיים לבוטים, במיוחד כשגולשים אמיתיים מהדהדים את המסרים בלי לדעת את מקורם. ברקת ציין שנדרשת שקיפות וחינוך לספקנות עוד בבתי הספר כדי להתמודד עם התופעה. הנתונים לא מצביעים על שינוי בתוצאות האמת, אך הם חושפים תעשיית השפעה שמאיימת על אמון הציבור בהליך הדמוקרטי.