הקמפיין לכנסת ה-26 בעיצומו, והוויכוח מוכר: מי ישב עם מי, מי ימליץ על מי ומי ישרוף קולות. אלא שמאחורי הרעש הפוליטי מסתתרים נתונים שמשפיעים על חיי היומיום של כל אזרח - וכמעט אינם זוכים למקום בנאומים, בשלטי החוצות או במצעי המפלגות.
הרופאים עוזבים
לפי מחקר של פרופ' איתי אטר, פרופ' נתי ברגמן ודורון זמיר מאוניברסיטת תל אביב, 1,369 רופאים עזבו את ישראל לתקופה ממושכת בשנים 2023-2025 - זינוק של 94% לעומת השנים 2013-2015. בשנת 2024 לבדה עזבו 530 רופאים, בעוד שרק 202 חזרו. מאזן ההגירה נטו עמד בשנים 2023-2024 על כ-255 רופאים בשנה, כמעט פי חמישה מהממוצע בעשור שלפני הקורונה.
וזו כבר לא רק יציאה להשתלמות של רופאים צעירים: כחמישית מהעוזבים הם בני 45 ומעלה, לעומת 14% בעשור הקודם. בתחום הכירורגיה עזבו כ-6% מהרופאים, ובתחומי רפואת העיניים, העור והאף-אוזן-גרון עמד שיעור העוזבים על 6.2%.
35 מיליארד בפקק
גודש התנועה עולה למשק כ-35 מיליארד שקלים בשנה. אגרת הגודש, שנדונה במשך שנים במשרדי הממשלה, כמעט אינה נשמעת בקמפיין הבחירות. אף מועמד לא ממהר להציע לנהגים לשלם על הכניסה לתל אביב.
15.7 מיליון תושבים
לפי תוכנית הדיור ל-2050 של המועצה הלאומית לכלכלה, אוכלוסיית ישראל צפויה להגיע לכ-15.7 מיליון תושבים, ויידרשו עד 77 אלף דירות חדשות בשנה. השינוי הדרמטי הוא בהרכב האוכלוסייה שתתגורר בהן: הביקוש לדיור בקרב האוכלוסייה החרדית צפוי לזנק מכ-13,500 לכ-29,200 דירות בשנה, בעוד שהביקוש בקרב האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית צפוי לרדת ב-15%.
האוכלוסייה היהודית ביהודה ושומרון צפויה לגדול ב-128%, האוכלוסייה בדרום ב-88%, ובמחוז תל אביב ב-37% בלבד. מי מתכנן את הכבישים, הרכבות ומקומות העבודה למפת האוכלוסייה העתידית הזאת? בקמפיין הבחירות, השאלה כמעט אינה נשמעת.
כמעט שלוש שנים להליך פלילי
ועדה משותפת של משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט והמשטרה זיהתה 11 צווארי בקבוק בהליך הפלילי. תיק שמגיע לשלב שמיעת הראיות נמשך בממוצע כ-33 חודשים - פרק זמן ממושך במיוחד.
>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
הוויכוח על מערכת המשפט סוער, אבל מתמקד בעיקר בשאלה מי ממנה את השופטים, ולא בשאלה כמה זמן אזרחים נאלצים להמתין להתקדמות ההליכים בעניינם.
342 ימים להעברת מידע
כבר בשנת 2016 החליטה הממשלה שאזרח יידרש למסור לה מידע פעם אחת בלבד, במקום להעביר שוב ושוב את אותם מסמכים בין משרדי הממשלה. אלא שמבקר המדינה מצא כי רק 350 מתוך 3,888 שירותים ממשלתיים, כ-9%, משתמשים בשדרת המידע הממשלתית.
בשנת 2023 נמשך אישור בקשה להעברת מידע בין משרדים בממוצע 342 ימים - כמעט פי שישה מהיעד שנקבע.
במהלך המלחמה התחדדה הבעיה: 240 אלף בקשות לרישיון נשק המתינו לבדיקה, עד שבאפריל 2024 הוקם ממשק מקוון בין צה"ל למשרד לביטחון לאומי.
פחות כסף, פחות מיטות
ההוצאה הלאומית על בריאות עמדה בשנת 2024 על 7.3% מהתמ"ג, שהם כ-146 מיליארד שקלים - שיעור נמוך משמעותית מזה של גרמניה, שבה ההוצאה על בריאות עומדת על 12.3% מהתמ"ג.
בישראל יש 2.1 מיטות אשפוז כלליות לכל 1,000 תושבים, פחות מהממוצע במדינות המפותחות. למרות הנתונים, סוגיית ההשקעה במערכת הבריאות כמעט אינה תופסת מקום מרכזי בקמפיין הבחירות.
מה שבאמת יכריע
לאף אחד מהנושאים האלה אין צבע פוליטי מובהק. רופא שעוזב לבוסטון לא שואל למי הצבעת, ופקק באיילון לא עושה הנחות לאף מחנה. אולי בדיוק בגלל זה הם לא הופכים לסיסמאות בחירות. אבל הממשלה הבאה, יהיה הרכבה אשר יהיה, תימדד בעיקר ביכולתה להתמודד איתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו