מאחורי ההבטחות לאחדות: מפת הסכסוכים של הפוליטיקה הישראלית

פוליטיקאים, אחרי הכל – הם רק בני אדם. גם להם יש אהבות ושנאות, אפילו אם כלפי חוץ הכל נראה מלבלב, ובגוש השינוי אפילו מתחייבים לא לתקוף אחד את השני.

אז מה הסכסוכים הגדולים בתוך הגושים – ואיך הם צפויים להשפיע על מערכת הבחירות ועל המשא המתן הקואליציוני לאחריהם? ״היום״ עושה סדר עם מפת הסכסוכים של הפוליטיקה הישראלית.

הליכוד נגד בן גביר

בסכסוך הזה כל צד מאשים את השני בדחייה: בן גביר אומר ש״לפי מידע בדוק ומאומת שהגיע לידיו – ראש הממשלה התחייב בפני מדינות אירופית שאני לא אהיה שר בממשלה הבאה״, ומאשים שנתניהו ״מנסה להקטין את עוצמה יהודית, בזמן שביבי צריך בן גביר חזק״. נתניהו מצידו לא נשאר חייב, ואמר השבוע ש״בן גביר ממשיך בספינים שקריים ובירי בתוך הנגמ״ש.

הממשלה הבאה תכלול את כל השותפים בקואליציה הנוכחית״. האמת איפשהו באמצע: נתניהו אכן רוצה לראות את בן גביר כמה שיותר קטן, ובן גביר מבין שסיכויו להתמנות לשר הביטחון הבא די נמוכים. הם ימשיכו בקרב הפנימי ביניהם, כשכל צד ינסה לשתות את השני.

הליכוד נגד וינטר

וינטר לא קיבל רגע של חסד מהליכוד, ומהרגע שנכנס לפוליטיקה – נתניהו האשים אותו ש״מדובר בבנט 2 – שמתכנן להקים ממשלת שמאל עם ליברמן״. וינטר – שאמר כבר בתחילת הקמפיין שיתמוך רק בנתניהו לראשות הממשלה, לא נשאר חייב ומאשים את הליכוד בקמפיין של ״מכונת רעל״ נגדו. בינתיים המפלגה שלו נמצאת מתחת לאחוז החסימה ברוב הסקרים, לא מעט בעקבות הלחץ מצד נתניהו.

בן גביר נגד ש״ס

מרבית המנדטים שש״ס מאבדת בסקרים עוברים היישר אל היריב מספר אחת שלה במערכת הבחירות הנוכחית, ולא, זה לא אביגדור ליברמן – אלא בן גביר.

המצביעים המסורתיים, שרובם משתלבים בחברה הכללית ומשרתים בצה״ל זועמים על נקיטת הקו הקיצוני של דרעי בקדנציה האחרונה ביחס לחוקי ההשתמטות, ומאיימים לעבור לבן גביר שמציע להם מסורת לצד לאומיות וימניות. ש״ס מנסה בינתיים להיאבק בזליגת המנדטים באמצעות הקלף הרגשי הקבוע: סרטונים מרגשים של הרב עובדיה יוסף.

וינטר נגד סמוטריץ׳

סמוטריץ׳ טוען שהציע יד מושטת לוינטר – כולל את המקום הראשון ברשימה משותפת, אבל שהוא לא פגש ביד אחות. וינטר מכחיש, ובינתיים התפתח קרב ביניהם על הציונות הדתית: סמוטריץ׳, כמו נתניהו, מאיים שוינטר שורף קולות לגוש הימין; וינטר טוען שסמוטריץ׳ אחראי לקמפיין נגד הסרוגים שלו שהביא לפרישת דוידי בן ציון מרשימתו – ומה שהולך ומתבהר הוא שלשניהם יחד אין מקום בכנסת.

גנץ נגד כל גוש השינוי

בני גנץ היה פעם המוביל של הגוש הזה, אבל מאז עברו הרבה מים בירדן ושתי ממשלות אחדות לא מוצלחות שלו עם נתניהו. עכשיו הוא טוען ש״הוא לא שייך לאף גוש – וגם נתניהו וגם איזנקוט לא יכולים להקים ממשלה״. בגוש השינוי טוענים שגנץ הוא ״פרוקסי״ של נתניהו, אבל הרימו ידיים מהניסיונות לגרום לו לפרוש אחרי שהוא דחה הצעה אחרי הצעה שהגישו לו, ובעיקר בשל ההנחה שהוא לא ישרוף יותר מידי קולות.

ש״ס נגד יהדות התורה

הקרב בין המפלגות החרדיות אמנם פחות נוכח במהלך מערכת הבחירות, אבל הסכסוך בין החרדים האשכנזיים לבין אלו הספרדים כמעט קבוע. הפעם, הוא נסוב בעיקר סביב שאלת שיתוף הפעולה עם נתניהו: ש״ס מתחייבת ללכת רק עם גוש הימין, בהתאמה לעמדות של בוחריה. יהדות התורה, מאידך, מביעה קו ספקני בהרבה לגבי נתניהו – וחלקים בה מזהירים שלא יאפשרו לו להקים את הממשלה הבאה, בגלל האכזבה מאי חקיקת חוק ההשתמטות.

בן גביר נגד סמוטריץ׳

המון דם רע זרם בשנים האחרונות בין בן גביר לבין סמוטריץ׳. חוסר ההערכה ההדדי ברור: סמוטריץ׳ חושב שבן גביר הוא ״ליצן ושר הטיקטוק״, ואילו בן גביר תופס את סמוטריץ׳ כ״פיגוע אלקטורלי״ שמרחיק מצביעים. כל אחד היה רוצה לראות את השני מאבד מכוחו, ושיתוף פעולה בין השניים לא צפוי לחזור על עצמו.

ליברמן נגד איזנקוט

בגוש השינוי גרסת 2026 אין עלבון גדול כמו ״בני גנץ 2״ – המילים שבהן כינה יו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן את יו״ר מפלגת ישר גדי איזנקוט, לפני שהאשים ש״איזנקוט חותר להקמת ממשלה עם נתניהו״.

איזנקוט וסביבתו חושדים שליברמן מתכנן פוטש על תפקיד ראש הממשלה, ולא צפוי לתת אותו בכל כך קלות לאיזנקוט, אם תתאפשר הקמת ממשלה. זה הרקע לדברים של ליברמן בשבוע שעבר, לפיהן יתנגד להקמת ממשלת מיעוט בכל קונסטלציה – מה שסיכל סופית את התוכניות של איזנקוט להקמת ממשלה מיעוט, במידה וגוש השינוי לא יגיע ל-61 מנדטים.

ליברמן נגד הדמוקרטים

״ארץ נהדרת״ סיכמו יפה את מערכת היחסים בין יו״ר הדמוקרטים יאיר גולן לבין יו״ר ישראל ביתנו: ליברמן מצפה שגולן ״ישתוק״ כדי שלא יפגע בגוש, גולן מצידו לא מתרגש מההבטחה של ליברמן לדחוק אותו לתפקידים זוטרים בממשלה הבאה. בינתיים הם שומרים על שקט תעשייתי, אבל לא צפויים להם חיים קלים יחד בממשלה הבאה.

בנט נגד איזנקוט

בצד של איזנקוט לא אוהבים את חוסר ההכרה של בנט במנהיגתו של הרמטכ״ל לשעבר, בעוד שבנט טוען שהכרה כזו תפגע בו סופית – ועליו לרוץ עד הסוף לתפקיד ראש הממשלה.

גם בימים אלו יש קשר אישי ותיאומים בין השניים, ואולי קצת חרטות על כך שהם לא התאחדו בסופו של דבר. השאלה הגדולה של הימים האחרונים לפני הבחירות היא כמה קמפיין המפלגה הגדולה של איזנקוט יצליח, והאם הוא ינגוס בבנט נתח מנדטים משמעותי למדי.

רע״ם נגד המשותפת

היחסים בין המפלגות הערביות אף פעם לא היו טובים, אבל הפיצול בין רע״מ לבין שאר חלקי המשותפת רק החריף את הקרעים. רע״מ מאשימים את המשותפת בטהרנות וחוסר פרגמטיות, שמונעים הישגים לחברה הערבית.

מנגד, המשותפת תקפה את רע״מ על שיתוף הפעולה עם סגלוביץ׳, ואמרה ״שעבאס בחר בשותף שמתאגה בציונותו במקום שותפות עם בני עמו״. למרות הדם הרע, נחתם הסכם עודפים בין המפלגות – בתקווה שהחברה הערבית תראה זאת כמחווה של רצון טוב ואחדות בקרב המפלגות, בין היתר כדי לעודד אחוזי הצבעה גבוהים בחברה הערבית.