חמישה ימים לבחירות הצמודות והמפלגות בעיצומו של קרב בלימה והסתערות על כל קול. ממהלכי ה"שתייה" של השעות האחרונות והמאבק הדרמטי על אחוז החסימה במפלגות הקטנות, דרך המסרים השונים של בנט וליברמן, ועד לברית בין נתניהו לסמוטריץ' - שמסתמנת כמוצלחת.
אלו חמש הנקודות הקריטיות שיקבעו אם יושג ניצחון מוחץ, או האם נמצא את עצמנו בדרך לתרחיש בלהות מוכר - בדמות סבב בחירות נוסף.
מיצוי אחוזי הצבעה
ליכולת של המפלגות להוציא את הבוחרים הפוטנציאליים מהבית ביום הבחירות יש השפעה מכריעה בקלפי. לא סתם לסקרים שאנחנו רואים יש טעות דגימה אפשרית שיכולה להגיע עד מהפך של ממש, שכן מהלך דרמטי להוצאת הבוחרים מימין או משמאל יכול לשנות את התוצאות לחלוטין וזה יכול לקרות בשעות האחרונות של הבחירות - כמו ב־2015, אז התראיין נתניהו לחזקי ברוך והתריע מפני הצבעה המונית של החברה הערבית. הדברים של נתניהו הופצו לכל עבר, מצביעים אדישים זינקו מהספה, ומניצחון מובטח להרצוג ולבני זכה נתניהו במנדט הקובע להרכבת הממשלה.
גם הפעם מחפשים אצל יו"ר הליכוד (ובציונות הדתית) את מהלך המהפך. בליץ הראיונות של נתניהו בכל במה אפשרית, מרדיו קול הים האדום ועד להסכתים באינסטגרם, משיג בינתיים צמצום מפער של 12 אחוזי הצבעה בין מעוזי שמאל לימין (בניתוח כוונות ההצבעה) לשבעה אחוזים בלבד. בצד השני מנסים להחזיק את התקווה לשינוי פועמת ומסתמכים על נתוני עבר שהראו אחוזי הצבעה גבוהים במעוזי שמאל במרכז הארץ. כמאמר הקלישאה: מי שייצא להצביע בבחירות האלה (הצמודות למדי) ישפיע.
מפלגות קטנות
טראומת הימין דומה למדי לטראומה הטריה בשמאל בכל הקשור למפלגות קטנות שנופלות ומשנות את התוצאות. בסירובה של מרב מיכאלי להתאחד עם מרצ, שלא עברה לבסוף את אחוז החסימה, תולים את האשם בהקמת הממשלה הנוכחית. על כתפי התחיה והרב לוינגר שמים את הסכמי אוסלו לאחר בחירות 1992 אז צבר מפלגות ימין קטנות לא עבר את אחוז החסימה והוביל לעליית ממשלת רבין. זו הסיבה שאיזנקוט ניסה, והצליח, ברגע האחרון להפריד את חילי טרופר מיועז הנדל ולצרף אותו אליו. באופן זה, הנזק האלקטורלי לגוש השינוי מריצת הנדל־זליכה קטן.
זו הסיבה שנתניהו משקיע אנרגיות רבות בקמפיין נגד עופר וינטר ומפלגתו עמך ישראל. זה כבר בכלל לא משנה אם וינטר יפרוש לבסוף; המסר, שמפלגתו מסכנת את ניצחון הימין בבחירות, מחלחל ובסקרים בערוצים וינטר נמצא בצד הלא נכון של אחוז החסימה. גם הפגישה בבית הרב אלי סדן שלשום בערב נועדה בעיקר לצרכי פרסום, שכן וינטר כבר הודיע שהוא רץ עצמאי. לא מדובר במתמודד מגזרי שהלחץ בישיבה יוריד אותו מהמפה. אבל עבור הבוחרים הפוטנציאליים המסר כבר עבר. יכול להיות שזה יספיק. ברקע תישאר השאלה: מה היה קורה אם נתניהו לא היה יוצא למסע הזה נגד וינטר לכתחילה ואם זה היה מקרב אותו הרבה יותר לתפקיד ראש הממשלה?
ליברמן ובנט
השניים שעברו מגוש הימין של נתניהו לגוש השינוי בשתי פעימות משדרים על גל שונה לחלוטין כדי להחזיק בקושי רב את המנדטים הצפויים בסקרים האחרונים. נפתלי בנט שובר שמאלה בכל הכוח ונראה שציבורית לא נותר דבר מתדמית מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר שהבטיח לנצח את הפצ"ר. אתמול הבטיח שיבטל את חוקי "ההפיכה המשפטית" - טרמינולוגיה ששייכת באופן מוחלט למפגיני קפלן ולמצביעי הדמוקרטים, אך גם למצביעיו של יאיר לפיד והמפלגה שבראשותו כרגע. כה רחוק הלך בנט עד שיאיר גולן עצמו נתן לו את ברכת הדרך ודרש עוד צעד נוסף אחד להשלמת ההמרה: התחייבות שלא יישב עם נתניהו. אף שזו כבר ניתנה, גולן דורש עוד הבהרה אחת כדי להבטיח שזו לא הבטחה לשעתה כפי שהיה עם בנט בעבר.
ליברמן, מצדו, מנסה לאחוז בשארית כוחותיו במצביעי ימין בהבטחות שלא לשבת עם רע"ם בשום מצב ולא לשום תקופה, ושיאיר גולן לא יחזיק בתיקים משמעותיים, אף ששותפיו לגוש טוענים שזו הדרך היחידה לממשלה.
ציר ביבי־סמוטריץ'
מחתימה על הסכם עודפים דרך כנס רבנים ופגישה אסטרטגית בעלי, ועד לארגון יום הבחירות במשותף - צמד חדש נולד בפוליטיקה הישראלית: נתניהו וסמוטריץ'. מי שהתחיל את הדרך המשותפת בהקלטה על נתניהו "שקרן בן שקרן", צבר מאז עם רה"מ מאות שעות דיונים במלחמה עד שנראה שאפילו יש הערכה משותפת (צמד מילים שמפתיע גם אותי לכתוב על נתניהו ושותף פוליטי כלשהו).
הברית בולטת עוד יותר על רקע החלטתו של איתמר בן גביר לרוץ סולו בבחירות האלה עד כדי שנתניהו צריך להבהיר פעמיים ביום שבן גביר יורה בנגמ"ש וכי ממילא יהיה שותף "(בכיר!)" בממשלתו הבאה. לבן גביר זה עובד: עשרה מנדטים בקירוב. גם לסמוטריץ' זה עובד מהצד השני - 7 מנדטים. רק אחד באמצע, נתניהו, לא ממש מצליח בקמפיין השתייה של המפלגה הגדולה. גם לו וגם לאיזנקוט נותרו חמישה ימים כדי לגדול על חשבון השותפות.
פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<
>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<
ושוב בחירות?
בגלל שהנתונים אינם חד־משמעיים, אחוזי ההצבעה לא צפויים ואירועים שטרם קרו יכולים להשפיע על המפה באופן דרמטי, צריך לשים על השולחן גם את תרחיש 2019: מערכת בחירות נוספת. זו תוכנית מוצהרת של גוש השינוי שעוברת דרך הדחת אמיר אוחנה מתפקיד יו"ר הכנסת והעברת חוק הנאשם, וזו אפשרות ריאלית של גוש הקואליציה הנוכחית, שמנסה לכל הפחות לחסום אפשרות לממשלה - אפיל זמנית - של גוש השינוי עם 57 מנדטים (בלי אפשרות ריאלית להישען על הרשימה המשותפת).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו