ככל שמועד הבחירות הולך וקרב, המפלגות ממהרות להציג את הישגיהן מהממשלה האחרונה. בתחום ההתיישבות ביהודה ושומרון, שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' יחד עם שרת ההתיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית), מציגים קדנציה שבה התחולל שינוי משמעותי במרחב. על פי הנתונים שהם מציגים, במהלך כהונתם אושרו והוסדרו 105 יישובים וכ-160 חוות חקלאיות, אושרו 60 אלף יחידות דיור, והוכרזו למעלה מ-30 אלף דונם כאדמות מדינה.
לדברי השרים, המהלכים הללו, הכוללים גם את ביטול חוק ההתנתקות בצפון השומרון המאפשר חזרה ליישובים שפונו ב-2005 (חומש, שא-נור, גנים וכדים), מחסלים הלכה למעשה את רעיון המדינה הפלסטינית. השניים מצהירים כי היעד האסטרטגי שלהם הוא הגעה למיליון מתיישבים ישראלים ביו"ש, מתוך תפיסה ביטחונית שנועדה למנוע אירועי טרור כמו ה-7 באוקטובר בלב הארץ, תוך הקצאת כשבעה מיליארד שקלים לתשתיות, תחבורה ומרכיבי ביטחון. גם במרחב E1 שבין ירושלים למעלה אדומים אושרו 3,401 יחידות דיור במטרה לחזק את הרצף הטריטוריאלי הישראלי.
החוות החקלאיות כקו הגנה
אחד השינויים הבולטים בקדנציה האחרונה התרחש במעמדן של החוות החקלאיות ברחבי יהודה ושומרון. אם בעבר הן נתקלו בקשיים מרובים, כיום זוכות כ-160 החוות החקלאיות לתקצוב, תמיכה במרעה ואספקת מרכיבי ביטחון. השרים טוענים כי החוות הללו מאפשרות לשמור על כמיליון דונם של אדמות לאום. במקביל, גם יחסה של מערכת הביטחון השתנה, והחוות נתפסות כעת כמרכיב משמעותי בתפיסת ההגנה המרחבית בשל הנוכחות הקבועה של החוואים בשטחים הפתוחים.
השרה סטרוק תיארה את ההישגים כתיקון היסטורי ואמרה כי הם מתקנים את "נזקי 30 שנות אוסלו" וכי נבנתה "חומת מגן של התיישבות עבור מדינת ישראל כולה". השר סמוטריץ' הבטיח להמשיך להגביר את האכיפה נגד בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C.
"אין הגירה ליו"ש, השקיעו רק בבייס"
עם זאת, לא כולם מסכימים עם התמונה הוורודה שמציירים שרי הימין. אל"ם (מיל') ד"ר שאול אריאלי, מומחה לסכסוך הישראלי-פלסטיני וראש קבוצת המחקר "תמרור", יצא לבחון את הנתונים בשטח והגיע למסקנות שונות לחלוטין. מבדיקה שערך אריאלי באמצעות תצלומי אוויר לגבי אותם יישובים שהוסדרו, עולה כי מתוך 104 "יישובים", 19 הם למעשה שכונות קיימות שקיבלו מעמד של יישוב נפרד ללא הוספת יחידות דיור, 46 הם מאחזים שהוכשרו, ו-28 יישובים אחרים קיימים לטענתו "על הנייר" בלבד ולא אוכלסו בפועל.
גם במישור הדמוגרפי, אריאלי חולק על טענות השרים להצלחה. לדבריו, אף שהאוכלוסייה היהודית גדלה בכ-49 אלף איש, הגידול נובע אך ורק מריבוי טבעי. למעשה, מאזן ההגירה היה שלילי, כאשר עזבו את יהודה ושומרון כ-3,500 תושבים יותר מאשר הגיעו לגור שם בתקופה זו. אריאלי הדגיש כי עיקר הגידול התרכז ביישובים הסמוכים לקו הירוק, וביקר את סמוטריץ' על כך שניתב את תקציבי הענק והכבישים ל"בייס שלו" בהתנחלויות הקטנות והמבודדות שבעומק השטח, למרות ש-85% מהישראלים ביו"ש מתגוררים בסמוך לקו הירוק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו