נתניהו מכין אותנו לסופר ספרטה - אבל במערכת לא מכירים תכנית כזו

הראיון שהעניק אתמול (שישי) ראש הממשלה בנימין נתניהו לערוץ 10 תפס את המערכת הכלכלית לא מוכנה. אף אחד לא מכיר תוכנית לעקיפה של סנקציות בינלאומיות, אף אחד לא עובד על תוכנית כזו, ומעבר לזה – אף אחד לא ערוך לסנקציות בסדר גודל כזה.

אולם, רק השבוע היה מי שהתריע, בדרכו שלו ובשפה מכובסת, כשעיניהם החדות של מספר כתבים הצליחו לקלוט את המסר. בינתיים, כולם מחכים ומקווים שאולי מדובר רק בהפחדות של מערכת בחירות.

נסביר את הדברים: נתניהו אמר באותו ראיון שני דברים שהכו בתדהמה את המערכת הכלכלית. הדבר הראשון היה הצורך להיערך לספק את כל צורכי הביטחון של ישראל ללא ארצות הברית וללא העולם; הדבר השני היה אזהרה שאנחנו בדרך לסנקציות כאלה שיחייבו אותנו לפעול בדרכים "יצירתיות" כדי לעקוף אותן.

נתחיל מהאזהרה הראשונה על ניתוק התלות מהעולם במישור הביטחוני. הנושא הזה אומנם נמצא כבר על סדר היום של מערכת הביטחון ושל משרד האוצר, אך ברור שלא ניתן באמת להתנתק מהעולם. גם ההנחיה להיערך לתקציב הצטיידות של 400 מיליארד שקל למשך עשור אינה ריאלית, ובלתי אפשרי ליישם אותה מבלי לרסק את המערכות האזרחיות ולשאוב מהן כל תקציב שיאפשר כאן חיים אזרחיים סבירים. כבר עכשיו אנו מדברים על תקציב ביטחון שנע סביב 200 מיליארד שקל בשנה, ובאוצר לא מוצאים פתרונות מהיכן להביא את הכסף הזה.

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

במהלך הראיון השמיע נתניהו שתי אמירות מרכזיות שתפסו את בכירי המשק לא מוכנים. ראשית, הוא התייחס לצורך להיערך לספק את כל צורכי הביטחון של ישראל באופן עצמאי, ללא תלות בארצות הברית ובעולם. שנית, הוא העריך כי ישראל נמצאת בדרך לסנקציות בינלאומיות, מה שיחייב את המדינה לפעול בדרכים "יצירתיות", דוגמת מטבעות דיגיטליים, כדי לעקוף אותן ולהקים מערכי שינוע כספים חלופיים.

>>נתניהו הודה: ישראל עשויה להיות מנותקת מהכלכלה העולמית

>>קריפטו? נתניהו מבטיח לישראלים חיים אומללים כמו באיראן

מועדון מפוקפק ופנסיות בסכנה

האזהרה השנייה הייתה קריטית לא פחות. ישראל, לשיטתו של נתניהו, צריכה להיערך לסנקציות, ולכן הוא הורה לפעול להקמת מערכי שינוע כספים מישראל ואליה באמצעים חלופיים כמו מטבעות דיגיטליים. נעזוב לרגע את המועדון המפוקפק שאנחנו צועדים אליו בעיניים פקוחות – מועדון שבו חברות מדינות כמו רוסיה, איראן וצפון קוריאה. האם זה בכלל אפשרי?

השיח במערכת הכלכלית מאז פורסם אותו ראיון נע בין חוסר אונים ללחץ, בואך מיני-פניקה. מחצית מהחסכונות של כלל הציבור הישראלי נמצאת בחו"ל. אם יוטלו סנקציות כבדות על ישראל, עד כדי הגבלות או חלילה ניתוק ממערכת ה-SWIFT (מערכת העברת הכספים הבינלאומית הלגיטימית), איך בדיוק נגיע למחצית מהפנסיה שלנו? ואם נגיע, כמה נצטרך לשלם ממנה כ"דמי מעבר" לגורמים מפוקפקים? כרגע, אין לאף אחד תשובה. לא בבתי ההשקעות, לא בבנקים, ולא לאף גורם אחר. מיותר לציין שלאף אחד אין תוכנית מסודרת לתרחיש שבו הדבר אכן קורה.

האזהרה המכובסת של בנק ישראל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, וחטיבת המחקר של הבנק פרסמו לפני מספר ימים את התחזיות שלהם לכלכלה הישראלית. איך להגיד את זה בעדינות? בתוך התחזיות הללו הסתתרה אזהרה יוצאת דופן בחריפותה, כזו שמתכתבת היטב עם דבריו של נתניהו. חטיבת המחקר הפרידה לראשונה את תחזית הצמיחה של ישראל לפעילות הכלכלית בתוך גבולות המדינה, ולפעילות הכלכלית של ישראלים מחוץ לישראל.

הישראלים שפועלים בחו"ל (רובם ככולם אנשי הייטק שמעבירים בהדרגה את הפעילות מעבר לים) אמנם משלמים את המסים שלהם בישראל, אך הם לא מעסיקים עובדים כאן, לא סועדים במסעדות המקומיות ולא קונים בהן. עם זאת, הפעילות שלהם נותרה קריטית לכלכלה הישראלית. לשאלת כתבים חדי עין מדוע בנק ישראל מפריד בין שני הנתונים הללו, ענה הנגיד ירון באמירה מכובסת ואופיינית, כשהבהיר שאנחנו רואים שזו מתחילה להיות מגמה, ושזהו אינו "משהו קטן".

שימו לב למספרים שפרסם בנק ישראל רק ביום רביעי האחרון. על פי התחזית, הכלכלה הישראלית תצמח השנה ב-5.6% ובשנת 2027 ב-7.5%. ואולם, בניכוי פעילות הייצור של חברות ישראליות בחו"ל, הצמיחה צפויה להסתכם ב-3.4% בלבד השנה וב-5.1% בשנה הבאה. כלומר, תחזית הצמיחה הכוללת ל-2026 גבוהה בכ-65% מתחזית הצמיחה המקומית, וב-2027 היא גבוהה בכ-47%.

מקור הפער הוא בפעילותן של חברות רב-לאומיות המוכרות מוצרים המיוצרים מחוץ לישראל. היקף פעילות זו גדל במהירות: בשנת 2023 היווה הייצור בחו"ל 1.7% מהתוצר, ב-2025 הגיע ל-3.5%, וברבעון השני של 2026 זינק ל-5.8%. מכיוון שייצור זה אינו מצריך העסקת עובדים מקומיים וחלק ניכר מהרווחים מועבר לבעלי מניות זרים, הוא אינו מתורגם לשיפור בהכנסות משקי הבית. הפער מקרין גם על יחס החוב לתוצר, שיעמוד השנה על 68% כולל הייצור בחו"ל, אך יטפס ל-70% בלעדיו. כך, מזהיר בנק ישראל, המדינה עשויה להציג נתוני צמיחה גבוהים במיוחד, מבלי שהדבר יורגש בכיסם של האזרחים. כך בנק ישראל.