במקום למנוע סנקציות, הוא מכין את ישראל לחיות תחתיהן: החזון המסוכן של נתניהו

בנימין נתניהו הנחית אתמול (שישי) בריאיון לערוץ 10 שתי מכות על ישראל. האחת, קשה. השנייה - אנושה.

המכה הראשונה, הקשה, היא הודעתו כי הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל "נגמר". מדובר בסיוע שישראל מקבלת כחלק מהסכם השלום עם מצרים. בעשור האחרון הוא הסתכם ב-38 מיליארד דולר (לא כולל תוספות), ששימשו לרכש אמל"ח מתקדם - בעיקר לחיל האוויר.

הסכם הסיוע הנוכחי מסתיים ב-2028. בארצות הברית אמנם מתנהל דיון ער סביבו, אבל טרם התקבלה החלטה להפסיקו. יתרה מזאת, נתניהו טוען שצריך לנצל את השנתיים האחרונות של הנשיא טראמפ בבית הלבן לטובת מהלכים צבאיים, ויכול לעשות זאת גם להארכת ההסכם באופן מלא או חלקי. במקום זאת הוא בוחר לוותר - על דעתו האישית בלבד, מבלי שהתקבלה על כך החלטת קבינט וממשלה וגם מבלי שישראל נערכה לכך.

הסיוע הביטחוני האמריקני אינו נאמד רק בכסף (וזה כסף גדול). הוא מאפשר, בראש ובראשונה, נגישות לשפיץ של תעשיית האמל"ח והטכנולוגיה העולמית. זה מתבטא בקדימות לרכישת מערכות ובאינטימיות בין התעשיות הביטחוניות והממסד הביטחוני בשתי המדינות. ביטול הסיוע עלול לפגוע בכל אלה ולהפוך את ישראל ל"עוד מדינה". השלב הבא עלול להיות גם פגיעה ביתרון האיכותי של ישראל על פני אויביה ושכניה במרחב, שתסכן את ביטחונה.

כלכלה עוקפת

המכה השנייה, האנושה, היא דבריו של נתניהו כי צריך להיערך ל"סנקציות בנקאיות" עם "כלכלה עוקפת". משמעות הדברים היא הודעה והודאה כי ישראל בדרכה להפוך להיות איראן או רוסיה. אלא שבשונה משתי אלה, שמחזיקות במשאבי טבע ניכרים (ולמרות זאת מתקשות להתקיים), לישראל אין דרך לשרוד לבדה: היא זקוקה לכלכלה פתוחה לעולם, שנשענת על מסחר ובנקאות פתוחים ונטולי גבולות ומגבלות.

אף חברה זרה ואף קרן הון סיכון לא תרצה, וגם לא תוכל, להשקיע בישראל תחת סנקציות בינלאומיות. אמירתו של נתניהו על ארנקים דיגיטליים מביכה בבורותה; לא רק שזה בלתי אפשרי, אלא שזה גם לא ישים: מישהו רואה מצב שזארה מעבירה כספים אל הסניפים שלה בישראל ומהם בבלוקצ'יין? מישהו רואה מצב שגוגל רוכשת חברת טכנולוגיה ישראלית ומעבירה את התמורה בארנק דיגיטלי? מישהו בעולם יאפשר מעקף כזה? איזו חברה תסכים לקחת סיכון לעתידה רק בשביל לסחור עם ישראל?

ואפשר להמשיך: איך בדיוק תתקיים המערכת הבנקאית הישראלית כשתנותק מהמערכות העולמיות? הרי זה מה שהביא בסופו של דבר לקריסתה של דרום אפריקה. המשמעות תהיה בריחה מהירה של הון אנושי וכספי וקריסה מהירה של עסקים. חברות זרות לא יאפשרו יצוא לישראל - לא כלי רכב, לא מוצרי צריכה וגם לא מזון - וישראל תידרש לספק בעצמה את כל צרכיה. המשק יידרדר למיתון עמוק, לאינפלציה חסרת תקדים ולעוני רחב היקף שהכלכלה הישראלית לא תוכל לשאת בו.

בלי נשק מתקדם

תחת הסנקציות האלה תנותק ישראל גם מהיכולת לרכוש נשק מתקדם בעולם, כולל בארצות הברית. היא תידרש לממן בעצמה את צרכיה וגם לפתח אותם. אין לישראל כיום יכולת או ידע - ובוודאי שלא תקציב - לפתח ולהצטייד במטוסי קרב מתקדמים, וגם לא בצוללות ובאמל"ח מתקדם אחר. המשמעות תהיה פגיעה אנושה לא רק בכלכלה, אלא גם בביטחון: זה יקטין את העניין של מדינות מתונות להגיע עם ישראל להסכמים ויגביר את הפיתוי של אויביה לתקוף אותה כדי להכריעה.

ולכן, בדבריו המסוכנים, נתניהו לא הבטיח לישראל ספרטה: הוא הבטיח לה סכנה קיומית. זה חמור ומטריד יותר מכל נושא אחר שעלה בקמפיין, דווקא משום שנתניהו רואה בכך אפשרות ריאלית. במקום לחפש דרכים לעצור את התהליך, הוא מאיץ אותו: ע"ע ההרכב הקיצוני של ממשלתו, שנתניהו מתחייב לשמר אם ינצח בבחירות - מתכון ודאי להעצמת הסנקציות על ישראל ולהאצתן.

ישראל ידעה להתקיים עם ומול העולם במשך שמונה עשורים, ולתמרן בהצלחה בין שלל אתגרים ומוקשים. אין לה יכולת (וגם לא סיבה) להתקיים לבדה בעתיד. נתניהו התגאה בכך שעד שהגיע לראשות הממשלה היו בישראל רק תפוזים; החזון שהציג שלשום משמעותו שישראל תחזור תחתיו לתקופת האבן.