ההצעות הסודיות, הסקרים והמעטפות הכפולות: למה גנץ החליט לפרוש?

רק לפני שבוע הצהיר בני גנץ כי אין בכוונתו לוותר על ההתמודדות בבחירות. "לא משנה מה קורה, אני נכנס כי צריך להציל את המדינה. אני רץ עד הסוף", הבטיח. אלא שהיום (שני), שמונה ימים בלבד לפני פתיחת הקלפיות, הודיע יו"ר כחול לבן על פרישתו מהמרוץ, לאחר שהסקרים האחרונים העניקו למפלגתו תמיכה של כאחוז בלבד. בכך מסתיים, לפחות לעת עתה, פרק פוליטי שהחל בהבטחה להחליף את בנימין נתניהו, עבר דרך שתי ממשלות משותפות והסתיים בפרישה רגע לפני הבחירות.

כשגנץ נכנס לפוליטיקה בסוף 2018 והקים את מפלגת חוסן לישראל, הוא הבטיח לציבור כי הגיע לשירות ציבורי קצוב בזמן, לעשר שנים בלבד. בתחילת דרכו הצליח הרמטכ"ל לשעבר להפוך לאחד מיריביו המרכזיים של נתניהו, ואף הוביל את כחול לבן להישגים משמעותיים במערכות הבחירות של 2019. אלא שמאז ידעה הקריירה הפוליטית שלו שורה של עליות ומורדות, שבמהלכן נשחק בהדרגה כוחו הציבורי.

נקודת המפנה הראשונה הגיעה ב-2020, כשגנץ החליט להצטרף לממשלה בראשות נתניהו, בניגוד להבטחתו שלא לשבת תחתיו. ההחלטה הובילה לפירוק השותפות הפוליטית עם יאיר לפיד ומשה יעלון, ולפגיעה באמון של חלק מבוחריו. באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, הצטרף גנץ פעם נוספת לממשלה בראשות נתניהו, הפעם במסגרת ממשלת החירום. בשני המקרים הסביר את החלטתו בצורך באחדות לאומית, אך שיתופי הפעולה גבו ממנו מחיר פוליטי.

גם שותפיו לדרך עזבו בזה אחר זה. גבי אשכנזי פרש מהחיים הפוליטיים, גדי איזנקוט הקים את מפלגת "ישר!" וחילי טרופר נפרד מכחול לבן. גנץ נותר עם המסר שליווה אותו לאורך השנים האחרונות, הקמת ממשלת אחדות רחבה, אך ללא התמיכה הציבורית שתאפשר לו להוביל אותה.

ההבטחה שלא החזיקה

למרות מצבו בסקרים, גנץ התעקש עד לאחרונה כי בכוונתו להתמודד בבחירות. גם כאשר כחול לבן התקשתה להתקרב לאחוז החסימה, הוא המשיך לטעון כי יש חשיבות לנוכחותו במערכת הפוליטית וכי לא יוותר על הניסיון להקים ממשלת אחדות.

אלא שהסקרים האחרונים הצביעו על תמונה קשה במיוחד: תמיכה של כמעט אחוז אחד בלבד, רחוק מאחוז החסימה. ההחלטה לפרוש התקבלה גם על רקע ההצבעה במעטפות הכפולות, בין היתר של חיילים. גנץ ביקש להימנע ממצב שבו קולותיהם יינתנו למפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה.

בסופו של דבר, האיש שהצהיר כי ירוץ עד הסוף החליט לפרוש שמונה ימים לפני הבחירות, ולמעשה ויתר על האפשרות להיבחר לכנסת הבאה במסגרת רשימתו.

ההצעות מאחורי הקלעים

פרישתו של גנץ לא הגיעה בחלל ריק. כבר בסוף אוגוסט פורסם כי בכירים בגוש השינוי הציעו לו שורה של תפקידים עתידיים מחוץ לכנסת ולממשלה, בתמורה לפרישה מהמרוץ. ההצעות נועדו, על פי הדיווח, למנוע אובדן קולות של מצביעים שיבחרו במפלגה שלא תעבור את אחוז החסימה.

גם מהצד השני של המפה הפוליטית עלתה הצעה מפתיעה. בראיון סיפר גנץ כי קיבל הצעה לשריון במקום גבוה מאוד ברשימת הליכוד, אך דחה אותה. בליכוד הכחישו את הדברים, אולם ל"ישראל היום" נודע כי בסקרים פנימיים של המפלגה נבדקו שלושה שמות אפשריים לשריון: גנץ, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן ושר האוצר לשעבר משה כחלון.

בסביבתו של גנץ מכחישים כי מאחורי הפרישה עומדת עסקה פוליטית כלשהי. לדבריהם, לא הובטח לו תפקיד בתמורה להחלטה, והצעות דומות שהועלו בעבר נדחו על ידו. עם זאת, שמו ממשיך לעלות בהקשר של תפקידים עתידיים, ובראשם נשיאות המדינה.

היעד הבא: בית הנשיא?

אחת האפשרויות שעלו בשיחות סביב עתידו של גנץ היא התמודדות על נשיאות המדינה ב-2028, עם סיום כהונתו של יצחק הרצוג. כפי שפורסם ב"ישראל היום", עוד בתחילת אוקטובר נבחנה האפשרות שגנץ יזכה לתמיכה בהתמודדות לנשיאות בתמורה לפרישתו מהבחירות, במטרה למנוע אובדן קולות בגוש.

עם זאת, בסביבת גנץ מדגישים כי לא הובטח לו דבר בתמורה לפרישה. מבחינתו, גם ההחלטה שלא להתמודד בבחירות הקרובות אינה מסמנת את סוף דרכו הפוליטית. במפלגה מבהירים כי ימשיך לפעול לקידום ממשלת אחדות ולתווך במגעים בין המפלגות לאחר הבחירות.

בסביבתו מעריכים כי ייתכן שישראל תיגרר למערכת בחירות נוספת, וכי גם האפשרות לחזור ולהתמודד בעתיד נותרת פתוחה. כך, לצד האפשרות להגיע לבית הנשיא, גנץ מותיר לעצמו פתח לקאמבק פוליטי.

הקרב על המדנט

לפרישתו של גנץ עשויה להיות משמעות גם במאבק בין הגושים. לפי הסקרים האחרונים שהציג הכתב, כחול לבן זכתה לתמיכה של כאחוז מהמצביעים, שיעור השקול בקירוב למנדט אחד. במערכת בחירות צמודה, גם מספר קולות כזה עשוי להיות משמעותי.

>>"זוהי אזעקת אמת": בעקבות פרישת גנץ - גובר הלחץ על מפלגות הימין<<

אחד היעדים האפשריים של מצביעי כחול לבן הוא מפלגת "ישר!" בראשות גדי איזנקוט, שותפו הפוליטי לשעבר של גנץ. איזנקוט מיהר להודות לו על "החלטתו הנכונה והאחראית". עם זאת, לא ברור כמה מהמצביעים שנותרו נאמנים לגנץ יבחרו לעבור למפלגתו של איזנקוט.

חלק מבוחריו של גנץ עשויים להעדיף דווקא מפלגות המדגישות את הצורך בממשלת אחדות ואת הנכונות לשיתוף פעולה עם הליכוד. בהקשר הזה עולה גם האפשרות שחלקם יעברו לרשימה של ירון זליכה ויועז הנדל, המקדמת מסר דומה. בשלב זה מדובר בהערכות בלבד, ולא במגמה שהוכחה בנתוני סקרים.

שמונה שנים אחרי שנכנס לפוליטיקה והצליח להציב אלטרנטיבה משמעותית לשלטון נתניהו, גנץ מוצא את עצמו מחוץ למרוץ לכנסת. הוא אמנם מתעקש להישאר בזירה הציבורית, אך השאלה כעת אינה רק מה יהיה תפקידו הבא, אלא גם מי יצליח לזכות באמונם של הבוחרים שנותרו לצידו עד הרגע האחרון.