במגרש הביתי, לכאורה: וינטר ניסה להוכיח שהוא הפתרון

לכאורה, הקהל במבוא דותן - התנחלות בצפון־מערב השומרון, כרבע שעת נסיעה מעיר האורות חריש - שייך למגרש הביתי של עופר וינטר ושל מפלגת עמך ישראל.

יישוב מעורב, חילוני־דתי, שמכיל צעירים, ימניים, חלק גדול מהם מילואימניקים לוחמים. בבחירות הקודמות, 55 אחוזים מקולות הבוחרים שם הלכו לציונות הדתית ולעוצמה יהודית. וינטר תפור על מידותיהם.

>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום<<
>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

"חייבים אנשים שיהיה להם אומץ לא לפחד", אמר לבאים לכנס בחירות שקיים ביישוב. "אני לא פחדתי, אבל המערכת לא אהבה זאת, ופעם היא דאגה לקדם מפקדים משוחררים. מישהו אמר שיותר קל לגדל בבית כלב פודל מאשר רוטוויילר, אבל כשנכנס גנב - אתה רוצה רוטוויילר לצידך. ביטחון זה הפורטה שלי. האויבים צריכים לרעוד".

וינטר הגיע במלוא המרץ למפגש שנערך בחצר האחורית של משפחת ואך. בפינה מאחור אומנם הוגשו מרקים, עוגות ושתייה חמה, אבל איש הצבא במיל' בא לעבוד, במיוחד כשמתנהל על ראשו קמפיין אכזרי, שנועד להוציאו מהמשחק.

"ראש הממשלה הציע לי מקום בליכוד, הוא יודע שבלי מפלגת ימין חדשה הימין לא עובר", וינטר אמר שם. "הוא נתן לי אור ירוק, ואז משהו השתבש. לא יודע איזו טרללת - אם זה בבית, או לא יודע - אבל הפחידו אותו שאלך עם ליברמן, ומרגע זה הכל לא רציונלי. יצמחו לי שערות בכף היד לפני שאהיה בנט 2 ושאלך לממשלה עם ערבים. לא יודע מי מאמין לזה. הלוואי שביבי היה הולך עם הדעות שלי על הגירה והכרעה, אבל הוא בחר באיזנקוט והרצי הלוי ובתפיסה שלהם".

סחבק, והרמות גבה

הקהל הרגיש סחבק. וינטר מדבר בגובה העיניים, בשפה שלהם, אבל המספרים בעייתיים. אם לא יעבור את אחוז החסימה, הוא עלול לשרוף אלפי קולות לגוש.

"עובדים לכם על הראש", רעם המועמד. "שלמה פילבר בצוות הקמפיין של נתניהו, ואם הקמפיין הוא להשמיד את מפלגת עמך ישראל, תבינו מה משדרים בערוץ 14. אני איש אמת, וסליחה שאני שם את האמת בפנים. נעבור בגדול, תשאלו את עצמכם מי אתם רוצים שיחזיק את הביטחון במדינת ישראל".

וינטר ידע שהפקפוק יגיע. ישי גבירצמן, תושב מבוא דותן, שאל מהשורה האחורית: "אתה מביא מושגי הכרעה, ובפוליטיקה אין הכרעה. שם אתה צריך לבלוע צפרדעים, ואתה לא מוכן. איך תצליח?".

וינטר לא התרגש. "אמליץ על נתניהו, אבל אני לא עובד אצלו", אמר למרימי הגבה. "נתניהו הוא ברירת המחדל שלי. יכול להיות שלא הייתי צריך להגיד מההתחלה שאלך איתו. גם אני עושה טעויות, אבל הוא אמר 'אחתור לממשלת ימין רחבה'. הוא גם אמר 'צא לדרך'. בחמישה שבועות עברתי טירונות וקורס מ"פים. אני לומד מטעויות ומהר, ומי שמבסוט מהמציאות שיצביע למפלגות הקיימות".

אברהם סבג, המקומי, אמר לו: "אני לא יכול לשמוע כשאומרים שיש לנו כעת ממשלה רעה". וינטר: "אתה לא הקהל שלי. תצביע לסמוטריץ', בן גביר, ביבי. אתה משוחרר אם אתה מסתפק בקיים". סבג, שהיה מהיותר קולניים בפגישה, המשיך להקשות. "אם ב־8 באוקטובר 2023 היו אומרים לך שבעוד שלוש שנים 70 אחוזים מהרצועה יהיו מושמדים, ולצד השני יהיו מאות אלפי הרוגים, היית חותם?"

"אנחנו עדיין בקונספציה"

וינטר הישיר מבט. "לא. חשבתי שזו ההזדמנות להפוך את הקערה ולייצר הרתעה אזורית. אנחנו עדיין בקונספציה. חזרנו לשם על מלא. אני גר בגליל, יש לנו גניבות ובחודשים הראשונים למלחמה הכל היה שקט. הם אמרו 'מדינת ישראל השתגעה', ואחרי תקופה, כשהחלו עסקאות השבויים ועצרנו את האגרסיביות בלחימה, הכל חזר לשגרה. מי שעשה את הניצחון זה לא הדרג המדיני, אלא הלוחמים והמפקדים. הייתי בוכה בלילות כי לא יכולתי להשפיע".

"להחזיק את הצבא בגרון"

וינטר אמנם אמר שם שאם לא שר ביטחון, גם תפקיד השר לביטחון לאומי הולך, אבל רק תנו לו לנהל את הצבא. "כשהחלה המלחמה, קרא לי ראש הממשלה לפגישה בת"א", סיפר. "לאיש צבא אסור, אבל אמרתי שאם ראש הממשלה מבקש, כי לא נותנים לו את המידע הרלוונטי, אסכן את עצמי. הסברתי לו שהתוכנית של הרמטכ"ל היא לא של הכרעה. האויב תכנן לגרור אותנו ללוחמה בשטח בנוי, רווי אוכלוסייה, כי זו דרכו לנטרל את עוצמת צה"ל".

"אמרתי שיש דרך אחרת. מצור על שני שלישים מהרצועה, דחיקת האוכלוסייה דרומה, ולשם תהיה הכנסת אספקה באופן חופשי. כך ייכנעו. זו תהיה הכרעה ואחריה נבצע הגירה. ראש הממשלה קיבל את המלצת הרמטכ"ל וזרם איתו ועם איזנקוט, ושם נפל האסימון. אמרתי 'גמרתי להיות יועץ. אני מתכוון להוביל מדיניות'".

לדבריו, וינטר מנסה להרחיק את עצמו ככל האפשר ממוביל גוש השינוי. "רק כשאיזנקוט יצא מהקבינט התחלנו להיות יותר התקפיים", הבהיר. "אני מאשים אותו בהכתבה לדרג המדיני כשהיה רמטכ"ל. תפיסת ההכלה וההסדרה והבלוף הזה. מכירים את הסרטונים שלו עם הסכינים והחרטא? אני שמח שדוד זיני ראש השב"כ ורומן גופמן ראש המוסד. הגיע הזמן שבמשרד הביטחון יישב מישהו שיחזיק את הצבא בגרון".

וינטר הבין שחייבים לייצר הרתעה והשתמש בטריק ישן מספר ההדרכה הפוליטי. "אני שומע שלנתניהו יש תוכניות ללכת עם איזנקוט ואתם תישארו לבד", אמר. "תשאלו את בן גביר". רק שעל המקומיים זה לא ממש עבד. אחד מהם צעק: "בן גביר, האיש שחפר תעלות לתנינים?"