בלי ביבי ובלי איזנקוט: זו הדרך למנוע את הפסד הימין

חמישה ימים לפני הקלפיות מסתמן הפסד ברור לימין. לא למי שמתחפש למחנה הימין כדי לשלוט, אלא לימין הרעיוני, שתפיסת העולם שלו הוכחה סופית ב־7 באוקטובר, שהצליח להתנחל ברוב הלבבות והמפלגות בארץ. דווקא המחנה האדיר הזה עומד לנחול מפלה פוליטית, עוד לפני שהוטל פתק אחד. כי במקום להוביל יחדיו את תפיסת העולם שלו הוא התרסק לרסיסי מפלגות ואינטרסים, מתייצב משני צידי מתרס דמיוני. חלק מהמפלגות וממנהיגי הימין נאחזים במפלגות חרדיות אנטי ציוניות־סרבניות, חלק נאחזים במפלגות שמאל וערבים. אלו כמו אלו מעדיפים את השלטון והכוח על תפיסת העולם שמהווה את יסוד החיים שלנו.

מי שרוצה הוכחה לניצחון האידיאולוגי של הימין, שיבחין באופן שבו גדי איזנקוט והקמפיינרים שלו מסווים את תפיסת העולם האמיתית שלהם. מתפתלים לגבי אמירות של איזנקוט ואנשיו מהעבר בעניין מדינה פלסטינית, הערבים וההתיישבות, מודעים לכך שרוב מכריע בציבור דוחה מכל וכל את תפיסתם האמיתית.

אבל מצביעי ימין רבים שחולקים אותו סט רעיונות, נחושים להצביע למפלגות יריבות שחוברות לצד האידיאולוגי ההפוך. הם מסכימים על הסוגיה הערבית, על ההתיישבות, על השוויון בנטל, על נוסחת החיבור שבין היהדות לנאורות, אבל המסקנות הפוליטיות הפוכות: חלק רואים באנשי הימין - ליברמן, הנדל ובנט את מגש הכסף של האויב. חלק משוכנעים שביבי הוא המן הרשע, וחוץ מלתלות אותו אין לבוא איתו במגע. אלו כמו אלו איבדו את זה.

>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

אכן נתניהו אשם במידה רבה במצב שנקלע אליו הימין האידיאולוגי, והוא מי שהצליח לסכסך ולפצל את מחנה הימין האמיתי. העובדה שליברמן, הנדל ובנט בגוש השני, שאיילת שקד עושה לביתה ושבוגי יעלון ירד מהפסים, נובעת ישירות ממעללי נתניהו, מי שמחץ את צמיחת ההנהגה הטבעית של מחנה הימין בתוך הליכוד ולווייניו. ולו בגלל זה, אם היתה בו טיפת יושרה ואחריות, נתניהו היה פורש לפני שנים.

אבל הוא לא פרש ויש לו תומכים רבים בימין, למרות העובדה שעמדותיו ומעשיו מזגזגים - לא באמת ימין. ולכן, מי ששולל בכל מחיר שיתוף פעולה עם הליכוד בראשותו, מונע את הגשמת אידיאולוגיית הימין. או שהוא מפקיר אותנו לדרכם של איזנקוט, גולן והערבים, או להמשך שלטון הנצלנות והסרבנות החרדית, או לסיבובי בחירות הרסניים נוספים. ונא לא לשכוח שאם נתניהו יקבל שוב את הכוח לבד, הוא ישלם לדונלד טראמפ את מלוא מחיר התמיכה המפוקפקת בו. כפי שכבר הודלף מהבית הלבן, מה שדורש טראמפ הפוך מדרך הימין. לכן רק קואליציה שתובל בדומיננטיות מוחלטת בידי הימין העצמאי, הלא מתרפס, ללא חרדים, תעצור את הסכנה ותחזיר את השפיות למדינה.

אם רוצים למנוע את התרסקות אידיאולוגיית הימין, חייבים להכניס לכנסת כוחות אידיאולוגיים טהורים ועצמאיים. מווינטר ויוסף חדאד ועד הנדל ועינת וילף. מי שיש להם תפיסת עולם נכונה ועצמאית, והם לא כפופים לפקודות ולאינטרסים של ביבי או איזנקוט. מי שיוכלו לחבור ליתר גורמי הימין, משני הצדדים, כדי לצעוד בנתיב הנכון. כן, לחבור גם לליברמן, לאורית סטרוק, לבנט וליריב לוין. כולם נמצאים באותה משבצת אידיאולוגית מהותית, למרות הכל. יחד הם יוכלו למנוע את הפסד הדרך הרעיונית של רוב הציבור.

דווקא בחיזוק מפלגות הימין העצמאיות, הלא מחויבות, טמון המפתח לניצחון הימין. וינטר כבר הוכיח שהוא לא נשמע לנתניהו ולא משרת את האינטרסים שלו. הוא גם הודיע השבוע שלא יסכים לחוק הבלוף של הגיוס החרדי. הנדל, שלא אחוז בשנאת אמוק לאף אחד מראשי הגושים, הבהיר שלא ילך עם הערבים והאנטי־ציונים, ועינת וילף היא בכלל מופת של חשיבה עצמאית ויצירתית.

כדי להגיע לכך צריך לשכוח מהסקרים, שהפכו למחוללי מציאות במקום למשקפים שלה. להימלט ממלכודת גזר דינו של הסוקר, שגורמת לרבים להימלט למפלגות ולמנהיגים מטושטשי אידיאולוגיה ודרך. כידוע, למרות ההתקפות הנבזיות של ביבי ושות', גם בסקרים נמצאים וינטר והנדל על קו אחוז החסימה. ומובן שאם כל מי שתומך בהם יצביע בהתאם, "עמך ישראל" ו"המילואימניקים" ייכנסו לכנסת בגדול. הדרך פשוטה - להצביע אידיאולוגית, לטובים יותר, לעצמאיים יותר. ההצלחה שלהם תעשה טוב גם לנו.

בדרך לאירופה החדשה

בעוד האירופאים מבינים שנפל דבר ומנסים לעכל את התמונות מפריז, מלימוז' וממילאנו, חשוב להבין מה הלאה. לאן הולכת אירופה, לאן צועד היקום האירופי שהמציא את עידן הנאורות. כי ברור שאנחנו רק בתחילת הפרומו. אירופה שאנחנו מכירים היא כבר נחלת העבר.

לא בכדי ההתפוצצות הגדולה מכולן החלה בצרפת, שמגלמת באינטנסיביות מיוחדת את המחלה האירופית והמערבית כולה. כי הקוקטייל הרצחני של קומוניסטים ואסלאמיסטים שעמל על החרבת הרפובליקה, מחובר לבעיות יסוד נוספות - הרבה מעבר להגירה המוסלמית ההתאבדותית ולפרוגרסיביות הממאירה. כי הצרפתים חולים במחלה לאומית קשה - הם לא רוצים לעבוד, לא רוצים להוליד ילדים, לא מוכנים לעשות דבר עבור הכלל והלאום.

כתוצאה מהתנהלות ארוכת שנים, החוב הלאומי הצרפתי ימוטט את המשק והחברה בקרוב, אם לא תבוצע תוכנית הבראה קיצונית במיוחד. לאיחוד האירופי אין יכולת ורצון לחלץ את הכלכלה השנייה בגודלה באירופה, וגם אם כן, חילוץ יותנה בתוכנית צנע שתוציא את בטלני צרפת האלימים, כדרכם, להצית את בנייני הממשל ולעקור את מרצפות הערים.

ומה שנכון בצרפת נכון באותה מידה בבלגיה, באיטליה, באנגליה ובמדינות נוספות. המשבר גדול בהרבה מהיכולת להושיע של עוצרים ליליים והידוק הנחיות המשטרה. ללא צעדי חירום לאומיים שיטפלו ביסודות הנגע, אין לאירופאים תקנה. כך בצרפת, גם אם מארין לה פן תעלה מחר בבוקר לשלטון, היא תידרש למדיניות של דם, יזע ודמעות כדי להציל את האומה: גירוש מאסיבי של מהגרים לא חוקיים, דיכוי נוקשה של האנרכיסטים, העלאת גיל הפנסיה, צנע חמור, ביטול הבטלה הלאומית המסורתית, ריסוק ארגוני העובדים. היא תקבל בתגובה מלחמת אזרחים רבת חזיתות, שלא ברור אם היא מסוגלת לנצח בה. כי לא ידוע אם נותרה בעם הצרפתי די תבונה לסייע למי שמנסה להציל אותו.

מדינות מסוימות כמו בלגיה כנראה אבודות. מנגד, בגרמניה, למשל, רבים מבינים שחייבים לפנות פניית פרסה. אבל דווקא כאשר הרוב השפוי מתחיל לקלוט את נתיב הטעויות, הקיצונים משני הצדדים מתחזקים והממשלה משותקת.

לכן, אם לא יחול שינוי יסודי ודרמטי בבסיס התובנה של החברות האירופיות, נראה התמוטטות וכאוס אפיים. האיחוד האירופי יתפרק ואולי גם חלק מהחברות ומהמדינות עצמן. אל תתפלאו אם נחזור לימי ערי המדינה העצמאיות - שתי מדינות לשני עמים ואולי גם יותר. זה בסדר, יש מספיק מקום בצרפת, בספרד ובמדינות נוספות. אחרי הכל, הם לא הולידו ילדים כל כך הרבה שנים.