קריסתה של אימפריה: האם ש"ס הגיעה לסוף דרכה ההיסטורית?

במשך יותר מארבעה עשורים הצליחה ש"ס לאחד תחת קורת גג פוליטית אחת חרדים ספרדים ומצביעים מסורתיים. אלא שבבחירות 2026 נראה כי הברית ההיסטורית הזו החלה להתפרק: המפלגה התרסקה מ-11 מנדטים לשישה בלבד, איבדה יותר מ-93 אלף קולות ולראשונה נותרה מאחורי יהדות התורה במאבק על הבכורה החרדית. כעת, כשהיא חוזרת לשפל אלקטורלי שלא ידעה מאז 1992, עולה השאלה האם מדובר במפלה זמנית או במשבר עמוק שעלול לשנות את פניה של התנועה שהקים הרב עובדיה יוסף.

מאחורי התוצאות מסתתרת דילמה שמלווה את ש"ס כבר שנים, אך התחדדה במיוחד סביב סוגיית גיוס החרדים: האם היא מפלגה חרדית שמבקשת לשמור גם על הקהל המסורתי שלה, או תנועה דתית רחבה שמייצגת את שני הציבורים? כדי להבין מה הוביל לאובדן התמיכה ולאן עשויה המפלגה לפנות מכאן, שוחחנו עם איציק סודרי, דובר ש"ס לשעבר ופרשן ערוץ 16, ועם ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. השניים מצביעים על משבר זהות שהעמיק בעקבות המחלוקת על חוק הגיוס, אך חלוקים בשאלה לגבי עתידה של המפלגה ותפקידו של אריה דרעי בשיקומה.

נקרעה בין שני מחנות

"שכחנו מה זה להיות ש"סניקים", קובע סודרי כבר בפתח השיחה. לדבריו, ש"ס איבדה את היכולת לאחד תחת קורת גג אחת את הציבור החרדי ואת הציבור המסורתי, שהיו במשך שנים בסיס כוחה. סוגיית גיוס החרדים, שהפכה לאחת המחלוקות המרכזיות במערכת הבחירות, הציבה אותה בעמדה שבה כל החלטה עלולה להרחיק חלק אחר ממצביעיה.

"הסוגיה של הגיוס קרעה אותה מבפנים; ש"ס נחתכה בשני הקצוות שלה: הצד החרדי שלה הלך בחלקו והצביע ליהדות התורה, כיוון שהוא חשב שש"ס לא חרדית מספיק. ובצד המסורתי שלה הלכו לליכוד ולעוצמה יהודית, כיוון שהוא חשב שש"ס היא חרדית מדי בשבילו בגלל סוגיית הגיוס", מסביר סודרי.

להערכתו, כ-40 אלף קולות חרדיים עברו ליהדות התורה, בעוד כ-70 אלף קולות מסורתיים עברו לליכוד ולעוצמה יהודית. מדובר בהערכה של סודרי לגבי תנועת המצביעים, ולא בנתון שניתן לקבוע ישירות מתוצאות הבחירות.

גם ד"ר מלאך מזהה את סוגיית הגיוס כנקודת השבר המרכזית. "חוק הגיוס, כמו שהוא קרע את החברה הישראלית בשנים האחרונות, הוא קרע גם את ש"ס כמפלגה ואת מצביעי ש"ס", הוא אומר. "הקהל המסורתי של ש"ס, זה קהל ששולח את הילדים שלו לצבא. לנסות לחמוק מהדבר הזה, זה לא נתפס".

לפי הנתונים שמציג מלאך, ש"ס איבדה בערי הפריפריה כ-40% ממשקלה היחסי לעומת בחירות 2022, ובערי המרכז והערים המעורבות נרשמה ירידה של קרוב ל-37%. אפילו במעוזים החרדיים, שנחשבו לבסיס התמיכה היציב ביותר שלה, נרשמה ירידה של כ-22%. לדבריו, גם היעדר תמיכה מפורשת מצד רבנים שמרנים בציבור הספרדי, ובהם הרב משה צדקה, תרם להיחלשות המפלגה בקרב מצביעיה החרדים.

המסורתיים מצאו חלופה?

אחת השאלות המרכזיות שעולות מהתוצאות היא לאן פנו הבוחרים המסורתיים שהתרחקו מש"ס. מלאך סבור כי חלקם מצאו מענה פוליטי בעוצמה יהודית, במיוחד לאחר שאיתמר בן גביר התמודד בנפרד מהציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'.

"עוצמה יהודית נותנת מענה, והעובדה שהם רצו עכשיו בצורה נפרדת אפילו מחזקת את זה בנתונים. עוצמה יהודית היא מפלגה מאוד מסורתית, יהודית, והיא בהחלט נותנת מענה, מענה שהוא מקביל למענה שש"ס נתנה", מסביר מלאך.

סודרי מתאר את הקושי מזווית אישית יותר. "אתה לא יכול לבוא לבוחר הש"סניקי, המסורתי, שהילדים שלו משרתים בצבא, לזרוק אמירות נגד גיוס לצה"ל בערב, ובבוקר לבקש ממנו: 'תצביע לש"ס'. זה לא עובד".

כמי שמזוהה עם התנועה במשך שנים וכאב ללוחמים, הוא מודה שגם עבורו ההצבעה הפעם הייתה מורכבת. "להצביע ש"ס הפעם היה קשה לי כקריעת ים סוף, אבל כשהגעתי לקלפי בלעתי 'קציצות אבוחצירא', דמיינתי בראש את הרב עובדיה יוסף, והכנסתי פתק של ש"ס". אלא שלדבריו, בניגוד אליו, מצביעים מסורתיים רבים בחרו הפעם במפלגות אחרות.

ממפלגה עממית לחרדית

כדי להבין את עומק המשבר, צריך לחזור להקמת ש"ס ב-1984. המפלגה צמחה מתוך הרצון להעניק ייצוג פוליטי לציבור החרדי-ספרדי, שחש מופלה במוסדות החרדיים האשכנזיים. בהנהגתו הרוחנית של הרב עובדיה יוסף היא הפכה בהדרגה להרבה יותר ממפלגה מגזרית: סיסמתה, "להחזיר עטרה ליושנה", משכה אליה גם מצביעים מסורתיים, שלא בהכרח קיימו אורח חיים חרדי, אך ראו בה בית פוליטי לזהותם המזרחית והיהודית.

סודרי מתעקש כי ש"ס מעולם לא נועדה להיות מפלגה חרדית במובן המצומצם. "היא הוקמה כמפלגה אמונית", הוא מסביר. "ש"ס בסופו של דבר היא תנועת החזרה בתשובה הגדולה ביותר בארץ. היא הוקמה כדי לקרב אותם בחזרה".

אלא שלדבריו, דווקא ההצלחה של התנועה לקרב ציבור מסורתי לאורח חיים חרדי יצרה לאורך השנים שינוי בהרכב בוחריה ובדמותה הפוליטית. "מי שהיה מסורתי אז, היום הוא בעצמו כבר חרדי, והילדים שלו חרדים - המעגל החרדי הפנימי שלה התרחב".

השינוי הזה בא לידי ביטוי גם בנציגי המפלגה. לדברי סודרי, הדמויות העממיות שאפיינו את ש"ס בעבר הוחלפו בהדרגה בנציגים המזוהים יותר עם עולם הישיבות. "הנציגים היותר אותנטיים של ש"ס של פעם הוחלפו בנציגים הרבה יותר בני תורה, חרדים ספרדים", הוא אומר.

כעת ניצבת ש"ס בפני דילמה שהלכה והחריפה לאורך השנים: האם עליה להיות מפלגה חרדית הפונה גם למסורתיים, או תנועה דתית רחבה שמעניקה מקום שווה לשני הציבורים? תוצאות הבחירות מעידות כי הניסיון להמשיך ולפנות לשניהם במקביל נעשה מורכב יותר.

דרעי יצליח לשקם?

למרות המפלה, סודרי אינו ממהר להספיד את ש"ס. לדבריו, למפלגה עדיין יש שורשים עמוקים בציבור הספרדי, רשת מוסדות חינוך, פעילות קהילתית ענפה ונוכחות משמעותית בבתי הכנסת. הוא רואה בעזיבת המצביעים המסורתיים מעין "חניה בחוץ", מצב זמני שניתן לשנות באמצעות חזרה לזהות המקורית של התנועה.

>>בש"ס בוחנים בחירת יורש לדרעי - אלו המועמדים<<

לדבריו, מי שמסוגל להוביל את השינוי הוא יו"ר המפלגה אריה דרעי, שלטענתו נותר הדמות המרכזית היחידה שמסוגלת לתמרן בין חצרות הרבנים, לאחד את המחנות ולהשיב את המצביעים שאבדו. "היחיד שיכול לשקם אותה ויודע איך להחזיר אותה חזרה לתקופת הזוהר שלה, זה אריה דרעי", הוא אומר.

מלאך מציג תמונה מורכבת יותר. לדבריו, תוצאות הבחירות פגעו גם במעמדו של דרעי, שהפך לאורך השנים למזוהה כמעט לחלוטין עם התנועה. "אריה דרעי עצמו ספג מכה; אריה דרעי זה ש"ס, וש"ס זה אריה דרעי", הוא אומר.

להערכתו, ככל שמעורבותו של דרעי בהנהגת המפלגה תפחת, כך עלולה להיחלש גם יכולתה לשמור על כוחה הפוליטי. במקביל, הוא מצביע על דילמה נוספת: התקרבות ליהדות התורה עשויה לחזק את מעמדה של ש"ס במחנה החרדי, אך להרחיק עוד יותר את המצביעים המסורתיים. מנגד, ניסיון לפנות מחדש לקהל הרחב עלול להעמיק את המתיחות עם הבסיס החרדי שלה. "כרגע נראה שזה לא הולך ביחד", מסכם מלאך.

יותר מארבעה עשורים לאחר הקמתה, ש"ס עדיין מחזיקה בתשתית פוליטית וקהילתית משמעותית, אך הבחירות האחרונות המחישו את הקושי שלה לשמר את הברית ההיסטורית בין חרדים למסורתיים. השאלה שעומדת כעת בפני הנהגתה אינה רק כיצד להשיב את המנדטים שאבדו, אלא איזה ציבור היא מבקשת לייצג בשנים הבאות.