המסע ל"עלה בידי" המיוחל: הדרך להכרעה בבחירות - אם בכלל

כבר ב-22 בלילה, עם קבלת התוצאות של מדגם הבחירות, ראשי המפלגות צפויים להתקשר אחד לשני ולתכנן את המהלכים הבאים לקראת הקמת ממשלה חדשה.

אבל בדרך עומדים בפניהם עוד לא מעט מכשולים, הליכים בירוקרטיים ובעיקר הרבה שיחות משא ומתן - עד לרגע המיוחל בו ישביעו ממשלה חדשה. אז מה התהליך מהרגע שאנחנו הולכים לקלפי - ועד שממשלה חדשה תושבע? יממה לפני פתיחת הקלפיות, ״היום״ מסביר איך עושים ממשלה בישראל.

ספירת התוצאות

המדגמים שיפורסמו ב-22:00 אמנם ייתנו אינדיקציה ראשונית לתוצאות הבחירות - אבל לתוצאות האמת יקח עוד זמן. לילה ארוך, כמאמר הקלישאה, צפוי לפנינו.

בסיומו, בשעות הבוקר המוקדמות, תתגבש כבר תמונת מצב פחות או יותר ברורה. עם זאת, כיוון שלא מעט מפלגות, ובראשן ״עמך ישראל״ של עופר וינטר ו״המילואימניקים-הכלכלית״ של הנדל-זליכה, נמצאות על סף אחוז החסימה - ייתכן שעוד כיממה נוספת תחלוף עד שנקבל תוצאות (כמעט) סופיות מבחינת חלוקת המנדטים.

בתוך שמונה ימים מיום הבחירות התוצאות הרשמיות יוגשו לנשיא המדינה, ויחל רשמית שלב ההתייעצויות. כאמור, ככל הנראה כבר תוך יומיים לכל היותר מיום הבחירות נדע פחות או יותר את חלוקת המנדטים בכנסת ה-26, והמשא ומתן הקואליציוני יתחיל כבר אז.

שלב ההמלצות

אחרי פרסום התוצאות, הנשיא הרצוג ייפגש עם נציגי כל הסיעות שייבחרו לכנסת - ויתייעץ עמם על ההחלטה למי להעניק את המנדט להקמת הממשלה. כל סיעה יכולה להמליץ על מועמד אחד שלדעתה צריך להרכיב את הממשלה, ולנשיא שמורה הסמכות להחליט למי להעניק את המנדט.

אין שום כלל באשר לבחירה של הנשיא למי להעניק את המנדט - החוק אומר שחבר הכנסת שיסכים לכך יקבל את המנדט להרכבת הממשלה מהרצוג, ולו יש את שיקול הדעת על מי להטיל את התפקיד. כמעט בכל מערכות בחירות הקודמות - לא היה ספק מי יקבל את המנדט: הראשון שיזכה ל-61 ממליצים.

אבל הפעם, כשנראה שאף גוש לא ישיג 61 מנדטים, הנשיא יצטרך להחליט למי לדעתו יש את הסיכויים הטובים ביותר להרכיב ממשלה - או לחילופין, ממשלת אחדות. הרצוג אמר ש״יעשה הכל כדי שלא יהיו בחירות חוזרות״, ובגוש השינוי מאשימים שהוא ינסה לכפות אחדות עם נתניהו במקום ממשלת מיעוט של גוש השינוי.

במקביל, ליברמן מאיים שלא ימליץ על אף מועמד מלבדו להרכבת הממשלה, ובנט גם הוא לא התחייב שימליץ על איזנקוט, במידה וזה יעמוד בראשות המפלגה הגדולה. כך או כך, תוך שבוע מיום פרסום הבחירות - כלומר עד ה-11 בנובמבר, הרצוג יטיל את המנדט על אחד מהמועמדים.

המשא ומתן הקואליציוני

המועמד שיקבל את המנדט יחל בשלב זה בהרכבת הממשלה. על פי החוק, אין חובה שהוא עצמו יעמוד בראשות הממשלה החדשה - אלא הוא רק מוסמך להרכיב אותה ולהביא אותה לאישור הכנסת. כך בעבר הרכיבו פנחס רוזן ולוי אשכול עבור דוד בן גוריון ממשלה, וכך גם עשה יאיר לפיד בהקמת ממשלת השינוי - אם כי הוא עמד בהמשך בראשותה ברוטציה עם בנט.

המועמד שיקבל את המנדט, ככל הנראה אחד מראשי המפלגות הגדולות - נתניהו, איזנקוט, או בנט - יתחיל לנהל באמצעות נציגיו משא ומתן קואליציוני עם השותפות הרלוונטיות. יובטחו תפקידים, מינויים ותקציבים במסגרת פעילות הממשלה, ויגובשו קווי יסוד.

אם אחד המועמדים יצליח להרכיב ממשלה - הוא יודיע לנשיא על כך, ויאמר ש״עלה בידו״. לרשותו יעמדו 28 ימים, תקופה שהנשיא יוכל להאריך ב-14 ימים נוספים. ומה קורה אם המועמד נכשל בכך?

החזרת המנדט

אם המועמד לא מצליח להרכיב ממשלה, ולגבש רוב שיאשר אותה בכנסת - המנדט יחזור בתום תקופת הזמן שהוקצתה לו לנשיא, או שהמועמד יעשה זאת בעצמו לפני תום תקופת המנדט. בשלב זה, יתקיים סבב התייעצויות נוסף עם הנשיא - וחבר כנסת נוסף יקבל את המנדט, הפעם לתקופה של 28 יום.

אם גם הוא לא יצליח להרכיב את הממשלה - ישראל לא תלך מיד לבחירות חוזרות, אלא תתחיל תקופה של 21 יום, בה יוכל כל אחד מחברי הכנסת לקבל את המנדט לשבועיים - במידה ויגבש סביבו רוב של 61 חברי כנסת שיחתמו על מועמדותו ויגישו אותה לנשיא.

גם לכך יש תקדים היסטורי - כך נתניהו הקים את ממשלת האחדות עם גנץ ב-2020. ומה קורה אם אחרי כל הענקות המנדטים הללו אף אחד לא מצליח להקים ממשלה? ישראל תלך לבחירות חוזרות, בתוך 90 ימים מהכישלון הסופי להרכיב ממשלה - והממשלה הנוכחית תמשיך לכהן כממשלת מעבר.

חשוב לציין שהכנסת יכולה לפזר את עצמה עוד לפני תום תקופת המנדט, כפי שקרה בשני סבבי הבחירות ב-2019. ומה אם תרחיש האימים של בחירות חוזרות לא יתממש - ואחד המועמדים יצליח להרכיב ממשלה? הוא יודיע לנשיא שעלה בידו - והממשלה תובא לאישור הכנסת.

הצבעת אמון והקמת ממשלה חדשה

אם מועמד יצליח להרכיב ממשלה - הוא יביא אותה על הרכבה המלא לאישור הכנסת. לפני ההצבעה, ההסכמים הקואליציוניים עליהם חתם עם השותפות לממשלה ולקואליציה יונחו על שולחן הכנסת.

מדובר במסמך לא מחייב, ואין ממשלה שלא מפרה בגסות את ההסכמים הקואליציוניים לאורך כהונתה, כפי שקרה גם בזו הנוכחית. בתוך שבוע מההודעה של ראש הממשלה המיועד כי ״עלה בידו״, הכנסת תצביע על הבעת אמון, או אי אמון, בממשלה החדשה.

לא נדרש רוב של 61 חברי כנסת שיתמכו בממשלה, אלא רוב רגיל. זו הסיבה שממשלת מיעוט, בהימנעות של הסיעות הערביות, עומדת על הפרק. אם הכנסת תאשר את הקמת הממשלה החדשה - ראש הממשלה והשרים החדשים ייכנסו מיד לתפקידם, והממשלה תושבע ותחל את כהונתה.