מי יקבל איזה משרד? עוד לפני פתיחת הקלפיות - הקרב על התיקים החל

הקלפיות ייפתחו רק ביום שלישי, אבל חלוקת התיקים כבר החלה, לפחות על הנייר. לאורך הקמפיין סימנו ראשי המפלגות ומספרי 2 ברשימותיהן, לעיתים במפורש ולעיתים ברמז עבה, את הכיסאות שבהם הם מעוניינים סביב שולחן הממשלה הבאה. כשמרכזים את ההצהרות לפי משרדים, מתברר כי על חלק מהתיקים הבכירים מתמודדים כבר שלושה מועמדים ויותר, וכי חלק מהדרישות סותרות זו את זו, אפילו בתוך אותו גוש פוליטי.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

ראשות הממשלה

ארבעה מועמדים מציגים את עצמם כמועמדים לראשות הממשלה: בנימין נתניהו מהליכוד, גדי איזנקוט מישר!, נפתלי בנט מביחד ואביגדור ליברמן, שהוצג בכנס ישראל ביתנו כ"ראש הממשלה הבא". בנט לא ויתר על שאיפתו לתפקיד, אך התחייב לכבד את ההכרעה אם איזנקוט או ליברמן יובילו את הגוש.

תיק הביטחון

משרד הביטחון הוא המבוקש ביותר בקמפיין הנוכחי. איתמר בן גביר הודיע כי ידרוש את התיק לעצמו, וגם משה פייגלין, מספר 2 ברשימת הציונות הדתית-זהות, הצהיר כי בכוונתו לדרוש את התפקיד.

יאיר גולן העריך כי אם הדמוקרטים יגיעו ל-15 מנדטים, הוא יכהן כשר הביטחון. מנגד, נתניהו התחייב כי שר הביטחון הבא יגיע משורות הליכוד. איזנקוט לא נקב בשם המועמד המועדף עליו, אך הבהיר מי לא יקבל את התפקיד בממשלה בראשותו. על עופר וינטר אמר כי "לא יכהן כשר ביטחון בממשלתי", ואילו על גולן אמר שיש אנשים מנוסים ממנו.

גם תפקיד השר הנוסף במשרד הביטחון, שבו מכהן כיום בצלאל סמוטריץ', הפך לקלף במערכת הבחירות. סמוטריץ' הציע את התפקיד לווינטר בתמורה לפרישתו מהמרוץ, אך במפלגת עמך ישראל השיבו כי הם "לא כאן בשביל כיסא". איזנקוט, מצידו, הודיע כי בכוונתו לבטל את התפקיד.

תיק האוצר

בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי הוא מעוניין להמשיך בתפקיד שר האוצר. אלי כהן, שזכה במקום הראשון בפריימריז של הליכוד, הודיע כי בכוונתו לדרוש את התיק, והסביר כי לאחר שכבר כיהן כשר החוץ, דווקא משרד האוצר מעניין אותו.

פרופ' ירון זליכה, מספר 2 ברשימת המילואימניקים והכלכלית, הציב את קבלת התיק כתנאי לכניסה לממשלה. לדבריו, הוא יצטרף רק לממשלה ציונית ש"תיתן בידיי את תיק האוצר".

המשרד לביטחון לאומי

נתניהו הבהיר בכנס בעכו כי גם המשרד לביטחון לאומי יישאר בידי הליכוד, בתשובה ישירה לעוצמה יהודית, שסימנה את יצחק וסרלאוף כמועמדה לתפקיד. לבן גביר עצמו הבטיח נתניהו כי "הוא יהיה שר בכיר אצלנו", אך הבהיר שלא יקבל את תיק הביטחון או את תיק הביטחון הלאומי.

בגוש הנגדי, יועז הנדל הצהיר כי "אני רוצה להיות השר לביטחון לאומי", וגם הדמוקרטים כללו את המשרד ברשימת התיקים שידרשו. בנט אמר בימים האחרונים כי גולן יכול לכהן כשר לביטחון פנים.

ברע"מ, לעומת זאת, לא דורשים את התיק עבור יואב סגלוביץ', מספר 2 ברשימה, שכן הוא מסתמן כמועמד לתפקיד פרויקטור למאבק בפשיעה.

תיק המשפטים

עוצמה יהודית סימנה לתפקיד שרת המשפטים את טלי גוטליב, מספר 2 ברשימה. בצד השני של המפה הפוליטית, יאיר גולן הודיע כי הדמוקרטים ידרשו את תיק המשפטים עבור אפרת רייטן, כחלק מדרישתם לקבל את "תיקי ביצור הדמוקרטיה".

גם שמותיהם של מתן כהנא וחילי טרופר מסיעת ישר! עלו כמועמדים אפשריים לתפקיד.

תיק החוץ

את תיק החוץ סימן לעצמו יאיר לפיד, מספר 2 ברשימת ביחד, שכבר כיהן בתפקיד בממשלת השינוי. "אני מעוניין בתפקיד שר החוץ", הצהיר לפיד, והסביר כי יש צורך בשיקום יחסי החוץ של ישראל.

תיק החינוך

נעמה לזימי, מספר 2 ברשימת הדמוקרטים, הכריזה כי תהיה שרת החינוך הבאה, וגם גולן כלל את המשרד ברשימת הדרישות של מפלגתו.

בציונות הדתית, לפי פרסום "היום", סימנו את התיק עבור אורית סטרוק, אך במפלגה הכחישו את הדברים וטענו כי "לא היה ולא נברא".

למשה פייגלין, לעומת זאת, יש תוכנית אחרת לגמרי: לדבריו, הוא היה מעדיף לסגור את משרד החינוך.

תקשורת, הסברה ומשרדים חדשים

הדמוקרטים סימנו גם את משרד התקשורת כאחד התיקים שידרשו. יוסף חדאד, מספר 2 ברשימת עמך ישראל בראשות וינטר, הצהיר כי הוא מעוניין לכהן כשר ההסברה ולהיות חבר בקבינט.

בליכוד, נתניהו הבטיח לאורן דוברונסקי, המשוריין הראשון שלו ברשימה, כי ימונה לשר שיעסוק בתחום הבינה המלאכותית.

גם מפלגת אח"י, שפרשה מהמרוץ, קיבלה הבטחה לתפקיד: סגן שר במשרד ראש הממשלה מטעמה, או מינוי של גורם ש"יקדם את העקרונות המשותפים".

כמה שרים יהיו בממשלה הבאה?

בשנים 2013 ו-2021 הפך יאיר לפיד את צמצום מספר השרים לדגל פוליטי, והתחייב לממשלה שתכלול 18-19 שרים לכל היותר. אלא שהממשלה היוצאת הגיעה בשיאה ל-39 שרים.

בקמפיין הנוכחי, ההבטחות לצמצום מתמקדות בעיקר במספר המשרדים ובמבנה הממשלה. ליברמן מבטיח לסגור משרדים מיותרים, לבטל כספים קואליציוניים ולאחד את הממונה על השכר עם נציבות שירות המדינה.

פייגלין מבקש ללכת רחוק עוד יותר: לצד משרד החינוך, הוא מעוניין לסגור גם את משרדי התרבות, הגנת הסביבה, החקלאות והכלכלה. איזנקוט, מצידו, התחייב לבטל את תפקיד השר הנוסף במשרד הביטחון. נתניהו, לעומתם, מדבר על הקמת ממשלה "רחבה".

ביום רביעי בבוקר יתחיל המשא ומתן האמיתי. אז יתברר כמה מההבטחות ומהדרישות שהושמעו לאורך הקמפיין ישרדו את המפגש עם תוצאות האמת.