בעוד חמישה ימים ייסגרו הקלפיות, ויחד עם גורלן של המפלגות ייקבע גם גורלם של עשרות מיליוני שקלים שאנשי עסקים, יזמי הייטק ופוליטיקאים העמידו לטובתן. לא מדובר בתרומות, אלא בערבויות - כלי שמאפשר לגייס סכומים גדולים בהרבה, ושעלול להפוך להפסד של ממש אם המפלגה לא תעבור את אחוז החסימה.
ההבדל בין תרומה לערבות מהותי. תרומה היא כסף שעובר למפלגה ואינו חוזר, והחוק מגביל אותה בקפידה: השנה מותר לתרום עד 2,800 שקל למפלגה המכהנת בכנסת, ועד כ-14,000 שקל למפלגה חדשה - ורק מאזרחים, לא מחברות. ערבות, לעומת זאת, היא התחייבות כלפי הבנק לכסות הלוואה של המפלגה אם זו לא תחזיר אותה. על ערבות אין תקרה, ולכן אין זה נדיר לראות ערבים שמתחייבים למיליון שקל ויותר.
הצורך בערבים נובע ממבנה המימון. מפלגה מכהנת מקבלת מהכנסת מקדמה לפי מספר חברי הכנסת שלה, בלי שתידרש להעמיד בטוחות. מפלגה חדשה יכולה לקבל מקדמה של עד כ-18 מיליון שקל - אבל רק נגד ערבות בנקאית, והבנקים דורשים בתמורה ערבויות אישיות. המפלגות הוותיקות כמעט אינן זקוקות לכך: הליכוד, למשל, זכאי למקדמה של כ-36.7 מיליון שקל מהמדינה.
כאן נכנס אחוז החסימה לתמונה
מפלגה שלא נכנסת לכנסת אינה זכאית למימון בחירות, למעט יחידת מימון אחת - כ-1.8 מיליון שקל - אם קיבלה לפחות 1% מהקולות הכשרים. את המקדמה עליה להחזיר. אצל מפלגה חדשה, הכנסת מחלטת את הערבות הבנקאית, והבנק עלול לפנות לערבים. כך קרה לימין החדש של בנט ושקד ולגשר של אורלי לוי-אבקסיס, שלא עברו את אחוז החסימה באפריל 2019.
השנה, המפלגות שבסיכון הן אלה שמתנדנדות סביב הקו. עמך ישראל של עופר וינטר נשענת על ערבויות של 6.45 מיליון שקל משני ערבים בלבד, ועל הלוואות בנקאיות של כ-3.4 מיליון שקל. המילואימניקים של יועז הנדל גייסה ערבויות של כ-3 מיליון שקל.
למפלגה שנכשלה נותרת דרך אחת לצמצם את הנזק: להמשיך לגייס תרומות גם אחרי הבחירות. אבל גם כאן מסתתרת בעיה משפטית. לפי עמדת מבקר המדינה, ערבות שחולטה נחשבת לתרומה, והערב - לתורם. ערבות של מיליון שקל שחולטה היא אפוא, לכאורה, תרומה שחורגת בהרבה מהתקרה - מצב שהחוק אינו מסדיר במפורש.
דווקא מפלגה מכהנת שנכשלת יוצאת בזול יותר. מאחר שלא הפקידה ערבות, אין ממי לגבות, ובפועל החוב לכנסת הופך פעמים רבות לחוב אבוד. לפי מבקר המדינה, שבע מפלגות שחדלו לפעול השאירו אחריהן חובות של כ-43.8 מיליון שקל. השבוע הצטרפה לרשימה כחול לבן של בני גנץ, שפרשה מהמרוץ עם חוב של 11.7 מיליון שקל לכנסת.
התוצאה היא תמונה הפוכה ממה שאפשר היה לצפות: מפלגה ותיקה שאיבדה את בוחריה משאירה את החשבון למדינה, ומפלגה חדשה שנכשלה משלמת אותו מכספי תומכיה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
