בן גביר חושש להישאר בחוץ, איזנקוט נתקל במחאה: הקרב על הקהל הציוני-דתי

שני אירועים נערכו אמש (ראשון), כמעט בשני עולמות מקבילים, ושניהם פנו לאותו קהל: הציבור הציוני־דתי. בירושלים דיבר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר על הלחצים המופעלים על ראש הממשלה בנימין נתניהו שלא להכניסו לממשלה הבאה.

בגבעת שמואל, באירוע של מפלגת ישר!, הציג גדי איזנקוט את חזון “ברית המשרתים” בניסיון לבנות שותפות פוליטית סביב השירות בצה”ל והנשיאה בנטל.

בגבעת שמואל עלו בזה אחר זה דמויות המזוהות עם הציונות הדתית, ובהן חילי טרופר ומתן כהנא, כדי לדבר על אחדות ועל השותפות הפוליטית העתידית. אלא שהמסר של איזנקוט נתקל גם בהתנגדות מצד הקהל.

>>מצפן הבחירות: היכנסו לבדוק איזו מפלגה באמת מייצגת אתכם | מיוחד<<

>>פולימרקט, מדד הבאזז וכל הסקרים במקום אחד: מוניטור הבחירות של "היום"<<

אחד הנוכחים הטיח באיזנקוט כי בגללו פוטר משירות המילואים, והוסיף כי הוא מעדיף ללכת עם אחיו ולא עם מי שלטענתו מתייחס אליו כאל “רוצח תינוקות כתחביב” או כאל תומך טרור. הדברים המחישו את המתח סביב הניסיון לחבר בין קבוצות שונות בציבור הישראלי באמצעות רעיון השירות המשותף.

איזנקוט השיב בהתייחסות למלחמת “חרבות גדעון”, וטען כי היא הביאה לכך שצה”ל גדול יותר.

גם מתן כהנא התייחס למורכבות של החיבורים הפוליטיים. בכנס של ישר!, שפנה לציבור הדתי־לאומי, הוא התייחס בעקיפין לשאלת השותפות עם יו”ר הדמוקרטים יאיר גולן, ואמר: “יש פיל בחדר שתמיד עולה בחוגי הבית שלנו ביחס לשותפים שלנו”.

כהנא הדגיש כי בכוונתו להמשיך לעסוק בנושאים שבהם טיפל כשר לשירותי דת, והצהיר כי לא ייסגרו מכינות תחת ממשלה בראשות איזנקוט — אמירה שעשויה להיתפס גם כמענה לחששות בציבור הדתי־לאומי בנוגע לעתידן של המכינות, ובהן מכינת עלי.

מנגד, כהנא הציג את השירות הצבאי כבסיס לשותפות הפוליטית העתידית. “מה שכן יהיה זאת ממשלה של משרתים”, אמר.

בהמשך מתח ביקורת על הנהגת המפלגות החרדיות, כשהצביע על כך שבניו של יו”ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף לא התגייסו למלחמה, והזכיר את דבריו של יו”ר ש”ס אריה דרעי על נכדיו. “ב־7 באוקטובר אף בן של גולדקנופף לא קפץ וגם לא נכד של דרעי, שהתגאה בכך שהנכדים שלו משתמטים. אנחנו עם ברית המשרתים”, אמר.

כך, בעוד בן גביר הציג את החשש מהאפשרות שייוותר מחוץ לממשלה הבאה, איזנקוט ואנשיו ניסו לקדם מסר אחר לציבור הציוני־דתי: שותפות פוליטית שתתבסס על השירות הצבאי ועל חלוקה אחרת של נטל השירות.

השאלה היא אם רעיון “ברית המשרתים” יצליח לגשר על הפערים האידיאולוגיים בין השותפים הפוטנציאליים ועל החשדנות שחלקים בציבור הדתי־לאומי מביעים כלפי החיבור.