בזה אחר זה יגיעו נציגי 11 המפלגות שצלחו את אחוז החסימה להתייעצויות בבית הנשיא. הם יתבקשו להצהיר על מי הם ממליצים להטיל את מלאכת המרכבה. מקורבי נשיא המדינה, יצחק הרצוג, הבהירו שמי שישיג 61 ממליצים יקבל ראשון את המנדט להרכיב ממשלה. משמע – לנשיא אין אפשרות "להנדס" את הדברים. לא מי שמפלגתו גדולה יותר יזכה בכבוד, שכרגע נראה מפוקפק ומסובך, אלא מי שיש לו יותר ממליצים. ככה פשוט.
במידה שראשי מפלגות גוש השינוי יפסיקו עם המשחק שניהלו בקמפיין – "אני צריך להיות ראש הממשלה" – הם ימליצו על איזנקוט. 19 נציגי המפלגות הערביות כבר הודיעו שהם רתומים להפסקת שלטונו של נתניהו. ייתכן שנציגי בל"ד יימנעו כחלק מהתבדלותם. המשמעות היא 65-67 ממליצים לאיזנקוט.
מרגע שיוטל עליו המנדט, יחל השעון לתקתק 28 ימים. יאיר לפיד פרסם פוסט שבו אמר שזו שעתם של מתקני שעונים. דימוי יפה. כי לא מדובר בפטיש חמישה קילו, אלא במלאכה עדינה ומורכבת שמחייבת הקשבה והתחשבות מרביים. לא כיפופי ידיים, אלא כפפות של משי על אגרוף פלדה. ובעיקר: יכולת תמרון בשטח צפוף במיוחד וחשיבה מחוץ לקופסה. וכן, חלק מהשחקנים יצטרכו לעמוד זקוף מול הבוחרים שלהם ולומר: "אנחנו נאלצים לסגת מחלק מההבטחות שהבטחנו. המטרה, במקרה הזה, מקדשת את האמצעים".
שילוב החרדים או פנייה לרע"ם
זה לא יהיה קל, אבל לא בלתי אפשרי. גוש השינוי מונה 48 מנדטים. הם זקוקים ל-13 חברי כנסת כדי להגיע למספר המיוחל – 61. מרגע שהמספר הזה מהבהב על המסך, כל השאר מסתדר. הם לא צריכים לחפש רחוק מדי: יהדות התורה עם 7 מנדטים, ביחד עם 6 המנדטים של ש"ס, משלימים לגוש השינוי ל-61. יהדות התורה כבר אמרה שהיא לא בכיס של נתניהו ופנויה להובלה. ש"ס פחות. אבל לאור העובדה שדרעי, בהתרפסותו מול נתניהו, הקריס את ש"ס שאיבדה כמעט מחצית מגודלה – יש מצב שחכמי התורה יידעו באיזה צד מרוחה החמאה. הם מבינים שלנתניהו אין מספיק אצבעות להקים ממשלה.
אז נכון, הם ייאלצו לרכך את חוק הגיוס ולמצוא דרכים יצירתיות שבהן גם יתגייסו וגם ילמדו תורה. לא פשוט, אבל לא בלתי אפשרי. כולם יאכלו הרבה צפרדעים.
לאחר שיגיעו ל-61, טוב יעשו אם יפנו לליכוד להצטרף לממשלת אחדות. בלי רוטציה ובלי ממשלה פריטטית. להצטרף, כמו כל מפלגה אחרת, על בסיס קווי היסוד. במקרה הזה, אגב, נתניהו לא יוכל אפילו לכהן כשר, ואין מצב שמישהו ישנה עבורו את החוק.
במקרה שהליכוד ידחה את ההצעה, הדרך תהיה סלולה להושיט יד לרע"ם ולצרף אותה לקואליציה. הציבור הערבי הכפיל את כוחה, לאחר שראשיה הצהירו על נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובמקום השני הוצב ניצב בדימוס יואב סגלוביץ'. הם הצביעו בהמוניהם, מה שמאשש את רצונם להיות חלק מהחברה הישראלית.
מילה לסיום – לאורך הקמפיין אמר נתניהו שהוא יקים ממשלה רחבה. הוא יכול היה לקנות את יומו בנאום הניצחון שלו, אם היה מושיט יד לצד השני ומציע ללכת ביחד לממשלת אחדות. אבל הוא לא התעלה לגודל הרגע ואמר שיקים ממשלה ימנית לאומית. ובשפה שהוא אוהב – BIG MISTAKE.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו